כל מי שהיה פעם בסיטואציה בה גילה שהכפישו את שמו, את המקצועיות שלו ואת יושרו על לא עוול בכפו, ביחוד כשעל אלה נשענת פרנסתו, מכיר את ההרגשה הנוראה של הקרקע הנשמטת מתחת לרגליו ואת חוסר האונים המתלווה לכך. למי שמוצא את עצמו במצב כזה אני ממליצה בחום לפנות לעו״ד בן קרפל. המקצועיות שלו, הנסיון, העצות החכמות, הניהול השקט והחלק של התיק ומעל הכל הידיעה שיש לי על מי לסמוך אפשרו לי להמשיך בשגרת יומי לאורך כל המשפט עד לתוצאה המוצלחת. תודה רבה לך בן!
מהי הוצאת לשון הרע?
במדריך שלפניכם נסביר מהי הוצאת דיבה בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 אילו פעולות עולות כדי "פרסום" לפי החוק, מהם הסעדים והפיצויים שבאפשרותו של נפגע לקבל, אילו הגנות עשויות לעמוד למפרסם ומה יש לעשות במקרה שבו נפגעים מפרסום (ובפרט, ברשתות החברתיות). במסגרת זו, נציג לפניכם דוגמאות ונספק צ'קליסט לנפגעי פרסום לשון הרע.
לשון הרע? הוצאת דיבה? כדאי להתרגל, מבחינה משפטית אין כל הבדל הבדל (לשון הרע והוצאת דיבה הם כינויים נרדפים מבחינה משפטית). על עילת התביעה, על הכאב ועל הנזקים העצומים שעלולים להיגרם מפרסום לשון הרע ואף על דרכי ההתמודדות. המציאות הישראלית לא מאפשרת להתחמק מצירופי המילים "הוצאת דיבה" ו"לשון הרע". אנשי ציבור, סלבריטאים, אנשי תקשורת – טלוויזיה ורדיו – חברות ענק, עורכי-דין, רופאים, אנשי עסקים ואנשים מן הישוב – כמוך – כולם תובעים ונתבעים לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"). לכן, לא מפתיע שידיעות על תביעות דיבה נשמעות במהדורות החדשות, וממלאות את עמודי הרשתות החברתיות. לכן, חשוב ביותר להבין מתי ביטוי עולה כדי לשון הרע, ומתי לא.
ככלל, בבואו לדון בתביעת לשון הרע, עורך בית המשפט איזון בין זכותו של הנפגע לשם טוב לבין חופש הביטוי של המפרסם.
משרד עורכי-הדין בן קרפל ושות', ממשרדי הבוטיק הידועים והמובילים בתחום דיני לשון הרע והגנת הפרטיות ומדורג בין המשרדים הידועים בדיני לשון הרע, במסגרת הדירוגים היוקרתיים Dun’s 100 ו - BDI. למשרד הצלחות מוכחות בניהול תביעות לשון הרע והגנת הפרטיות. בנוסף, עוסק המשרד בניהול משברים תקשורתיים מורכבים ובניהול סכסוכים שמקורם במרחב האינטרנטי. משרדנו מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע.
אז איך יודעים מתי קמה עילה להגשת תביעת לשון הרע?
ההסבר הפשוט שלהלן, מאפשר לכל אחת ואחד להבין – בקווים כלליים – האם סיטואציה מסוימת מקימה עילת תביעה או לא:
ככלל, כדי שביטוי יקלע להגדרת פרסום לשון הרע, יש להוכיח שני דברים יחדיו: (1) "פרסום"; (2) "לשון הרע". להרחבה בנושא קראו על - הוצאת דיבה.
מהו פרסום לפי חוק איסור לשון הרע:
לפי סעיף 2 לחוק, פרסום מוגדר כך:
"פרסום, לעניין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר. רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות: אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת
הנפגע; אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע." להרחבה על סעיף זה וסעיפים נוספים קראו על - חוק איסור לשון הרע.
