close window

מחירון גידופים

מחירון גידופים

מהי בדיוק אותה תופעה מסוכנת של שיימינג באינטרנט? וכיצד ניתן להתמודד איתה ועם תוצאותיה?


"שיימינג" (Shaming) או בעברית "ביוש" (מלשון "בושה") היא אחת מן התופעות המודרנית המסוכנות – והנפוצות – שהביא עמו עידן האינטרנט, הטלפונים הסלולאריים והרשתות החברתיות. תופעת השיימינג סבה למעשה סביב מעשה השפלה פומבי. כדי שתופעת השיימינג תתרחש חייבים להתכנס יחדיו שלושה גורמים: (1) גורם מבייש; (2) גורם מבוייש; (3) קהל למעשה הביוש. כאשר שלושת הגורמים הללו מתקבצים יחדיו, נוצר – ברגע אחד – פוטנציאל הרסני לשמו הטוב ולזכותו המוגנת לפרטיות של הגורם המבוייש.


הסכנה הגדולה בשיימינג נעוצה באבדן השליטה על המידע ועל נכונות המידע; אבדן השליטה כאמור, הוא שהופך "השפלה סתם" לשיימינג של ממש. וכמובן, ברגע שמעשה הביוש נעשה ברשת חברתית כמו פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, וואטס-אפ וכדומה, הביוש הופך רחב בהרבה, וכפועל יוצא פוטנציאל אבדן השליטה על נכונות המידע הופך גדול בהרבה.




משרד עורכי-הדין בן קרפל ושות', ממשרדי הבוטיק הידועים והמובילים בתחום דיני לשון הרע והגנת הפרטיות ומדורג בין המשרדים הידועים בדיני לשון הרע, במסגרת הדירוגים היוקרתיים Dun’s 100 ו - BDI. למשרד הצלחות מוכחות בניהול תביעות לשון הרע והגנת הפרטיות. בנוסף, עוסק המשרד בניהול משברים תקשורתיים מורכבים ובניהול סכסוכים שמקורם במרחב האינטרנטי. משרדנו מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע. 





מה קורה כאשר השיימינג בא לידי ביטוי בפוסט שהופך לוויראלי?


קורבנות שיימינג רבים מספרים כי מהרגע שפוסט מכפיש בגנותם הופך לוויראלי ומגיע לבני-אדם שאינם מכירים אותם או את המקרה שבגינו נערך מעשה הביוש, הפגיעה בהם הופכת קשה בהרבה. וזה, בעיקר משום שגורמים שכלל אינם מכירים אותם או את המקרה תופסים מקום דומיננטי בשיח המכפיש, מלהיטים זה את זה, וכך מעצימים את מידת הביוש.


והסכנה ברורה: בהנחה שהגורם המבייש מפרסם מידע שקרי בגנותך, והמידע מופץ לאין-ספור גורמים לא רלוונטיים שאינם מכירים את המקרה, בן-רגע אותם גורמים מתחילים להביע את דעתם (חסרת הבסיס) על המקרה. כי אז, כאשר קהל נוסף יחשף לתוכן הדברים, הוא כבר יסתמך על אותן דעות חסרות בסיס, ובאופן טבעי יתלהט וירשה לעצמו להגיב בצורה קיצונית עוד יותר.


אין קושי להבין שגם הרשת – עמוסת הסיפורים – לא יכולה להכיל את כל המידע המפורסם, ולכן במקרים רבים מעשי השיימינג ש"תופסים" את המקום ברשת והופכים וויראליים, מספרים סיפורים של חוסר צדק, ועל פניו מייצרים הזדהות צודקת אצל הקורא הסביר. לכן קורבן השיימינג – הגורם המבוייש – מוצא את עצמו בסיטואציה בלתי אפשרית. בוקר יום בהיר אחד, הרשת מוצפת במידע שקרי אודותיו; אותו מידע מספר על הקורבן סיפור שקרי ומסולף, והקהל לפרסום משתכנע שתוכן הדברים אמיתי ולכן מוסיף להכפיש בצורה קיצונית עד כדי אבדן שליטה מוחלט על תפוצת הפרסום ועל תוכן המידע.


