close window

הגנת תום לב בתביעות דיבה ולשון הרע

הגנת תום לב בתביעות דיבה ולשון הרע

הגנת תום הלב בחוק איסור לשון הרע - הקדמה:


חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה -1965 (להלן: "החוק")  מקפל בתוכו 3 מערכות הגנה מרכזיות וסך הכל 24 הגנות שנתבעים יוכל לעשות בהן שימוש כדי להתגונן מפני תביעת לשון הרע / הוצאת דיבה שהוגשה כנגדם.
במאמר זה, נסקור בקצרה את מערכת הגנות תום הלב, מערכת הגנות ייחודית ומורכבת המונה 12 קבוצות של מקרים שיוכלו להעניק הגנה לנתבעים לפי חוק איסור לשון הרע, כל עוד הביטוי שפורסם בגדרם פורסם בתום לב.


מערכת הגנות תום הלב קבועה בסעיף 15 לחוק והסעיפים המרכזיים בה הם:


סע' 15(2) לחוק –  סעיף זה בא להגן על פרסום שנעשה מתוך חובה חוקית, מוסרית או חברתית, הגנה זו מוכרת גם כהגנת ה"עיתונאות האחראית" [ דנ"א 2121/12 פלוני נ' דיין פורסם בנבו, 18.9.2014].


סע' 15(3) לחוק – סעיף זה בא להגן על פרסום שנעשה כדי להגן על עניינים אישיים ולגיטימיים של מי שנתבע לפי חוק איסור לשון הרע.


סע' 15(4) – 15(6) לחוק – סעיף זה בא להגן על פרסומים שהם הבעת דעה ביקורתית על עניינים ציבוריים, דמויות ציבוריות, פעולות פומביות ויצירות אמנות.


סע' 15(8)  לחוק  - סעיף זה בא להגן על פרסום שנעשה באמצעות הגשת תלונה לרשות מוסמכת או לממונה (הגנה זו מתאימה במיוחד לתביעות שמוגשות בטענה של תלונת שווא, זוהי הגנה שכיחה מאוד  בתביעות לשון הרע במשפחה. 


סע' 15(10) לחוק – סעיף זה בא להגן על פרסום שהנתבע עשה כדי להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן. 


כדי שנתבע יוכל לזכות בהגנת תום לב, עליו להוכיח כי הפרסום שעשה נעשה באחת מן הנסיבות שבסעיף 15, עוד עליו להוכיח שבזמן שעשה את הפרסום היה תם לב. ישאל השואל מהו תום לב?  וכיצד יוכל המפרסם להוכיח מה התרחש בליבו?


חזקת תום הלב:

מיד לאחר סע' 15 לחוק אשר קובע את הגנת תום הלב, בא סע '16, אשר קובע חזקה לפיה מי שעשה פרסום שאינו יוצא מגבולות הסביר ונופל לאחת מן הנסיבות שבסע' 15 לחוק, נקודת המוצא היא שהוא תם לב. כלומר, במצב דברים זה, הנטל לסתור את החזקה שהנתבע עשה את פרסומיו בתום לב יהיה על התובע ובפשטות: התובע יצטרך להוכיח שהנתבע / המפרסם היה חסר תום לב בזמן שעשה את פרסומיו; מדובר במשימה לא פשוטה שדורשת מיומנות ומומחיות שיש רק לעורכי דין ומשרדים שעוסקים במשך שנים בניהול תביעות לשון הרע והוצאת דיבה. הצלחה במשימה ובניית אסטרטגיה משפטית מדויקת תוכל להעניק לנתבעים לפי חוק איסור לשון הרע הגנה טובה.


החזקה השלילית:


כדי שתובע יוכל להוכיח שמפרסם / נתבע  היה חסר תום לב ושאף אחת מהגנות תום הלב לא תוכל לעמוד לו, יש לחזור לסע' 16 לחוק סע' קטן (ב) שקובע מתי ואיך ניתן להוכיח שנתבע עשה את פרסומו בחוסר תום לב, אלו המקרים:


1. בית-המשפט יקבע שנתבע עשה את פרסומו בחוסר תום לב כאשר יוכח שהדבר שפרסם הנתבע לא היה אמת ושהנתבע לא האמין בעצמו בתוכן הפרסום שעשה.


2. בית-המשפט יקבע שנתבע עשה את פרסומו בחוסר תום לב כאשר הדבר שפרסם לא היה אמת וכמו כן, שהנתבע לא נקט לפני הפרסום שעשה אמצעים סבירים להיווכח אם תוכן הפרסום אמת הוא.


3. בית-המשפט יקבע שנתבע עשה את פרסומו בחוסר תום לב כאשר יוכח שהנתבע התכוון על-ידי הפרסום שעשה לפגוע בתובע במידה גדולה משהייתה סבירה להגנת הערכים המוגנים על-ידי סע' 15. 


כלומר, גם אם פרסום נופל במובהק לאחד מהמקרים  במערכת הגנות תום הלב, במידה והתובע יצליח להוכיח רק אחד משלושת המקרים שתוארו, לא תוכל לעמוד לנתבע אף אחת מהגנות תום הלב, מכיוון שיקבע שהוא ביצע את הפרסומים בחוסר תום לב. 

נכון לאזכר גם את סע' 17 לחוק.


סע' זה רלוונטי בעיקר לפרסומים שנעשו באמצעי תקשורת וקובע מתי ואיך ניתן יהיה לשלול את הגנת תום הלב לאמצעי תקשורת, לעורכו, למי שהחליט בפועל על הפרסום או לאחראי על אותו אמצעי תקשורת. הגנת תום לב תישלל במידה והנפגע/ים מן הפרסום דרשו מן המוזכרים לפרסם תיקון או הכחשה לפרסום הדיבתי שנעשה ואלו בחרו שלא לעשות כן . 


לסיום, מערכת הגנות תום הלב היא מערכת מורכבת אשר מעלה לא מעט סוגיות בדיני הראיות ובסדר הדין האזרחי. שימוש נכון במערכת הגנות תום הלב תוביל לרוב לתוצאה איכותית בניהול הליך משפטי לפי חוק איסור לשון הרע. 


על כן, במקרה שהוגשה נגדך תביעת דיבה, מומלץ לפנות לעורך דין הוצאת דיבה לצורך קבלת ייעוץ משפטי. 



יצירת קשר

שלח
כל הזכויות שמורות ©
צור קשר
שלח