עורך דין הוצאת דיבה ולשון הרע

בן קרפל ושות' משרד עורכי דין לשון הרע

זקוקים לעורך דין לשון הרע? משרדנו הינו ממשרדי עורכי הדין המובילים בארץ בדיני לשון הרע לפי חברות הדירוג duns 100 ו-bdi - מטפל בתיקי לשון הרע החשובים והמורכבים במשק הישראלי. לעורכי הדין במשרד ניסיון עמוק, אמיתי ומוכח בכל האלמנטים הקשורים בייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע. עורך דין בן קרפל, חבר בוועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי הדין, ויו"ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה של הלשכה; מעביר הרצאות בתחום, ומפרסם יחד עם שותפו עורך דין אדם קרפל מאמרים שזוכים לסיקור. עורכי הדין קרפל מוזמנים, כאוטוריטות בתחומם, להתראיין ולהופיע בערוצים המובילים.

נוצרה התחושה כאילו עורכי דין כולם "מומחים" לדיני לשון הרע. ובכן: זה מאוד לא נכון. מדובר בתחום ייחודי ומורכב, שדורש ניסיון והבנה עמוקה. אך לפני שיוסבר מה הייחוד בתפקידו של עורך דין לשון הרע (עורך דין הוצאת דיבה) ומדוע לא מומלץ להתפשר בבחירת עורך דין לשון הרע אם באמת יש בו צורך, חשוב להסביר באופן ברור כיצד בנויה עילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע. 

האם יש לך עילה לתביעת לשון הרע?

סעיף 7 לחוק קובע מהם יסודות עילת התביעה:

(א) יסוד הפרסום, לפי סעיף 2 לחוק;

(ב) יסוד התוכן, לפי סעיף 1 לחוק. 

יסוד הפרסום: "פרסום" לפי סעיף 2, הוא מעשה במסגרתו הופץ ביטוי (בעל-פה, בכתב או בכל דרך אחרת), שהגיע לאדם אחד "זולת הנפגע" (חוץ מהנפגע). סייג: כשמדובר בפרסום בכתב, אין צורך להוכיח שהכתב (למשל הודעת ווטס-אפ או מייל) הגיע, ומספיק לשכנע את בית-המשפט שלפי הנסיבות הכתב "עשוי" להגיע לאדם נוסף (למשל, הודעה שנשלחה בקבוצת ווטס-אפ, בוודאי "עשויה" להגיע לבני-אדם נוספים). 

יסוד התוכן: פרסום יקלע להגדרת "לשון הרע" (סעיף 1), אם תוכנו "עלול" לבזות את הנפגע בעיני אדם סביר, להשפיל, לייחס תכונות ומעשים פסולים, לפגוע בעסקיו או במשרותיו, או לבזות על רקע גיל, גזע, מוצא, דת, מקום מגורים, מוגבלות או נטיה מינית.

כפי שניתן להבחין, בעוד שיסוד הפרסום מכיל שאלה עובדתית פשוטה (האם הביטוי הופץ באופן שהגיע או עלול להגיע לאדם נוסף?), יסוד התוכן מקפל בתוכו שאלות פרשניות מורכבות. בפסיקה ארוכת שנים (וראוי לציין את עניין הרציקוביץ', ע"א 4534/02) נקבע כי את יסוד התוכן בוחנים בצורה אובייקטיבית, בעיניים של אדם סביר.

כלומר, ביחס לשאלה האם תוכן קולע להגדרת "לשון הרע" (בדרך כלל, שכן יש חריגים) לא חשוב למה התכוון המפרסם, מה הבין הנפגע, או האם הפרסום הוא שקר או אמת. כל מה שחשוב הוא מה אדם סביר יבין מהפרסום? והאם בעיני אדם סביר הפרסום עלול לבזות או להשפיל? התשובות אינן תמיד וחד משמעיות. אך עורך דין לשון הרע ידע לספק את התשובות ביחס אליהן. למידע נוסף על העילות להגשת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע קראו על - תביעת לשון הרע.

באילו סיטואציות חשוב להתייעץ עם עורך דין לשון הרע? ומה אפשר וצריך לעשות תוך כדי?

עצה ראשונה חשובה במיוחד: לתעד. חשוב לגבות כל טענה בתיעוד. למשל: אם נודע לך שמישהו דיבר בגנותך, חשוב לברר מה בדיוק נאמר, למי ובאילו נסיבות. חשוב להקליט שיחות רלוונטיות (בכפוף למגבלות החוק), לשמור, מיד, כל צילום מסך (ואם מדובר למשל בפוסט בפייסבוק, לתעד כל תגובה, באופן שניתן יהיה לזהות את זהות המגיב, תוכן התגובה ומועדה).  