מה יכולות להיות התוצאות של פגיעה משיימינג?

תוצאות השיימינג יכולות להיות הרסניות; החל מפגיעה קיצונית בפרנסה ובעסקים, עובר דרך פגיעה במשפחה ובמערכות היחסים הפרטיות, ותמיד – תמיד – השיימינג מייצר תוצאה של פגיעה קיצונית בכבוד. הנה, אין קושי להבין שהעידן המודרני מעודד שיימינג. עוד אין כל קושי להפנים כי תוצאות השיימינג – תמיד – הרסניות. אם כן, שאלת השאלות היא כיצד ניתן להתמודד עם תופעת השיימינג המסוכנת ועם תוצאותיה ההרסניות?


מה הפיצויי שניתן לתבוע בגין שיימינג?

עד-כה, בית-המחוקקים לא ראה לנכון לחוקק חוק שעוסק ספציפית בתופעת השיימינג. אולם, ישנם שני חוקים שבעזרתם ניתן להתמודד עם תופעת השיימינג, לעצור אותה ולקבל פיצוי על הנזקים הקשים. מדובר בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, ובחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. חוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום ביטוי שיש בו פוטנציאל פגיעה בשם הטוב, הוא עוולה בנזיקין שניתן לתבוע בגינה עד 143,000 ₪ ללא הוכחת נזק. ולצד זה, חוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות – לרבות פרסום תמונה של אדם, הטרדת אדם ופרסום פרטים אישיים של אדם – גם היא עוולה בנזיקין שבגינה ניתן לתבוע פיצוי עד סך 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק.


משרדנו יכול לסייע לך בין אם נפגעת משיימינג ובין אם נתבעת בגין הוצאת דיבה או פגיעה בפרטיות!

משרדנו הוא משרד בוטיק שעוסק אך ורק בייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע והגנת הפרטיות; אנחנו מומחיי-תוכן בתחומים הללו, והתוצאות מדברות בעד עצמן. המיוחד במשרדנו הוא היכולת לבנות אסטרטגיה משפטית נכונה וחכמה שתביא לפתרון הסכסוך על הצד הטוב ביותר בפרק הזמן הקצר ביותר; תיק ממוצע מתנהל במשרדנו כ-13 חודשים בלבד.



להלן, כמה תוצאות בולטות שהשגנו ממש בזמן האחרון; וזה רק קצה הקרחון:
מספר מקרים של ייצוג תובעים וזכייה בפיצויים ללא הוכחת נזק:


1. ת"א 58907-04-19: לקוח המשרד – מנהל בית-ספר – הושמץ על-ידי הנתבעת (אמא של תלמיד בבית הספר אותו הוא מנהל)  באמצעות 5 פרסומים דיבתיים, קשים, חמורים ובעיקר כוזבים ברשתות החברתיות. לאחר שנשמעו כלל הראיות בית-משפט השלום בחיפה קיבל את התביעה וחייב את הנתבעת לשלם ללקוח המשרד סכום כולל של 81,550 ₪ (כולל הוצאות), ערעור שהגישה הנתבעת לבית-המשפט המחוזי בחיפה נדחה תוך חיובה ב – 5000 ₪ הוצאות נוספות כך גם היה גורלו של הערעור שהנתבעת הגישה לבית-המשפט העליון שנדחה באופן מיידי.


2. ת"א 1933-02-19: הנתבע הגיש כנגד לקוח המשרד תלונת שווא שקרית במשטרה בטענה לאיומים ברצח ובנוסף פרסם את תוכן תלונת-השווא ברשת הפייסבוק. לפני קצת יותר משלוש שנים הגיע למשרדנו פקח של רשות הטבע והגנים, איש ישר והגון, יוצא שייטת, אב ובעל מסור בקיצור מלח הארץ. ביחס לאותו פקח הוגשה תלונת-שווא שקרית שהציגה אותו כמי שאיים ברצח באמצעות נשק חם. ישנם לא מעט מקרים בהם תלונות המוגשות במשטרה עולות לכדי תלונות שווא. לא פעם במקרים מסוג זה, למושא התלונה מתגבשת עילה להגשת תביעת לשון הרע. מידע נוסף על מצב זה הינכם יכולים לקרוא במאמרנו בנושא - תלונת שווא במשטרה.


