הגנת אמת דיברתי

הגנות מפני תביעת לשון הרע - הקדמה:

בחוק איסור לשון הרע, קיימות מספר הגנות לאדם שנתבע בטענה כי פגע בשמו הטוב של אחר. בין הגנות הקבועות בחוק, קיימת הגנת - "אמת דיברתי" או הגנת - "אמת בפרסום". הגנה זו איננה הגנה מוחלטת מפני תביעת דיבה (לשון הרע). 

אם כן, מתי תתגבש הגנת אמת בפרסום לפי חוק איסור לשון הרע? לצורך מענה על שאלה זו יש לבחון מספר סוגיות: האם מותר לנו לפרסם כל דבר שיש בו אמת? היכן עובר הגבול? ומהן הסכנות בפרסומים מסוג זה?

רבים נוטים לחשוב שכל דבר שהוא אמת לתפיסתם, ניתן וראוי לפרסום בכל מדיה אפשרית וכפועל יוצא מכך, אנו עדים לתופעה המתחוללת בשנים האחרונות ברשתות החברתיות בהן מתפרסמים מדי יום אלפי פוסטים אשר מטרתם הגלויה והמוצהרת היא פרסום האמת אודות אדם כלשהו. השאלה הנשאלת היא, האם מדובר באמת עובדתית או באמת סובייקטיבית של כותב הפוסט וכאן בדיוק עובר הגבול בין המותר לבין האסור.

 

מה צריך להוכיח כדי שתתגבש הגנת "אמת בפרסום" או בשמה המוכר אמת דיברתי במקרה של הוצאת דיבה:

במידה ואדם יבחר לטעון שהפרסומים שפרסם הם אמת לאמיתה ומכאן יבקש להשתמש בהגנת "אמת בפרסום", יהיה עליו להוכיח שני רכיבים:

הראשון: שהדבר שפרסם היה אמת. בעניין זה הפסיקה כבר קבעה כי, הכוונה לא לאמת סובייקטיבית, אלא לאמת שתואמת את המציאות בדיוק כפי שהיא, כאשר גם אם היה פרט לוואי אשר לא היה מדויק הדבר לא יפגע ברכיב זה.

השני: שהיה בפרסום עניין ציבורי. 

בעקבות כך, נשאלת השאלה, מהו עניין ציבורי? 

 

האבחנה הנדרשת בין פרסום דעה לפרסום עובדה:

חשוב מאוד לבצע את האבחנה בין פרסום המציג את דעתנו האישית שיכול בקלות לעלות לכדי הוצאת לשון הרע או שיימינג, לבין פרסום המציג עובדות אובייקטיביות. רק פרסום אשר ניתן יהיה לסווג אותו כ"אמת" התואמת את המציאות יכול שיהנה מהגנת "אמת בפרסום", אמת סובייקטיבית לא תהנה מהגנת "אמת בפרסום" ותהווה במרבית המקרים עילה להגשת תביעת דיבה.

  

על מי מוטלת הוכחת האמת בתביעת לשון הרע בא הנתבע מבקש לבסס הגנת אמת דיברתי?

בדיוק כפי שאנשים סוברים (וטועים) שהם יכולים לפרסם כל דבר שיש בו אמת, קיימת נטייה לחשוב כי מי שיצטרך להוכיח האם מדובר באמת הוא האדם שעליו פרסמו את הפרסום (התובע). אלא שהחובה  להוכחת שני הרכיבים הנדרשים לביסוס הגנת אמת בפרסום, מוטלת על כתפי הנתבע ולא על כתפי התובע. בעניין זה, חשוב לציין שככל שהפרסומים ותוכנם חמור יותר, כך הנטל להוכחת אמיתות הפרסומים גדול יותר.

 

לסיכום:

יש לשקול היטב את הדברים הנכתבים ו/או הנאמרים טרם ביצוע פרסום מכל סוג שהוא, על אחת כמה וכמה כאשר הפרסום טומן בחובו קביעות עובדתיות. פרסום שכזה מעמיד את המפרסם בחשיפה מיידית לתביעת תביעה. 

במידה וכבר הוגשה כנגדך תביעת דיבה מומלץ להיוועץ באופן מידי עם עורך דין לשון הרע.

לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות צור קשר עם משרדנו: 072-2221780