והמשמעות ברורה: פרסום הוא כל מעשה שבו מופץ ביטוי, בכל דרך שניתן להעלות על הדעת. החוק מחדד וקובע, כי אם מדובר בהפצת ביטוי בעל-פה, הביטוי חייב להגיע בפועל לאדם אחד נוסף על האדם שנפגע מן הפרסום; אם מדובר בהפצת ביטוי בכתב, צריך להוכיח כי לפי הנסיבות' סביר להניח שהביטוי יגיע לאדם נוסף כאמור (למשל שליחת מעטפה בדואר, שעל-גבי המעטפה – שכל אחד יכול לראות – נכתבו דברים משפילים).
יודגש: לפי סעיף 2 לחוק, פרסום יכול שיהא בעל פה, בדפוס, בכתב, בקול, בתמונה ובכל אמצעי אחר. על הפרסום להגיע לאדם אחד בלבד פרט לנפגע (נוסח החוק).
מה יחשב כלשון הרע לפי החוק:
לפי סעיף 1 לחוק "לשון הרע" מוגדרת כך:
דבר שפרסומו עלול "להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
לבזות אדם בשל גזעו, מוצאות, דתו, מקום מגוריו, גילוי, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;" להרחבה בנושא של ביזוי אדם על רקע גזע קראו את המאמר - גזענות ולשון הרע.
הוצאת דיבה היא פרסום שעלול לבזות, להשפיל, לפגוע במוניטין, לפגוע בפרנסה או לגרום לביזוי על פי דעה, מין, גזע ועוד.
גם לעניין התנאי השני – לשון הרע – המשמעות ברורה יחסית: מדובר בהגדרה רחבה ביותר, שקובעת כי כל ביטוי שיש בתוכנו פוטנציאל פגיעה בשם הטוב, במשרה או בעסק, הוא לשון הרע.
לכן, הכלל הבסיסי פשוט: אם הופץ ביטוי שהגיע – או סביר להניח שהגיע – לאדם אחד או יותר חוץ מהאדם שנפגע מן הביטוי, ובתוכן הביטוי יש פוטנציאל לפגיעה בשם הטוב, מדובר בפרסום לשון הרע.
פיצוי ללא הוכחת נזק (סעיף 7א)
חשוב לדעת! בגין פרסום לשון הרע בודד שאינו זוכה להגנה מן הדין, ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק עד סך 168,650 ₪; כלומר, אם פורסמו בגנותך 2 פרסומי לשון הרע, ניתן לתבוע סך 337,300 ₪ (!) (הסכומים צמודים למדד 16.09.2025). חשוב להדגיש: העובדה שפורסם בגנותך לשון הרע, לא מקנה זכות אוטומטית לפיצוי כספי, אלא חובה לבחון את שאלת תחולת ההגנות קודם לכן. מידע נוסף על פיצויים לפי החוק קראו את המאמר - תביעת דיבה ללא הוכחת נזק.
אילו הגנות עומדות למפרסם? (ס' 13-15 לחוק)
פרסום מותר (סעיף 13): ניתנת חסינות לפרסום שעומד בתנאים מסוימים (לדוגמה, דברים שנאמרו בדיון משפטי או בישיבת הכנסת).
אמת הפרסום (סעיף 14): אם הפרסום אינו שגוי מבחינה עובדתית ויש בו עניין ציבורי, הרי שמדובר בהגנה טובה למפרסם.
הגנת תום הלב (סעיף 15): בנסיבות שבמסגרתן הובעה דעה או התבצע פרסום בתום לב, ייתכן שתעמוד הגנה למפרסם. לדוגמה, הגשת תלונה לרשות מוסמכת בתום לב. לרשימת ההגנות במלואן, ניתן לעיין בחוק.
הסעדים שעומדים לרשות הנפגע (ס' 9)
פרט לפיצוי, רשאי בית המשפט לצוות על:
1) החרמת עותקים או איסור הפצתם של פרסומים פוגעניים המכילים לשון הרע.
