פרסום לשון הרע (הוצאת דיבה) ברשת הפייסבוק
הרשת החברתית – פייסבוק – הוקמה בעשור הראשון של שנות ה-2000, ולא תהיה זו הגזמה לאמור כי הרשת החברתית שנתה את העולם. מאז הקמתה, הרשת צברה מאות-מיליוני משתמשים ברחבי העולם (ומיליונים גם בישראל), רכשה את הרשת החברתית "אינסטגרם" ואת אפליקציית העברת המסרים "ווטס-אפ" והפכה (בקלות) לרשת החברתית הנצפית והפעילה ביותר בעולם.
באופן טבעי פייסבוק הפכה במהירות הבזק לזירת הדיבה – לשון הרע - וההשמצות הגדולה ביותר ברשת (ובכלל).
בתחילת הדרך, עלתה השאלה המקדמית האם ניתן להחיל את חוק איסור לשון הרע על פרסומים שהופצו ברשת הפייסבוק? באופן מהיר יחסית (ומתבקש) נתנה תשובה חד משמעית: כן!
צעד ראשון: לתעד; לבצע צילומי-מסך ברורים וקריאים, שיתעדו כל פסיק שנכתב, לרבות מספר השיתופים, הלייקים והתגובות. צעד שני: באותה נשימה ממש, חשוב – הכרחי – לפנות לעורך דין לשון הרע שבקיא ברזי הפייסבוק והרשתות החברתיות. שני הצעדים הפשוטים הללו, יכולים לעשות את ההבדל בין שיימינג פרוע שיהרוס את שמך הטוב, לבין מכה קלה בכנף שניתן להתאושש ממנה במהרה. לקבלת ייעוץ משפטי צור קשר: 072-2221780.
כן. מדובר במשימה מורכבת, ובדרך שיש בה מספר רב של הסתעפויות אפשריות לניהול ההליך; הדברים קשורים בנתונים הספציפיים של כל תיק, ובין היתר במידע הראשוני שמצוי אצל הנפגע. אך חשוב להבין: כמעט אין סיטואציה של פרסום לשון הרע בפייסבוק שאין לה פתרון. למידע נוסף לחץ כאן.
תלוי. על פניו, מנהלי קבוצות פייסבוק אינם אחראיים לבצע סינון של תכנים (אלא אם הם מתחייבים לעשות כן מלכתחילה), ולפיכך אחריותם איננה בגדר מובן מאליו. עם זאת, בשנים האחרונות יובא לישראל "נוהל הודעה והסרה"; כך שבהתנהלות נכונה, ברגע שמופץ בגנותך פרסום לשון הרע בקבוצת פייסבוק, ניתן להטיל על מנהלי הקבוצה אחריות לבחון את הפרסום.
בתי-המשפט השונים קבעו – פעם ועוד פעם – כי תגובה (תגובית) לפוסט בפייסבוק יכולה לשמש עילה לתביעת לשון הרע. עם זאת, קיומה של עילה לא מבטיח ניצחון; רחוק מזה. ישנן תגובות שמופצות בקדחתנות ומכילות פוטנציאל פגיעה הרסני לשם הטוב, אך ישנן גם תגובות שוליות וחסרות כל השפעה בפועל. בהתאמה, ישנן תביעות על תגובות שמזכות בפיצויים מכובדים, וישנן תביעות לשון הרע על תגוביות שנדחות רק מן הטעם הזה. לקבלת ייעוץ משפטי צור קשר.
מה התנאים להגשת תביעת לשון הרע/הוצאת דיבה?
עילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע מתגבשת ברגע שמתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) פורסם ביטוי, כמשמעות המונח "פרסום" בסעיף 2 לחוק, כלומר הביטוי הגיע לאדם אחד (לא כולל את האדם שהביטוי עוסק בו) או אם הביטוי בכתב הוא "עשוי" להגיע לאדם אחד לפי הנסיבות; (2) תוכן הביטוי שפורסם עלול לפגוע בשמו הטוב של מי שהביטוי עוסק בו.
משרד עורכי-הדין בן קרפל ושות', ממשרדי הבוטיק הידועים והמובילים בתחום דיני לשון הרע והגנת הפרטיות ומדורג בין המשרדים הידועים בדיני לשון הרע, במסגרת הדירוגים היוקרתיים Dun’s 100 ו - BDI. למשרד הצלחות מוכחות בניהול תביעות לשון הרע והגנת הפרטיות. בנוסף, עוסק המשרד בניהול משברים תקשורתיים מורכבים ובניהול סכסוכים שמקורם במרחב האינטרנטי. משרדנו מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע.
אם כן, למעשה, כל פרסום פוגעני שמופץ בפייסבוק יכול לשמש עילה לתביעת לשון הרע
משפט זה יהיה נכון, בכפוף ליתר המגבלות וההגנות הקבועות בחוק ובפסיקה, וההסבר פשוט: במה שונה פרסום בפייסבוק מפרסום בעיתון? שליחת מכתב? דוא"ל? מבחינה עובדתית הרי אין שום שוני. כל ביטוי כתוב שמופץ ברשת הפייסבוק (שלא באמצעות הודעה פרטית), קולע להגדרת "פרסום בכתב"; וכל יתר הפרסומים – תמונות וסרטוני וידאו – קולעים ממילא להגדרת הפרסום הקבועה בסעיף 2 לחוק.