הצלחנו לשכנע את בית-המשפט - פוזיטיבית – כי לא רק שלקוח המשרד לא איים ברצח באמצעות נשק חם, אלא שאירוע "האיומים" בכלל לא התרחש. הוכחנו שמדובר במזימה זדונית מצידו של הנתבע. בית-המשפט התשכנע בצדקת טענותינו כאמור, וחייב את הנתבע (בעבור שני פרסומים בלבד) בסכום כולל ומשמעותי של 150,000 ₪ (כולל הוצאות משפט).


3. סע"ש 29692-06-19: לקוחת המשרד, מורה במקצועה, הגישה כנגד סגנית מנהלת בית-הספר בו היא עבדה, תביעת לשון הרע בגין הודעה דיבתית שהופצה על-ידי סגנית המנהלת בקבוצת ווטס-אפ של מורי בית-הספר. מדינת ישראל נכנסה בנעליה של הנתבעת ובסופו של יום התיק הסתיים על-ידי כך ששולמו ללקוחת המשרד פיצויים בסך 70,000 ₪ לצד פרסום תיקון והכחשה להודעה הדיבתית והחמורה שפורסמה אודותיה. 

עילה להגשת תביעת לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע יכולה להתגבש במידה ומתקיימים מספר תנאים מצטברים. מידע נוסף על עילת תביעה זו, ניתן למצוא במאמרנו בנושא -  תביעת לשון הרע.


5. ת"א 27050-10-19: הגשנו תביעה בשם לקוחה המשרד, אשר עוסקת בתחום גני הילדים, תביעה כנגד הורים אשר השמיצו את עסקה ואותה בצורה חסרת תקדים ברשתות החברתיות. לאחר שנוהלו דיוני הוכחות ארוכים ומפרכים, הנתבעים קיבלו את הצעת בית-המשפט והסכימו לחזור בהם באופן חד משמעי מתוכן הפרסומים שביצעו, כמו גם הסכימו למתן צווים נרחבים לכל גופי התקשורת אשר הדהדו את דברי הדיבה וכמובן שילמו סכום כולל של 95,000 ₪ (כולל הוצאות). 


6. ת"א 34932-05-18: מ' היא גננת במערת החינוך המיוחד שנפלה קורבן לשיימינג קיצוני מצד אחת האמהות בגן בו היא מועסקת. אותה אמא הפיצה שקרים בגנותה של מ', הגישה תלונת-שווא כנגדה, וכמעט גרמה לפיטוריה. תוך פחות מחצי שנה, בהליך בזק, מ' זכתה בפיצוי בסך 60,000 ₪ + מכתב התנצלות לפיו כל המידע שהופץ בגנותה רחוק מן המציאות. חצי שנה קודם לכן, מ' לא ראתה את האור בקצה המנהרה ולא האמינה שבכזו מהירות ניתן לרפא את הנזק ולחזור למסלול חייה הרגיל.


7. ת"א 9864-10-17: א' בע"מ היא חברה מסחרית לשיווק כרטיסים למופעי בידור בין-לאומיים ברחבי העולם. יום בהיר אחד, לקוחה פצחה במסע שיימינג קיצוני כנגד א' והציפה את הרשת בסיפורים שקריים בעלי פוטנציאל פגיעה קשה בשמה הטוב כחברה איכותית ואמינה. תוך פחות משנה, א' זכתה לפיצוי – על דרך הפשרה – בסך 30,000 ₪ יחד עם מכתב התנצלות. כל זאת, לאחר דיון מקדמי אחד ויחיד. אין ספק שפסק-הדין מלמד כי שמה הטוב של חברה מסחרית הוא לא הפקר.