2) פרסום הכחשה/תיקון (אף במסגרת פרסום פסק הדין).
התיישנות ההליך
• התיישנות: ההתיישנות על תביעת לשון הרע עומדת על 7 שנים מיום הפרסום. ישנם חריגים, המפורטים בחוק ההתיישנות.
סמכות עניינית
על פי רוב, תביעת לשון הרע תדון בבית משפט השלום. ניתן אף להגיש צו מניעה.
לשון הרע באינטרנט:
הייחוד של רשת האינטרנט הוא היעדר גבולות פיזיים. המידע ברשת זמין לכל אחד בכל עת. כך שלמעשה, כל פרסום באינטרנט יקיים את דרישת הפרסום בחוק איסור לשון הרע. מדוע? פשוט: מרגע שביטוי "עלה" לרשת, אין ספק שישנה בסבירות גבוהה שהפרסום יגיע לאדם נוסף.
הייחוד של רשת האינטרנט והמעבר של עיקר השיח הציבורי לרשת, גורר כפועל יוצא הגשת תביעות רבות לפי חוק איסור לשון הרע, שעניינן הוצאת לשון הרע באינטרנט. למעשה, כיום מרבית התביעות לפי חוק איסור לשון הרע עוסקות בפרסומים ברשת.
סיטואציות שכיחות להוצאת לשון הרע באינטרנט:
השכיח ביותר: רשתות חברתיות. בעידן המודרני הרשתות החברתיות הפכו לכיכר העיר החדשה; וההקבלה בין כיכר העיר לבין הרשתות החברתיות היא הקבלה פרי עטו של בית-המשפט העליון. הרשתות החברתיות הן כלי בידי כל אדם להתבטא ולהפיץ את שעל לבו. כל אחד יכול להפיץ את שעל ליבו לציבור אדיר; גדול בהרבה משניתן להעלות על הדעת. כיום פוסט בפייסבוק יכול לצבור תאוצה ולהגיע לתפוצה של מיליוני בני-אדם בשעות ספורות; זהו הפוסט הוויראלי.
על אף המעלות הרבות והייתרונות האדירים ברשתות החברתיות, גלומות בהן גם סכנות של ממש. שני סיכונים מרכזיים הם חשיפה לתביעה על לשון הרע בפייסבוק, והסיכון להפוך קורבן לפרסומי לשון הרע בפייסבוק.
פורומים: פורומים אינטרנטיים מהווים פלטפורמה טובה להחלפת אינפורמציה בנושאים שונים ומגוונים. גם כאן, קהל היעד הוא רחב ומקיים את דרישת הפרסום. לכן, ביוטיים שיופצו בפורומים ויש בהם פוטנציאל פגיעה בשם הטוב, מקיים את הגדרת פרסום לשון הרע; וכפועל יוצא יוכלו להקים עילה להגשת תביעה אזרחית בגין פרסום לשון הרע. בפורומים מקצועיים יש לשים דגש מיוחד על הפגיעה הפוטנציאלת בעסקו של אדם.
דוגמאות ללשון הרע ברשת
פרסום פוסט, סטורי, תמונה, או טיקטוק המכילים טקסטים פוגעניים עשוי לעלות כדי לשון הרע. בנוסף, שיתוף או פרסום מחדש של פוסט עשוי לעלות כדי פרסום (וזאת בניגוד ללחיצה על לייק בלבד, כפי שנפסק על ידי בית המשפט העליון בשנת 2020. גם פרסום בקבוצת וואטסאפ או טלגרם ופרסום בפורום עומד לרוב בתנאים ל"פרסום" לפי החוק.
