כל מי שהיה פעם בסיטואציה בה גילה שהכפישו את שמו, את המקצועיות שלו ואת יושרו על לא עוול בכפו, ביחוד כשעל אלה נשענת פרנסתו, מכיר את ההרגשה הנוראה של הקרקע הנשמטת מתחת לרגליו ואת חוסר האונים המתלווה לכך. למי שמוצא את עצמו במצב כזה אני ממליצה בחום לפנות לעו״ד בן קרפל. המקצועיות שלו, הנסיון, העצות החכמות, הניהול השקט והחלק של התיק ומעל הכל הידיעה שיש לי על מי לסמוך אפשרו לי להמשיך בשגרת יומי לאורך כל המשפט עד לתוצאה המוצלחת. תודה רבה לך בן!
עולם התביעות הייצוגיות הוא מהחשובים והמעניינים בעולם העסקי; בפרט בעולם המודרני, בו כמעט לכל עסק – עוסק או חברה – יש נוכחות כזו או אחרת ברשת (בין אם על דרך מכירות ברשת, ובין אם "רק" על דרך שיווק ברשת). בשונה מתביעות "רגילות" או תביעות קטנות – שעסק רציני יכול וצריך לדעת להכיל כחלק ממחזור העסקים – תובענות ייצוגיות יכולות להמית חורבן על עסק. וכשזה מצב הדברים, כל טעות עלולה להיות הרת גורל.
אנו במשרד עורכי הדין בן קרפל ושות', סבורים שהדרך הנכונה והחכמה להתמודד עם תובענות יצוגיות, היא לעשות את הדרוש כדי לצמצם את הסיכוי שהן תוגשנה מלכתחילה; ולהיות ערוכים ליום בו תוגש בקשה לאישור תובענה כייצוגית, כך שנוכל לדעת בביטחון שישנה דרך איכותית להתמודד עם כל טענה.
מעט על חוק תובענות ייצוגיות והשפעתו על עולם העסקים המודרני:
חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, כפי שניתן להבחין משמו, נחקק בשנת 2006. אך זה לא דבר החקיקה הראשון שמאפשר להגיש תובענות בשם קבוצה. מכוח תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ניתן היה להגיש תביעה בשם קבוצה זמן רב לפני כן; אך מבלי להלאות ייאמר כי ההסדר החקיקתי – במסגרת תקנות, ובכפוף לתנאים מיוחדים – לא השיג את תכליתו.
ומכאן, לתכלית החוק; לשם מה הוא קיים?
ככלל, מטרת העל היא לפתור את הכשל הנובע מכך שלעיתים "משתלם" לבצע עוולות "קטנות"; את האדישות הרציונלית מבחינה עסקית מסחרית, לפעילות בניגוד להוראות החוק. או בעברית פשוטה: לחסל את "שיטת מצליח" הידועה לשמצה.
הרי בין עסק ממוצע לבין לקוח (צרכן) ממוצע ישנם פערי כוחות דרמטיים מובנים. העסק מכתיב, בדרך כלל, את תנאי ההתקשרות, ואוחז בכוח המיקוח. כך שעסק יכול, תיאורטית, לגרום נזק אדיר – במודע או שלא – ולחלק אותו בין קבוצה גדולה של בני אדם. וכך העסק מרוויח שלא כדין, וכל צרכן סופג חלק קטן מהנזק, עד כדי שלא משתלם לו לעצור את חייו ולעסוק בעמידה על זכויותיו. הרי קשה לדמיין הגשת תביעה, למשל, בעבור 20 ₪. אך אם תאגיד ענק נוטל כל יום 20 ₪ מ-2,000 בני-אדם, בכל שנה מתעשר התאגיד ב-14,600,000 ₪ בניגוד לדין; וזה כבר סכום שמעניין לתבוע בגינו. בדיוק בסיטואציה הזו אמור לטפל חוק תובענות ייצוגיות.
במה עוסקות תביעות ייצוגיות?
