כל מי שהיה פעם בסיטואציה בה גילה שהכפישו את שמו, את המקצועיות שלו ואת יושרו על לא עוול בכפו, ביחוד כשעל אלה נשענת פרנסתו, מכיר את ההרגשה הנוראה של הקרקע הנשמטת מתחת לרגליו ואת חוסר האונים המתלווה לכך. למי שמוצא את עצמו במצב כזה אני ממליצה בחום לפנות לעו״ד בן קרפל. המקצועיות שלו, הנסיון, העצות החכמות, הניהול השקט והחלק של התיק ומעל הכל הידיעה שיש לי על מי לסמוך אפשרו לי להמשיך בשגרת יומי לאורך כל המשפט עד לתוצאה המוצלחת. תודה רבה לך בן!
לכל אדם ישנם נכסים יקרי ערך - חלק מהנכסים מוחשיים, כגון דירה, רכב, רהיטים וכדומה, וחלקם בלתי מוחשיים אך משמעותיים לא פחות – כבוד האדם ושמו הטוב. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נועד להגן על הנכסים הללו ולהעניק לאדם כלים יעילים לשמירת שמו הטוב וכבודו. במקרים של פגיעה בכבוד האדם או בשמו הטוב, הוא זכאי למנוע את המשך הפגיעה ולקבל פיצוי הולם המבוסס על דיני נזיקין. שניים מהמונחים המרכזיים בכל הקשור לשמו הטוב של אדם הם 'לשון הרע' ו'הוצאת דיבה'. אז מה ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע? כל המידע במאמר שלפניכם!
לשון הרע: גם בהלכה וגם בחוק
המקור של המונח 'לשון הרע' הוא בהלכה היהודית, והוא מבוסס ברובו על הפסוק 'לא תלך רכיל בעמך' (ויקרא י"ט, ט"ז). הרמב"ם דן בסוגיה זו בהרחבה ואילו חז"ל השוו את לשון הרע לגילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. גם בספר החוקים של מדינת ישראל ישנה התייחסות לתופעה המזיקה: חוק איסור לשון הרע שנחקק בשנת 1965.
על-פי החוק פרסום לשון הרע מהווה קודם כל עוולה אזרחית, ואף עשוי להיחשב כעבירה פלילית. החוק מגדיר 'לשון הרע' כפרסום בעל אופי מכפיש או מבזה שעלול להשפיל ולפגוע בשמו הטוב של אדם או בכבודו. גם פרסום הפוגע בתדמיתו של עסק עשוי להיחשב כהפרה של החוק, ובלבד שמדובר בפרסום גלוי ופומבי, בין אם בעל-פה ובין אם בכתב.
הוצאת דיבה - סוג נוסף של פרסום מכפיש
הפירוש המילוני של המילה 'דיבה' הוא רכילות או השמצה. כלומר, הוצאת דיבה מהווה גם היא פרסום שלילי ושקרי הכולל מרכיב פוגעני ומכפיש כלפי אדם מסוים או ביחס לגוף מסחרי. בחוק איסור לשון הרע אין הבחנה בין שני המושגים, דיבה ולשון הרע, והמיקוד הוא בקריטריונים המאפשרים הגשת תביעה ובסעדים המשפטיים הרלוונטיים (פירוט בהמשך).
מה ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע?
החוק עצמו אמנם אינו מבחין בין דיבה לבין לשון הרע, אך בשיח הציבורי התקבע הבדל בין שני המונחים: דיבה מיוחסת לפרסומים מכפישים שהם בהכרח גם שקריים, ואילו לשון הרע מיוחסת לפרסומים שקריים או אמיתיים הפוגעים במוניטין. דהיינו, ההבחנה בין לשון הרע להוצאת דיבה אינה הבחנה משפטית אלא הבחנה ציבורית בלבד.
בכל מקרה, חשוב לדעת שאם נפגעתם כתוצאה מפרסום משמיץ, בין אם הוא נחשב להוצאת דיבה או לשון הרע, עורך הדין רשאי להגיש בקשה לצווי מניעה וסעד כספי כגון: צו מניעה האוסר מראש על פרסום מכפיש, צו המורה על הסרת הפרסום הפוגעני ופיצוי נזיקי. בידי בית המשפט קיימת הסמכות למתו צווים אלה מכוח סעיף 75 לחוק בתי המשפט תשמ"ד-1984, ומכוח סעיפים 71 ו-72 לפקודת הנזיקין.
המרכיבים המהותיים של תביעת לשון הרע והוצאת דיבה
• מאפייני הפרסום – בתי משפט מייחסים חשיבות רבה לפלטפורמה שבה פורסם התוכן הפוגעני, וכן להקשר של הדברים.
• לשון הרע והוצאת דיבה – על-פי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, הוצאת דיבה ולשון הרע הן כל פרסום שעלול להשפיל אדם, להפוך אותו למטרה לשנאה, לפגוע בקריירה שלו, לבזות בשל מגדר, נטייה מינית, דת, גזע, מוצא, גיל, מוגבלות ועוד.
• כוונה – בית המשפט בוחן ביסודיות גם את כוונת המפרסם. ואם יקבע שכוונת המפרסם הייתה לפגוע, הפיצוי עשוי להיות גבוה הרבה יותר.
• חומרת הנזק – ככל שהנזק לשמו הטוב ולכבודו של אדם או עסק חמור יותר, כך הפיצוי הנזיקי יהיה גבוה יותר; לחלופין, ניתן לקבל פיצוי גם ללא הוכחת נזק.
בנוסף, החוק כולל שורת הגנות למפרסמים. בפרט, תביעת דיבה עשויה להידחות במקרים שבהם ישנן הגנות מוחלטות על תוכן הפרסום או כאשר הפרסום בוצע באחת מנסיבות מערכת הגנות תום לב, או כאשר יש עניין מובהק לציבור והתוכן היה נכון עובדתית.
ליווי וייעוץ משפטי בתביעות הוצאת דיבה ולשון הרע
כאמור, ההבדל המהותי בין הוצאת דיבה לבין לשון הרע אינו קיים בחוק. בכל מקרה, תביעה בגין לשון הרע או דיבה היא תביעה מורכבת, גם כשהחוק מאפשר קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק. הסיבה לכך היא שלבית המשפט יש שיקול דעת נרחב, ולכן רק עורך דין לשון הרע מנוסה ומיומן יסייע לכם למצות את כל הזכויות המגיעות לכם על פי החוק.
איכות הייצוג המשפטי באה לידי ביטוי כבר בשלב הראשוני שבו מתגבשת התביעה, וכמובן במהלך הדיונים – עד לקבלת פסק הדין הרצוי: פיצוי נזיקי הולם, ולא פחות חשוב – שמירה על כבודכם ושמכם הטוב. חושבים שנפגעתם מלשון הרע או הוצאת דיבה? צרו קשר עם משרדנו לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות. אנחנו כאן בשבילכם!