אך החידוש והשוני האדיר בנוגע לפרסומי לשון הרע בפייסבוק, הוא פוטנציאל התפוצה.
טרם עידן האינטרנט, הטלפונים הסלולריים והרשתות החברתיות, לפרסום כתוב היה פוטנציאל תפוצה מוגבל יחסית. נכון, תמיד ניתן היה לשלוח מכתבים למאות כתובות; אך מדובר היה במהלכים מסורבלים ובלתי-יעילים בעליל. וממילא, קשה לחשוב על אפשרות לשלוח מכתב רשום ל-10 מיליון בני-אדם שונים.
כשמדובר בפרסום לשון הרע בפייסבוק, אין שום בעיה לאפשר למאות מיליוני בני-אדם להיחשף (מבחינה פוטנציאלית שכמובן קשורה בגורמים טכניים רבים) בלחיצת כפתור אחת (!) אך לא בזה נגמרות האפשרויות החדשות לפרסומי לשון הרע בפייסבוק. מה בדבר סימני "לייק" ושיתופים של פוסטים? האם לייק יכול להוות פרסום לשון הרע? האם מעשה שיתוף פוסט יכול לשמש עילה לתביעת דיבה?
פסיקת בתי המשפט בנוגע להוצאת לשון הרע בפייסבוק:
בתחילה הדעות היו חלוקות. אך בעת האחרונה, ביום 8/1/2020 השאלה הגיעה לפתחו של בית-המשפט העליון במסגרת רע"א 1239/19 שאול נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ. מבלי להלאות בפרטים, בסופו של דבר בית-המשפט העליון קיבל (כמעט במלואה) את דעתו של היועמ"ש (ד"ר מנדלבליט) כמו גם את פסיקת בית-המשפט המחוזי וקבע: לייק אינו יכול לשמש עילה לתביעת לשון הרע; שיתוף יכול גם יכול לשמש עילה לתביעת דיבה/לשון הרע. למידע נוסף קראו על התגבשות עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, במאמר - תביעת לשון הרע.
כך, עולות שאלות מעניינות נוספות הקשורות בפרסומי לשון הרע בפייסבוק, למשל:
האם ניתן לתבוע מנהלי קבוצות פייסבוק על תוכן שפורסם בקבוצה שבניהולם? ומה ביחס למנהלי קבוצות ווטס-אפ? (למידע נוסף ולתשובות לשאלה, לחצו כאן) האם ניתן לתבוע את פייסבוק – ישירות – לפי חוק איסור לשון הרע? (למידע על אודות נוהל הודעה והסרה, לחצו כאן) האם ניתן להגיש תביעת לשון הרע על פרסומים באינסטגרם? (למידע נוסף ולתשובות לשאלה, לחצו כאן) כיצד באות לידי ביטוי ההגנות שבדין במסגרת תביעות לשון הרע בפייסבוק? (למידע נוסף על הגנות מפני תביעה - לחצו כאן)
בסופו של דבר, הדבר החשוב ביותר להבין הוא כי מה שמתרחש ברשת הפייסבוק (או ברשתות חברתיות ובמרשתת בכלל) אינו חסין מפני תביעות אזרחיות. כך שאם חשת שפגעו בשמך הטוב או בפרטיותך באמצעות פייסבוק, אינסטגרם, או כל פלטפורמה אחרת ברשת, יש מה לעשות. אך באותה נשימה גם חשוב להבין כי אם הוגשה כנגדך תביעת לשון הרע על פרסום בפייסבוק, יש לבחון את הדברים לעומק, שכן ייתכן שזקופה לך הגנה מן הדין ובסופו של יום התובע עוד ישלם לך על שהגיש כנגדך תביע.
אם פורסמה בגנותך לשון הרע, סעיף 7א' לחוק איסור לשון הרע מאפשר לך להגיש תביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק, עד סך כ-140,000 ₪; בין אם הפרסום הופץ בפייסבוק, ובין אם לאו (מידע נוסף על סוגי הפיצויים בתביעות לשון הרע, קראו על - תביעת דיבה ללא הוכחת נזק).
מהם הצעדים שמומלץ לנקוט אם פרסמו כנגדך פוסט/סטאטוס פוגעני בפייסבוק?
1. לבצע – מיד – צילום-מסך ולשמור אותו. אם קיימות גם תגובות, יש לצלם גם אותן כמובן.
2. לא להגיב לפני ייעוץ משפטי, ולא לייצר מגע ישיר עם מפיץ הדיבה בשלב זה.
3. העצה הטוב ביותר היא להתייעץ עם עורך דין לשון הרע, כזה שעוסק בייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע כתחום עיסוק מרכזי ומכיר את הדין על בוריו (להרחבה בנושא קראו את המאמר על - עורך דין לשון הרע). רק כך ניתן יהיה לבחון את סיכויי התביעה ולהעריך את גובה הפיצוי הכספי שניתן לתבוע בגין הפגיעה בשמך הטוב.