אם פורסמה בגנותך לשון הרע (בפייסבוק, בוואטסאפ, בעל פה, במייל, בתלונת שווא או בכל דרך), הדבר הנכון הוא לפנות לעורך דין לענייני לשון הרע. עורך דין לשון הרע ידע להכווין אותך בזמן אמת. וטעויות בזמן אמת עלולות להכריע את גורל התיק. להרחבה בנושא קראו - לשון הרע בפייסבוק.

אם הוגשה כנגדך תביעת לשון הרע, חשוב לפנות אל עורך דין לשון הרע. ישנם נתבעים שטועים לחשוב שהתביעה שהוגשה כנגדם היא "שטויות" או ש"יהיה בסדר". ובכן: זה לא שטויות, ובהיעדר טיפול חכם, סביר להניח שלא יהיה בסדר. טיפול נכון וחכם בסיטואציה, מהרגע הראשון, יכול להיות ההבדל בין ניצחון מוחץ להפסד מהדהד.

אם קיבלת מכתב התראה לפני תביעה, חשוב להתייעץ בהקדם עם עורך דין תביעות דיבה. לא פעם מענה איכותי למכתב התראה, יעשה את ההבדל בין שנים של ניהול הליכים משפטיים יקרים ומפרכים, לבין סכסוך שיסתיים במהירות וביעילות בתוך ימים. בכל מקרה, לנהל משאיים ומתנים בתביעות דיבה צריך לדעת. התנאים שנכון לכלול במסגרת הסכמי פשרה בתיקי לשון הרע, ייחודים ואינם דומים למקובל בתיקים אחרים.

בעלי עסקים שיש להם ממשק קבוע עם הציבור, נדרשים לא פעם (ולעיתים באופן קבוע) לייעוץ של עורך דין תביעות דיבה. בעלי עסקים מצויים בחשיפה מתמדת לפרסומים בגנותם ולעיתים, מהלכים עסקיים דורשים להפיץ התבטאויות שאינן חפות מקשיים בכל הנוגע לחשיפה לתביעות דיבה. כמעט כל עסק שמעניק שירותים לציבור זקוק ליעוץ של עורך דין לשון הרע, אך הבולטים ביותר הם משפיעני הרשת שמנהלים שיח פומבי, קבוע עם עשרות אלפי עוקבים. לא לחינם מצאנו עצמנו מלווים, דרך קבע, משפיעני רשת מובילים. 

כיצד פוסקים פיצויים בתביעות דיבה? מה המקסימום? האם יש מינימום?

האפשרות לפסוק "פיצוי ללא הוכחת נזק", לא הייתה כאן תמיד. על שנת 1998 מי שביקש לקבל פיצוי בגין לשון הרע, נדרש להוכיח נזק; בין אם נזק ממוני, בין אם נזק שאינו ממוני (פגיעה בשם הטוב, פגיעה בנוחות החיים, אבדן הנאות, עוגמת נפש, כאב וסבל וכיוצ"ב). 

בשנת 1998 המחוקק הסמיך את בתי המשפט במסגרת סעיף 7א'(ב), לפסוק בגין כל פרסום לשון הרע עד סך 50,000 ₪ ולפי סעיף 7א'(ג), ביחס למי שפעל בכוונה לפגוע, ניתן לפסוק עד סך 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק. הסכומים הוצמדו למדד, וכיום ערכם כ-77,000 ₪ וכ-154,000 ₪ בהתאמה. למידע נוסף קראו - תביעת דיבה פיצוי ללא הוכחת נזק. 

פסקי דין בולטים ומעניינים מהעת האחרונה במשרד:

- בתביעתה של אושיית התקשורת העיתונאית והשחקנית גב' צופית גרנט (ת"א 66295-12-20) כנגד פרודתו של בן-זוגה הנוכחי (הזמר המפורסם שולי רנד), נפסקו לטובת גב' גרנט במצטבר למעלה מ-600,000 ₪. מלוא הערעורים וטענות הנתבעת, נדחו. 

- בתביעת בעל מקומון כנגד ראש העיר טבריה לשעבר רון קובי (ת"א 25472-06-18) נפסקו לטובת לקוח המשרד 481,000 ₪ (מתנהלים ערעורים; בקשות לעיכוב-ביצוע נדחו). 

- בתביעה אמן מפורסם (שמו ופרטיו חסויים), נפסקו לזכותו 500,000 ₪. 

- בתיק חריג ונדיר מול התוכנית הידועה "יצאת צדיק" הבאנו למחיקה מוחלטת של תוכנית שלמה. 