8.  הליך אזרחי חסוי: כאשר ג' הפך – בן לילה – לקורבן לשיימיג פרוע, הוא היה בסך הכל מורה צעיר בתחילת דרכו. חבורת הורים בבית-הספר בו ג' לימד, החליטה לגרום לפיטוריו ולעשות כל מאמץ לחסל את שמו הטוב. אותם הורים פנו לאין-ספור גורמים במערכת החינוך, פנו למשטרה ואף פנו לעיתונות. בית-המשפט קבע – בפסק דין מנומק – כי התנהלות ההורים הייתה חסרת תום לב, וכי לא היה בסיס להאשמות הקשות שהוטחו בג'. לכן, בית-המשפט פסק לטובת ג' פיצוי בסך 42,500 ₪ וחייב את הגורם המבייש להימנע מכל הפצת ביטוי עתידית כנגד ג' [*על תוצאות פסק-הדין הוגש ערעור, ולמן הרגע בו תתקבלנה תוצאות, המידע יעודכן בהתאם].


9. הליך אזרחי חסוי מול אחת מענקיות התקשורת העולמית: סיפורו של נ' – שהוכפש בצורה אנונימית - הוא אחד מהסיפורים הקשים ביותר שהגיעו אל משרדנו, אך לא ניתן למסור על הסיפור פרטים מעבר לאלו: תוצאות ניהול ההליך – תקדימיות; נ' זכה לפיצוי משמעותי, וחשוב מזה בית-המשפט חייב – בצו – למסור לנ' פרטים שלא ניתן להשיג בכל דרך אחרת. אותם פרטים השיבו את מסלול חייו של נ' בחזרה אל התלם.


10. ת"א 21266-07-17: ו' היא מורה ששמה הלך לפניה וקנתה לעצמה מוניטין של מקצוענית מן השורה הראשונה. יום בהיר אחד, ע' – קולגה של ו' – החליף אותה, והכפיש אותה מול תלמידיה; תלמידי כיתה ח'. למרות שמדובר בסיטואציה מורכבת מבחינה משפטית – סוגיית העדת קטינים למשל – הצלחנו להביא את הצדדים לפשרה במסגרתה ע' שילם לו' 20,000 ₪ וערך עבורה מכתב התנצלות שהוציא את האמת לאור; חייה של ו' חזרו למסלולם.


להלן מספר מקרים של ייצוג נתבעים והדיפת תביעות מבלי שהנתבע/ים נדרשו לשלם פיצוי: 


1. ת"א 54779-02-18: התובע בתיק זה הגיש תביעת לשון הרע כנגד לקוחת המשרד שלנו, אמא לפעוט אשר התלוננה שהתובע זרק אבן על עגלת בנה הפעוט. 

בסופו של דבר שכנענו את בית-המשפט שגרסת התובע הוכנה במיוחד לכבוד המשפט: העדים שנכחו במקום? לא נכחו במקום; העדים הפוטנציאליים שהיו יכולים לתרום לגרסת התובע? נשארות בבית. בית-משפט השלום בטבריה דחה את תביעה התובע נגד לקוחת המשרד וחייב אותו לשלם ללקוחת המשרד הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.


2. תא"מ 70213-07-19: לקוח המשרד נתבע על-ידי אדם (בעלים של פיצרייה) בטענה כי זה השמיץ אותו במסגרת התכתבויות ברשת הפייסבוק. כב' סגן נשיא בתי-משפט השלום בירושלים, דחה את התביעה שהוגשה כנגד לקוח המשרד במלואה; קיבל את מלוא טענותינו וחייב את התובע לשלם ללקוח המשרד הוצאות משפט בסך 20,000 ₪, מדובר על פסק-דין מנומק לעילא ולעילא שמפרט נימוקים יצירתיים לדחיית תביעת לשון הרע. 


3. ת"א 21078-12-19: הוגשה כנגד לקוח המשרד תביע בדרישה לפיצויים בסך 250,000 ₪ בגין הפצת פרסומים כוזבים (כך לטענת התובע) ברשת הפייסבוק. ואיך זה נגמר? לאחר דיון אחר ויחיד התביעה נדחתה במלואה; ובדרך מעניינת, כל אגורה שלקוח המשרד שילם בעבור הייצוג המשפטי, הושבה לכיסו.