מרבית התביעות הייצוגיות מוגשות ביחס לעניינים צרכניים, ענייני ביטוח, ענייני הגנת הסביבה וענייני בנקאות/מימון/ניירות ערך. בכל התחומים הללו, ישנה חקיקה קונקרטית שנועדה להגן על הפרט, ובתוך כך מטילה חובות (לעיתים מורכבות ומסועפות) על העוסקים; ולאו דווקא על "השחקנים החזקים" בשווקים, אלא על כלל העוסקים. ישנן גם תובענות ייצוגיות בגין פגיעה בפרטיות, גבייה ביתר ועוד. והתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, מונה 14 חלופות לסוגי תובענות שניתן לנהל כתובענות ייצוגיות (לרבות חלופות כלליות, דוגמת תביעה נגד עוסק בנוגע לעניין שבינו לבין לקוח, גם אם לא התקשרו בעסקה).
החשוב הוא שהפרת החובות המוטלות על עוסקים, אם נעשית בצורה שיטתית ורוחבית ומוגשת בגינה בקשה איכותית לאישור תובענה כייצוגית, יכולה להפוך את המהלך למאוד לא משתלם בעבור מי שהרוויח בניגוד לחוק. ומשום שישנה חשיבות ציבורית של ממש בהגשת תביעות ייצוגיות (במקרים המתאימים כמובן), בתי המשפט מתגמלים באופן מיוחד את התובע הייצוגי ואת עורך הדין המייצג; והופכים בעבורם את המהלך למשתלם. וכך, לפחות בתיאוריה, נוצר האיזון הנדרש.
מה התנאים להגשת תביעה ייצוגית?
קודם לכל, חשוב להסביר שבשונה מתביעה רגילה, כדי לנהל תביעה ייצוגית יש להגיש בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. כך, לפני שתובע ייזכה במעמד של תובע ייצוגי, בית המשפט נדרש לבחון את התנאים הקבועים בחוק, ולאשר את ניהול התביעה הייצוגית. כך שאם הוגשה כנגדך או כנגד העסק שלך בקשת אישור כאמור, חשוב להבין שטרם אושר ניהול ההליך כתביעה ייצוגית; הדרך ארוכה, וכך גם האפשרויות להתמודד עם הבקשה.
אם כן, אלו, בתמצית התמצית, התנאים הבסיסיים לקבלת בקשת אישור תובענה כייצוגית:
(א) התביעה היא מבין התביעות המפורטות בתוספת השניה לחוק "או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית" (כך כלשון החוק).
(ב) עילת תביעה אישית לתובע המבקש מעמד של תובע ייצוגי (על בית המשפט לבחון האם, לכאורה, למבקש יש סיכוי לזכות בתביעה, באופן אישי לפי עניינו הספציפי).
(ג) עילת תביעה טובה לכאורה, המשותפת לקבוצה של תובעים (כלומר, בית המשפט נדרש לבחון קיומה של קבוצת תובעים, ולהשתכנע כי חברי הקבוצה זכאים להגיש תביעה אישית זהה – שאינה מחייבת בחינה קונקרטית בנוגע לכל תובע בנפרד - אך הגשת התביעה כתביעה אישית, לכאורה, לא משתלמת).
(ד) האם התביעה הייצוגית היא הדרך היעילה וההולמת לדון בעניינם של כלל חברי הקבוצה?
(ה) האם התובע המבקש מעמד של תובע ייצוגי, הוא המייצג ההולם את חברי הקבוצה (וסביר שההליך ינוהל בידיו בתום לב ולטובת ענייני הקבוצה.
ניתן עוד להאריך בנוגע למהלך דיון בבקשת אישור תובענה כייצוגית, שכן המעט שנאמר עד כה בפירוש אינו ממצה. אך די באמור כדי להבין את ההיגיון הבסיסי: יש לשכנע את בית המשפט שעוסק הפר בצורה שיטתית הוראת חוק, באופן שמקים זכויות תביעה אישיות – דומות עד כדי זהות – לקבוצה של בני אדם; והדרך היעילה והנכונה לדון בעניין, היא באמצעות תביעה ייצוגית. זה הבסיס.