- בתיק רווי יצרים (מעוולים אנונימיים; תיק חסוי) פעולותינו הביאו לחשיפת המעוולים ולתשלום פיצויים ללקוחות המשרד בסך 300,00 ₪.

- תביעה על סך 1,200,000 ₪! כנגד לקוח המשרד, שחקן כדורסל מפורסם, הסתיימה בדיון אחד ויחיד (בלא פיצוי כלל, ועם פסיקת הוצאות לטובת לקוח המשרד) (ת"א 46657-12-20). 

אילו הגנות יכולות להיות למי שפרסם בגנותך לשון הרע? 

עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, אינה סוללת את הדרך את הבנק. במרוצת השניים ייצגנו בהצלחה נתבעים שהוגשו כנגדם תביעות בסכומים מצטברים של עשרות מיליוני ₪. רבים יצאו מההליכים כך שמי שהגיש את התביעה כנגדם, הצטער על כך מאוד. חוק איסור לשון הרע נועד לאזן בין הזכות לחופש ביטוי לבין הזכות לשם טוב; זכויות שוות מעמד (לכאורה) במשפט הישראלי.  ישנן סיטואציות בהן המחוקק העדיף מראש את חופש הביטוי על פני הזכות לשם טוב. הן מתוארות בסעיפים 13-15 לחוק, פרק ג' לחוק שעוסק בפרסומים מותרים ובהגנות מפני חבות. להרחבה בנושא קראו - תביעת לשון הרע המדריך לנתבע.

 
סעיף 13, הפרסומים המותרים: סעיף ייחודי שבעבור מי שאינו משפטן נראה מוזר (לעיתים גם משפטנים מתקשים להבינו). הסעיף מונה 11 סוגי סיטואציות, במסגרתן המחוקק קבע שלא חשוב מה נאמר ואיך, אין עילה לתביעה. הסיטואציה המוכרת היא המתוארת בסעיף 13(5), שמסייג מפני תחולת אחריות התבטאויות תוך כדי דיון משפטי (או במהלכו, לצדדים רלוונטיים). 

סעיף 14 "אמת דיברתי": החוק קובע שזכות הציבור להיחשף למידע שתוכנו אמת, גם אם עלול לפגוע. אך ראוי להדגיש כי לא כל אמת ראויה לפרסום; ולא כל אמת מוגנת. שני תנאים: (א) אמת אובייקטיבית שאפשר להוכיח בראיות (ולא "האמת שלי" או "אמת לפי דעתי"); (ב) עניין ציבורי בפרסום (הפרסום צריך לשרת מטרות ציבוריות ראויות). לכן, פרסומים (למשל) על המתרחש בחדר המיטות (באופן חוקי, בין בגירים), לא משרתים מטרה ראויה להגנה. לכן, ככלל לא יזכו להגנה. לעומת זאת, פרסומים שעוסקים בחשיפת שחיתויות או בחשיפת עוולות שלציבור יש עניין אמיתי להכיר ולהישמר מפניהן, יהיו מוגנים (ככל שתוכנם אמת). למידע נוסף על הגנה זו קראו את המאמר - הגנת אמת בפרסום. 

סעיף 15 "תום-לב" בנסיבות ראויות להגנה: סעיף 15 פורש את כנפיו על התבטאויות שהופצו בתום-לב, ונועדו לשרת תכלית ראויה; גם אם תוכנם אינו אמת. למשל: הבעת-דעה ביקורתית (גם אם חריפה) ביחס לעניינים ציבוריים או דמויות ציבוריות. כמו גם, פרסומים שנועדו להגן על עניין אישי וכשר של המפרסם, או להכחיש ולגנות פרסומי לשון הרע קודמים. 
משום שקשה מאוד לקבוע "תום-לב" מה הוא (לעניין לשון הרע), סעיף 16(א) קובע חזקת תום-לב (למי שהתבטא באחת מן הנסיבות שתחת סעיף 15, והתנהגותו לא יצאה את גבולות הסביר); וסעיף 16(ב) קובע כי מי שפרסם דבר מה שאינו אמת ולא האמין בתוכן דבריו, או לא בדק את הדברים כראוי, או פעל בצורה בלתי סבירה, יש לראותו בחזקת מפרסם בחוסר תום-לב. 
להגנות הייחודיות מחוק איסור  לשון הרע, יש להוסיף את ההגנות הקבועות בפקודת הנזיקין (זוטי דברים, הסתכנות מרצון, אשם תורם, התנהגות התובע); ואת ההקלות הקבועות בסעיף 19 לחוק. להרחבה בנושא קראו - הגנת תום לב.

במה שונות תביעות לשון הרע מכל תביעה אזרחית?