4. ת"א 64577-07-17: מ' ו-י' הם זוג אנשים מבוגרים שנתבעו על-ידי שכניהם בתביעת לשון הרע על-סך 140,000 ₪; כאשר ברקע סכסוך שכנים ארוך ומייגע. לאחר מספר דיונים מקדמיים, בית-המשפט הבהיר לתובעים את מצבם הרעוע, והתביעה נדחתה בהסכמה. כמובן – לקוחות משרדנו לא שלמו אגורה אחת לתובעים.


5. ת"א 44950-12-17: ת' לקוחת משרדנו נתבעה בלשון הרע על-סך 150,000 ₪. התובע – קבלן שנתן לת' שירותים – טען כי ת' הכפישה אותו לשווא. ניהלנו את ענייניה של ת' כך שהובן – ללא כל ספק – כי שירותיו של התובע אכן היו לא טובים בלשון המעטה. לאור רגישות הדברים, יסופר רק כי בית-המשפט הורה על דחיית התביעה ולקוחת משרדנו לא שילמה ולו שקל אחד לתובע.


6. ת"א 19069-03-17: א', עורכת-דין במקצועה, נתבעה על-סך 100,000 ₪ כאשר התובעת טענה טענה כוזבת לפיה א' התרשלה בתפקידה ופרסמה בגנותה לשון הרע למקום העבודה שלה. לאחר שטענו את הטענות הנכונות, הגענו לפשרה במסגרתה התביעה נדחתה במלואה; בנוסף, בית-המשפט חייב את התובעת לשלם ללקוחת משרדנו 12,000 ₪ הוצאות משפט.


7. ת"א 58626-03-17: מ' נתבעה על-ידי בעלה, שטען כי היא הגישה כנגדו תלונת שווא חמורה במיוחד, ולכן הגיש תביעה על-סך 200,000 ₪. בכתב ההגנה העלנו טענה יצירתית ביותר, שפשוט שמטה את הקרקע מתחת לכל טענות התביעה. בסופו של יום, לאחר פחות מ-10 חודשים, התביעה כנגד מ' נדחתה לחלוטין; כמובן – מ' לא שילמה ולו שקל אחד לבעלה.


8. ת"א 53679-10-17: נ' היא חיילת צעירה בתחילת דרכה. יום בהיר אחד, הונפה מעל צווארה "חרב" בדמות תביעה בגין הוצאת דיבה על-סך 100,000 ₪; אין ספק שחיוב מ' בתשלום פיצוי כל כך משמעותי, יכול היה להכניס אותה לסחרחורת ולא לאפשר לה להתפתח בחייה. לאחר ישיבת גישור אחת ויחידה, התביעה כנגד נ' נדחתה, היא לא חויבה לשלם אף לא שקל, וחייה חזרו למסלולם במהירות הבזק. על אף שמקרה זה נגמר לזכות נ' בלא מעט מקרים, ישנם גם מקרים רבים בהם יפסק לזכות התובע פיצוי כספי ניכר. מידע נוסף אודות תביעות אלו ניתן למצוא  במאמרנו בנושא - תביעת הוצאת דיבה.


לסיכום:

אם-כן, אלו רק תוצאות בודדות מבין הצלחות המשרד בעת האחרונה. כפי שניתן לראות, הצלחותינו בייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע ובהגנת הפרטיות – הן הצלחות מוכחות שלא ניתן להתווכח עמן. שיימינג היא תופעה בזויה שיש לעקור מן השורש; אך לא כל הכפשה היא שיימינג.


על המשרד:

בין אם ברצונך לתבוע ובין אם נתבעת - בעבורנו, כל לקוח הוא עולם ומלואו; לכל לקוח מגיע ייצוג פרטני ויחס אישי; לכל לקוח מגיעה התווית אסטרטגיה מיוחדת בעבורו, שתביא אותו במהירות וביעילות אל השגת מטרותיו. אנו בקיאים בשינויים הטכנולוגיים ובעדכונים המשפטיים. כך, אנו מעניקים שירות מקצועי, מהיר, יעיל, חד ומתוחכם, יחד עם יצירת סביבה בטוחה; יחס אנושי ושמירה מוחלטת על דיסקרטיות. 



