בן קרפל ושות' משרד עורכי דין לשון הרע והוצאת דיבה מייצגים תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע, הוצאת דיבה ושיימינג בכל הזירות והפלטפורמות הטכנולוגיות ובין השאר גם בזירת הוואטסאפ. משרדנו בעל ניסיון רב והצלחות מוכחות. במאמר זה נסקור את התופעה של שיימינג בוואטסאפ ונציג את הדרכים באמצעותן ניתן להתמודד עם התופעה הן מהצד הנפגע והן מהצד הפוגע.
מהו שיימינג בוואטסאפ?
תופעת השיימינג (בעברית ביוש) מקפלת בתוכה סכנה מוחשית גם למבצע הביוש וגם לנפגע ממנו. שיימינג וביוש אלו בעצם מילים נרדפות לעוולת אזרחית ייחודית הנקראת לשון הרע. לפני העיסוק וניתוח העוולה הייחודית של לשון הרע בכל הקשור לאפליקציית הוואטסאפ, חשוב תחילה להסביר את מבנה העוולה לפי חוק איסור לשון הרע. ומיד לאחר מכן בבחינת עקב בצד אגודל ניתן יהיה להבין את הסכנה המקופלת בפרסומי לשון הרע בוואטסאפ.
חוק איסור לשון הרע - אשר חל גם כאשר מתבצע שיימינג בוואטסאפ, נחקק אי שם בשנת 1965, מאז ועד היום החוק עבר מספר מצומצם של שינויים פורמאליים ועיקר ההתפתחות התבצעה באמצעות פסיקה של הערכות השונות אשר עושה מאמץ להתאים את החוק הקיים למציאות הטכנולוגית של ימינו ובין השאר גם לפרסומי לשון הרע בוואטסאפ ובאפליקציות נוספות שנועדו להעברת מסרים. למידע נוסף אודות החוק קראו את מאמרנו - מה קובע חוק איסור לשון הרע.
באילו מקרים ניתן להגיש תביעה בגין שיימינג בוואטסאפ?
נקודת המוצא של החוק נמצאת אי שם בסעיף 7 אשר קובע שפרסום לשון הרע לאדם או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית.
מאותה נקודת מוצא ניתן לחלץ את שני התנאים שמקימים לאדם עילת תביעה לפי החוק. הראשון: ברמה העובדתית, חייב להתבצע מעשה פרסום. השני: מבחינת תוכן הפרסום, הוא חייב לקלוע להגדרת סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע.
מעשה הפרסום: סעיף 2 לחוק קובע כי הפצת ביטוי המכיל בתוכו לשון הרע לאדם אחד נוסף (מלבד זה שהביטוי עוסק בו) מקיים את הגדרת מעשה הפרסום. וכשמדובר בהפצת ביטוי כתוב, דוגמת הודעות ווטסאפ שנשלחות במסגרת קבוצות רבות משתתפים או באופן ישיר לצדדי ג' הרי ברור כי הביטוי הגיע בפועל לאדם נוסף. כאשר מבחינת הוראות החוק היבשות די בכך שנוכיח שהביטוי הכתוב "עשוי היה" להגיע לאדם נוסף. מידע נוסף אודות העוולה קראו מאמרנו - מהי לשון הרע.
תוכן הפרסום: נשאלת השאלה איזה תוכן עולה כדי לשון הרע? את התשובה לכך נותן לנו סעיף 1 לחוק אשר קובע "לשון הרע מהי" ונותן 4 הגדרות רחבות מאוד ל"לשון הרע". בסופו של דבר, לשון הרע זה כל דבר שרק "עלול" לבזות אדם (או תאגיד) להשפיל אותו, לשים אותו ללעג או לקלס, לפגוע במשלח ידו ולייחס לו מעשים והתנהגויות של קרו בעולם המציאות.
פוטנציאל הנזק של שיימינג בווטסאפ:
אם כן, זהו מבנה העוולה האזרחית בקצרה ומכאן נצלול ישר ללשון הרע (ביוש ושיימינג) שמתבצעת על גבי פלטפורמת הוואטסאפ. המובן מאליו חייב להכתב. פרסום שמתבצע בכל אפליקציה להעברת מסרים וכמובן בוואטסאפ הוא פרסום בכתב. מכאן גם יחסית קל להוכיח אותו באמצעות צילום המסך הספציפי שמוכיח את הפצת הפרסום. אם כן, ההמלצה הראשונה שלנו לגבי פרסום לשון הרע בוואטסאפ זה לצלם את המסך בצילום סטילס בו ניתן לראות את התאריך בו הופץ הפרסום, את שם הקבוצה (במידה והפרסום הופץ בקבוצת וואטסאפ ספציפית) וכמובן את המלל הנטען כלשון הרע.
עצה נוספת שניתן ליישם ככל ומדובר בפרסומי לשון הרע שהופצו במסגרת קבוצת וואטסאפ זה לתעד בצילום מסך את כמות החברים בקבוצה. מניסיוננו, מקרים של שיימינג בוואטסאפ מכילים פוטנציאל נזק גדול וייחודי. הדבר חשוב מכיוון שפוטנציאל הנזק משפיע באופן ישיר על פוטנציאל הפיצוי, חשוב לעמוד בקצרה על אותן סיבות מדאיגות:
תפוצת הפרסום: בשונה מרשת הפייסבוק בה ניתן לנתר את הויראליות של כל פרסום ופרסום. באמצעות מעקב אחר כמות השיתופים, כמות התגובות והחיבובים ולמידת זהות המשתתפים. כאשר נעשית הוצאת דיבה בוואטסאפ לא ניתן לבצע את אותם חיתוכים ולהבין האם וכיצד הטקסט הועבר הלאה? באיזה תאריכים? לאיזה נמענים וקבוצות.