כיצד ניתן להתמודד עם תביעה ייצוגית/תובענה ייצוגית/בקשת אישור?
ישנן שלל דרכים לתקוף בקשת אישור לניהול תביעה כייצוגית; אך חשוב להבין מה תוצאתו המסתברת של כל מהלך. למשל, ניתן ומתבקש לתקוף את העילה האישית של התובע. אך לפי סעיף 8(ג), גם אם נשללה כליל התביעה האישית, בית המשפט – אם מצא בזה טעם – רשאי לאפשר בדרך מסוימת להחליף את התובע המייצג ואף את עורך הדין המייצג.
מעבר לזה, כלל הכלים שעומדים לרשותו של ליטיגטור מנוסה בהליכים אזרחיים, עומדים לרשותו (ויותר) גם במסגרת התמודדות עם תביעה ייצוגית. אך בראייתנו, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם תובענות ייצוגיות, היא מראש. ישנם עניינים מובהקים, שקל מאוד למנוע מראש (למשל, ענייני נגישות, סימון מזון, ספאם וכיוצא באי אלו עניינים מובהקים ובינאריים). אך ישנם עניינים מורכבים הרבה יותר. וגם אם נניח לרגע למורכבותן של תובענות ייצוגיות בעניינים בנקאיים (למשל), לא פשוט לכתוב זאת, אך מרבית העסקים שיש להם נוכחות ברשת (ובוודאי ברשתות החברתיות) שמים עצמם בחשיפה לתובענות ייצוגיות. החל מעוסקים שמטעים בשיווק ובפרסומת, דרך עוסקים שמפרים – גם אם לא במודע - חובות גילוי בעסקאות ספציפיות שמטילות חובות נרחבות, ועד לעוסקים שמנהלים שיחות מכירה טלפוניות מבלי להבין את החובות החלות על נציגי המכירות שהם מעסיקים/משתמשים בשירותיהם. מרבית העוסקים, אפילו אינם יודעים אילו חובות חלות עליהם, וכיצד לסווג את סוג העסקאות שהם כורתים מידי יום.
על כן, לטעמנו כל עסק – ובפרט עסקים מודרניים שחיים ונושמים אונליין - נדרש "ליישר קו" מבחינה משפטית; להבין לעומק את החובות החלות על העסק, ולשרטט את מהלכי השיווק והמכירה בהתאם (החל מהטקסט השיווקי, דרך שיחת המכירה והסכם ההתקשרות, ועד להענקת השירותים והמוצרים בפועל וטיפול בסוגיות של החזרים כספיים). כאשר הכל נעשה בצורה מתוכננת, וכשישנה יד מכוונת – חכמה ומנוסה – העסק ובעליו מסוגלים להבין את הסיכונים בפניהם הם ניצבים, ולנהל אותם באופן חכם ומושכל, תוך מציאת נקודת האיזון המושלמת בין חובת השמירה על החוק לבין שירות המטרות העסקיות והכלכליות שבעבורן הרי מנהלים עסקים.
משרד עורכי דין בן קרפל ושות'
השילוב בין הניסיון ויכולות הליטיגציה המוכחות, לבין העובדה שעורכי הדין קרפל חיים ונושמים את העולם העסקי המודרני, מאפשרת לטפל באופן הוליסטי בעסקים וביחידים, בכל הנוגע לתובענות ייצוגיות. מלבד הזיקה האקדמית וההקפדה על ניתוח משפטי מדוקדק, עורכי הדין קרפל עוסקים יום יום בייעוץ ללקוחותיהם העסקיים, ומסייעים – מלבד בייעוץ המשפטי – בייעוץ אסטרטגי וניהול סיכונים. מעבר לזה, עורכי הדין בן קרפל ואדם קרפל מייצגים ומלווים –בין אם מאחורי הקלעים ובין אם בקדמת הבמה - נתבעות ונתבעים שהוגשו כנגדם תובענות ייצוגיות; הן בליטיגציה, והן ביישור קו שתכליתו לייצב את הספינה ולדאוג שתשוט בבטחה.