להלן מספר דוגמאות נוספות מפסקי דין:

הגידוף תאור המקרה הסכום שנפסק
הגידוף
חולה נפש
תאור המקרה

הנתבע בתביעת דיבה תלה שלט ליד מקום עסקו ועל השלט כתב בגדול את שם הנתבע בתוספת צמד המילים "חולה נפש". בית המשפט קבע שמדובר בהוצאת דיבה ופסק שעל הנתבע לשלם לתובע פיצויים.

הסכום שנפסק
₪15,000
הגידוף
אתיופי מסריח
תאור המקרה

בעלת רכב שנכנסה לחניון כינתה את השומר איתו הסתכסכה "אתיופי מסריח". השומר פנה לעורך דין המתמחה בדיני לשון הרע והגיש תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק. בית המשפט פסק לזכותו פיצויים. 

הסכום שנפסק
₪35,000
הגידוף
אדולף
תאור המקרה

סכסוך בין יורם שפטל לנתן זהבי, במסגרת תוכנית רדיו כינה הנתבע את התובע "אדולף" ובמסגרת תביעת דיבה קבע בית המשפט של הנתבע לפצות את התובע.

הסכום שנפסק
₪35,000
הגידוף
אישה שמנה
תאור המקרה

התובעת צולמה באקראי לתוכנית טלוויזיה שדנה במגפת ההשמנה, כל זאת בהקשר שלילי אשר ביזה את התובעת, בערעור בית המשפט קבע כי התצלום הנ"ל נעשה בקונוטציה שלילית ופוגעת ועל כן מדובר בהוצאת דיבה שמזכה את התובעת בפיצוי. 

הסכום שנפסק
₪60,000
הגידוף
אדם מעורער ותמהוני
תאור המקרה

פסק דין שלא בטוח שהיה מתקבל בימינו, בו נתבעה פרקליטה על ידי פרקליט מכיוון ובכתבי הטענות שלה כתבה שהפרקליט הינו, "אדם מעורער ותמהוני (המטופל נפשית מזה שנים)" 

הסכום שנפסק
₪35,000
הגידוף
טינופת, חלאה, שודד תאב בצע, סיטרא אחרא
תאור המקרה

הליך שהחל בבית משפט לענייני משפחה בחיפה, שם הוגשה תביעה על-ידי אח כנגד אחותו אשר הפיצה השמצות במיילים כנגד אחיה בין בני המשפחה ומכריהם של האחים. במסגרת ההליך נפסק כי האחות הוציאה דיבה ועליה לפצות את אחיה.

הסכום שנפסק
₪70,000
הגידוף
ערבי נבלה, צורר יהודים
תאור המקרה

תביעת לשון הרע שהוגשה בשל סכסוך שכנים ארוך שנים, ובו הנתבעת תלתה על לוח המודעות בבניין שלט, עליו נכתב כי התובע הוא "ערבי, נבלה, צורר יהודים"

הסכום שנפסק
₪15,000
הגידוף
שטן
תאור המקרה

במסגרת הספדים שנאמרו בלוויה, קרא בעל הנפטרת לאחות הנפטרת "שטן" בנוכחות כל באי הלוויה. בתביעת דיבה שהגישה הנפגעת קבע בית המשפט שמדובר בלשון הרע המזכה את התובעת בפיצוי כספי.

הסכום שנפסק
₪10,000
הגידוף
אייכמן ו - רוצח
תאור המקרה

מנהל מרשות האוכלוסין תבע פעיל חברתי אשר צעק לעברו במסדרונות בית המשפט את המילים "אייכמן" ו"רוצח". בית המשפט קיבל את תביעתו ופסק כי על הנתבע לפצותו. 



הסכום שנפסק
₪22,500
כל הזכויות שמורות ©
צור קשר
שלח