בלתי אפשרי לקטוע את ההפצה: בעוד ברשתות חברתיות כאלה ואחרות ניתן לקטוע את שרשרת ההפצה של פרסומי דיבה, על-ידי מחיקה אקטיבית של הפרסום המפר, אשר מביא איתו גם מחיקה מיידית של כל שיתוף שנעשה לאותו פרסום. באפליקציית הוואטסאפ קשה מאוד לעשות כן בדיוק מהסיבה שקשה עד בלתי אפשרי לעקוב אחר תפוצת הפרסום. עניין זה מחבר אותנו לסיבה מדאיגה נוספת והיא:
חוסר יכולת למחוק את הפרסום: לאפליקציית הוואטסאפ מאפיינים ייחודיים שאומנם מאפשרים מחיקת הודעה שנשלח באופן פרטי לצד ג' או לקבוצה. אך זאת למשך זמן קצר שמשתנה מעדכון גרסה לעדכון גרסה. נכון לרגע כתיבת שורות אלו, וואטסאפ מאפשרים מחיקת הודעות בטווח זמן של יומיים. כאמור הדבר משתנה מגרסה לגרסה. אך מחיקת הודעה לא מוחקת את "העברת ההודעה" שהתבצעה על-ידי צדדי ג'. וזו עוד סיבה מדאיגה שממחישה אל פוטנציאל הנזק שיכול להיגרם בשל שיימינג בוואטסאפ.
אחריות מנהלי קבוצת וואטסאפ במקרים של הוצאת דיבה:
אם בעבר היה קשה לייחס למנהלי קבוצת וואטסאפ אחריות כלשהי בשל העובדה שטווח הזמן למחיקת הודעה היה מינימאלי. כיום יש למנהלי קבוצת וואטסאפ חלון זמן של כיומיים כדי למחוק הודעות המכילות תוכן פוגעני. אם כן האם יש למנהל קבוצת וואטסאפ אחריות על תוכן ההודעות שמתפרסמות בקבוצה שהוא מנהל? לדעתנו התשובה היא חד משמעית כן. אך אחריותו מתגבשת רק לאחר שהאדם שהושמץ פנה אליו ישירות בטווח זמן של 48 שעות מרגע שפורסמה ההודעה הפוגענית וזה סירבה להסירה. מאותו רגע ניתן לראות במנהל כמעוול על דרך המחדל. או בפשטות כמי שאפשר ואשרר את התרחשות הנזק בפלטפורמה אותה הוא מנהל.
פסק דין מעניין שניתן לאחרונה בעקבות הוצאת דיבה בוואטסאפ:
לקוח משרדנו עבר שיימינג במסגרת קבוצת וואטסאפ יישובית וממוסגרת באזור הדרום. שם, צד ג' ייחס לו ביצוע עבירות מין בקטינה. פוטנציאל הנזק ברור מאליו, בתקופה בה התבצעה העוולה יכולת המחיקה של מנהל הקבוצה הייתה מוגבלת ל - 7 דקות מרגע פרסום ההודעה וכפועל יוצא לא ריאלית. הגשנו תביעה אשר התנהל כמעט 3 שנים, ובסופו של יום כב' השופטת הולצמן מבית-משפט השלום בקריית גת, קיבל את התביעה, ניקה את שמו של לקוח המשרד ופסק לזכותו פיצוי חריג של 165,000 ₪. לעיון בפסק הדין - ת.א 50364-11-18.
ההגנות שיכולות לעמוד לנתבעים על שיימינג בוואטסאפ:
חוק איסור לשון הרע מקפל בתוכו 24 תתי הגנות אשר פרוסות על 3 מערכות הגנה מרכזיות. בקצרה ומבלי להלאות את הקורא. מערכת ההגנות ה'חזקה' ביותר היא מערכת ההגנות המוחלטות אשר מעניקה, במקרים המתאימים, סייג מאחריות פלילית או אזרחית. ההגנה הבאה היא הגנת "אמת בפרסום" אשר הציבור מכנה הגנת "אמת דיברתי" הגנה זו תתגבש כאשר הטוען לה יוכיח שני תנאים מצטברים: הראשון והמרכזי הוא שתוכן דבריו משקפים את האמת האובייקטיבית והשני: שבפרסום היה עניין ציבורי ממשי. מערכת ההגנות השלישית היא מערכת הגנות תום הלב אשר מקפלת בתוכה 12 תתי הגנות, שיכולות לעמוד לנתבעים. להרחבה בנושא ההגנות לנתבעים לפי חוק איסור לשון הרע קראו את המדריך שהכנו - תביעת לשון הרע, המדריך לנתבע.
לסיכום:
תביעות לשון הרע קלאסיות ובעיקר אלו שעוסקות בזירות טכנולוגיות משתנות דורשות התמקצעות ספציפית בתחום דינאמי זה. התמקצעות זו בנויה, בין השאר, על הבנה מעמיקה של החוק, התעדכנות מתמדת בפסיקה וניסיון מצטבר בניהול מאות הליכים בכלל ערכאות השיפוט בישראל. מידע נוסף על תביעות בגין לשון הרע קראו את המאמר על - תביעת לשון הרע.
