כל מי שהיה פעם בסיטואציה בה גילה שהכפישו את שמו, את המקצועיות שלו ואת יושרו על לא עוול בכפו, ביחוד כשעל אלה נשענת פרנסתו, מכיר את ההרגשה הנוראה של הקרקע הנשמטת מתחת לרגליו ואת חוסר האונים המתלווה לכך. למי שמוצא את עצמו במצב כזה אני ממליצה בחום לפנות לעו״ד בן קרפל. המקצועיות שלו, הנסיון, העצות החכמות, הניהול השקט והחלק של התיק ומעל הכל הידיעה שיש לי על מי לסמוך אפשרו לי להמשיך בשגרת יומי לאורך כל המשפט עד לתוצאה המוצלחת. תודה רבה לך בן!
בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מגמה בבתי המשפט השונים ברחבי הארץ בכל הקשור לתלונות שווא המוגשות למשטרת ישראל.
מהי תלונת שווא ומתי תהווה עילה להגשת תביעת לשון הרע?
כידוע הגשת תלונה למשטרה היא פעולה אשר גוררת כמעט באופן מיידי פעולות בירור אל מול האדם עליו התלוננו, פעמים רבות אותו אדם מזומן לתחנת המשטרה, לא פעם האדם נחקר ועובר שרשרת חיול שלמה, כראוי לחשוד במעשי עבירה - אין משפיל מכך ואין מבזה מכך בעיקר, אם הדבר נעשה מבלי שאותו "חשוד" עשה דבר.
תלונה אשר מוגשת למשטרה בחוסר תום לב ומתוך מטרה להתנקם ו/או לפגוע, קרי תלונת שווא היא מן הסיטואציות החמורות אשר לשמן בדיוק נחקק חוק איסור לשון הרע ובהתאם, ניתן להגיש במרבית המקרים תביעת לשון הרע כנגד מגיש התלונה בגין הוצאת לשון הרע.
משרד עורכי-הדין בן קרפל ושות', ממשרדי הבוטיק הידועים והמובילים בתחום דיני לשון הרע והגנת הפרטיות ומדורג בין המשרדים הידועים בדיני לשון הרע, במסגרת הדירוגים היוקרתיים Dun’s 100 ו - BDI. למשרד הצלחות מוכחות בניהול תביעות לשון הרע והגנת הפרטיות. בנוסף, עוסק המשרד בניהול משברים תקשורתיים מורכבים ובניהול סכסוכים שמקורם במרחב האינטרנטי. משרדנו מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע.
במידה והתלונה הוגשה בתום לב, לא תקום עילה לתביעת לשון הרע
המחוקק קבע בסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע את הגנת תום הלב. מטרתה של הגנה זו, להגן על אנשים אשר התלוננו בתום לב, בפני רשות מוסמכות, בין השאר במשטרת ישראל .
במידה והתובע יצליח להוכיח במאזן ההסתברויות לבית המשפט כי התלונה הוגשה שלא בתום לב ו/או חמור מכך בכוונה זדונית לפגוע בו ובשמו הטוב שאז הדבר עולה כדי לשון הרע ומגבש עילת תביעת דיבה כנגד מגיש התלונה.
להלן מספר פסקי דין בהם קבעו בתי המשפט, שתלונות שהוגשו הינן תלונות שווא המהוות לשון הרע:
בת"א 11348/05 -
חברת קיבוץ בצפון הגישה תלונה כנגד חבר קיבוץ אחר במשטרת
ישראל. חבר הקיבוץ הגיש כנגדה תביעת לשון הרע. בית המשפט פסק במקרה זה כי מדובר בתלונת שווא ועל כן גם בלשון הרע וחייב את הנתבעת לפצות את התובע (חבר הקיבוץ כנגדו הוגשה התלונה) בפיצויים על סך 50,000 ₪.
בת"א 1386-05-13 -
שכן התלונן על שכנו קשיש בשנות ה - 80 לחייו, כי זה ביצע מעשי אוננות בעודו מביט מבעד לחלון ביתו בילדותיו הקטינות של הנתבע. לאור כך, הוגשה כנגד הקשיש תלונה למשטרת ישראל. הקשיש עוכב לחקירה והתיק כנגדו נסגר, בעקבות כך הגיש הקשיש תביעת דיבה לבית משפט השלום בחיפה. בפסק הדין, קבעה השופטת כי התלונה הוגשה בחוסר תום לב וחייבה את הנתבע לפצות את הקשיש בסכום של 25,000 ₪.
מקרה נוסף, אישה מוסלמית ניהלה רומן מחוץ לנישואין במהלך מספר שנים במהלכן נולד לה בן. המאהב האמין כי הוא האב האמיתי של הילד ודרש מהאישה להתגרש מבעלה. לאחר שזו סירבה, פנתה האישה לבעלה וסיפרה לו שהמאהב שלה אנס אותה ומיד לאחר מכן הגישה תלונת שווא למשטרת ישראל, דבר שגרר את מעצרו של המאהב לארבעה ימים, שאז התוודתה האישה במשטרה על כך ששיקרה והמאהב שלה שוחרר, פעולתה של האישה הובילה להגשת תביעת דיבה אשר בסופה נפסקו למאהב פיצויים בסך 65,000 ₪.
לסיכום:
כאמור בפתח מאמר זה, מגמת ההחמרה בפסיקת הפיצויים של בתי המשפט במקרים של תלונות שווא במשטרה ברורה, הדבר מהווה לשון הרע ועילה לתביעת דיבה באופן מובהק. על כן במקרים אלו מומלץ לפנות לעורך דין שתחום עיסוקו המרכזי הינו חוק איסור לשון הרע והוא בעל ותק וניסיון רב בייצוג בבתי משפט ובעל ידיעה עמוקה ומקיפה בכל הקשור לתחום של הוצאת לשון הרע בדרך של הגשת תלות שווא במשטרה.