דוגמה מהפסיקה: בעניין וקנין נ' קיבוץ ניר דוד (רע"א 1954/24, 2025), דן בית משפט העליון באחריות של מנהלה של קבוצה בפייסבוק לפרסום שהועלה על ידי גורמים אחרים בקבוצה. נקבע כי אף על פי שמנהל הקבוצה לא היה זה שניסח ופרסם את הפרסומים הפוגעניים, ייתכן כי תקום לו אחריות. במסגרת פסק הדין, דן בית המשפט בתפקידה של הרשת החברתית כזירה לדיונים ציבוריים. פסק הדין משקף למעשה את האיזון העדין שנדרש בית המשפט לערוך בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, תוך התמודדות עם האתגרים החדשים שמציבה בפנינו עליית הרשתות החברתיות.
כלל אצבע במקרה של פגיעה מפרסום לשון הרע:
אם נפגעת מהוצאת לשון הרע ברשת, מומלץ בכל מקרה לצלם את המסך שמציג את ההתבטאות הפוגענית ולשמור את הצילום; ייתכן שהצילום ישמש ראיה במשפט. במקרה בו קיימת שרשרת תגובות כלשהי, מומלץ לצלם גם אותה.
• תיעוד הפרסום: חשוב לשמור את צילומי המסך של הפרסום, כולל התאריך והשעה וכתובת ה- URL.
• קבלת ייעוץ משפטי ראשוני: במסגרת זו, יעריך עורך הדין את העילה וידון עמכם באפשרויות העומדות לרשותכם והסיכונים הנשקפים מכל מהלך.
• פעולה ראשונית: דרישת הסרת הפרסום; התייעצות בנוגע להגשת צו מניעה.
• צמצום נזקים משניים באמצעות אסטרטגיה תקשורתית.
טבלה מסכמת (מדריך מעשי)
|
המצב |
האם
ייחשב ללשון הרע? |
הערות
נוספות |
|
פרסום
פוסט בפייסבוק שבו מיוחסת לבעל עסק מרמה |
כן |
עשויה
להיות פגיעה בשמו הטוב של בעל העסק ובמוניטין שלו. על עורך הדין של המפרסם לבחון
האם עומדות לו הגנות. |
|
שיתוף
של פוסטים פוגעניים |
כן |
בית
המשפט העליון קבענ כי שיתוף של פוסט מהווה פרסום. לעומת זאת, לייק אינו מהווה
פרסום כאמור. |
|
פרסום
ביקורת עניינית ומידתית על עסר |
תלוי |
ייתכן
כי הבעת דעה בתום לב על מוצר, שירות או עסק תקים את הגנת תום הלב. |
|
פרסום
בקבוצת וואטסאפ הכולל ייחוס כוונה פלילית לאדם אחר |
כן |
רכיב
הפרסום מתקיים ויש לבחון האם עומדות לרשותו של המפרסם הגנות. |
תפקידו של עורך-דין לשון הרע:
עורך-דין מנוסה שעוסק בתביעות לשון הרע כדרך קבע, יכול לתרום מניסיונו והיכרותו את החוק והפסיקה בדיני לשון הרע. מומלץ תמיד לפנות לעורך דין כדי לקבל חוות דעת מקיפה ומקצועית בעניין עילת התביעה, ההגנות האפשריות ופעולות נוספות שניתן לנקוט. למידע נוסף קראו על תפקידו של - עורך דין לשון הרע.
על המשרד:
עורכי-הדין במשרד עורכי-הדין בן קרפל עוסקים – יום יום - בליטיגציה אזרחית בדיני לשון הרע והגנת הפרטיות. צוות משרדנו בקיא ברזי המרחב הווירטואלי; החל בהיכרות מעמיקה את הרשתות החברתיות, עובר דרך הבנת התהליכים המתרחשים במנועי החיפוש, וכלה בהיכרות של הגורמים הרלוונטיים. למשרד עורכי-הדין בן קרפל ותק של שנים רבות בתחום, לצד ניסיון מעשי – והישגים מרשימים - בהתמודדות עם מקרים רבים של שיימינג ברשת; בכל הזירות האינטרנטיות, מול כל תאגידי הענק ובפני כל הערכאות המשפטיות במדינת-ישראל.
