שיימינג ברשת לבעלי מקצוע – תופעה לגיטימית או עילה לתביעה?

עד לפני כעשור, המונח 'שיימינג' כמעט לא היה בשימוש. המילה Shame כמובן הייתה קיימת, אולם היקף התופעה החברתית דאז, היה קטן ומחוץ לשיח הציבורי. כיום ב-2025, שיימינג, או בעברית תקנית – בּיוּש, הוא אחד הנושאים המדוברים והפופולריים ביותר. תופעת השיימינג רווחת בקרב בעלי מקצוע במגוון תחומים, והיא עלולה לגרום לנזק רב. המאמר הבא יסייע לכם להבין את תופעת השיימינג נגד בעלי מקצוע, את השפעת המרחב הדיגיטלי על התפשטותה והמהלכים המשפטיים הדרושים כנגד פרסום לשון הרע. כמה דקות קריאה ואתם על זה! 

האינטרנט כזירת שיימינג

מהפכת האינטרנט שינתה את חיי כולנו. הרשת הדיגיטלית מעניקה לנו הרבה יותר אפשרויות מבעבר. אחת מהתרומות של רשתות חברתיות כגון יוטיוב, פייסבוק, טיקטוק, אינסטגרם וכדומה, היא היכולת לביטוי עצמי. בעזרת הרשתות החברתיות אנחנו יכולים לפרסם תכנים שונים כגון נושאים ספציפיים, בלוגים אישיים, תמונות, סרטונים וכדומה.

היכולת לבטא את עצמנו ואת דעתנו היא ביטוי לחופש הביטוי. אם בעבר ערוצי התקשורת היו היחידים ששלטו בדעת הקהל – היום כולנו יכולים להפיץ מידע ולבטא את דעתנו בנושאים כאלה ואחרים. מדובר בכוח עצום ומשמעותי שהופקד בידינו וכידוע, עם כוח משמעותי מגיעה אחריות רבה, אך מידת האחריות טרם הופנמה בקרב כלל האוכלוסייה.

התוצאה של הפער הגדול בין הכוח העצום שבידינו להיעדר האחריות - היא שיימינג. תופעת השיימינג היא פעולה מסוימת (בעיקר במרחב הדיגיטלי אך לא רק), שמטרתה להפוך אדם או עסק למושא ללעג, כעס ואפילו שנאה. כמעט כל בעל מקצוע חשוף לסכנה הזו, ובפרט סובלים מביוש בעלי המקצועות החופשיים כגון רופאים (ביניהם וטרינרים ורופאי שיניים), בעלי עסקים בתחום המזון, מעצבות שמלות כלה, קוסמטיקאיות, ספקי אטרקציות לאירועים, מאמני כושר ועוד.

פרסום לשון הרע - הגורמים להתפשטות תופעת השיימינג ברשת

חשוב להדגיש: פרסום שלילי הוא לא בהכרח שיימינג. אם אדם מקבל שירות גרוע מעסק, זכותו לפרסם ביקורת בהתאם. למעשה, יש פלטפורמות דוגמת "מדרג" שמעודדות צרכנים להעלות חוות דעת אותנטיות ביחס לשירות שקיבלו, על-מנת לספק מידע יקר ערך לציבור הרחב. הבעיה מתחילה כאשר חופש הביטוי מנוצל לרעה, ומוביל להתבטאויות קשות, מכפישות ושקריות.

בחלק מהמקרים המשמיצים מסתתרים מאחורי חומת האנונימיות המתאפשרת באינטרנט, למשל לשון הרעבפייסבוק באמצעות פרופיל פיקטיבי. זוהי אחת הסיבות העיקריות להתפשטות המהירה של התופעה, אם כי מדובר באמונה שגויה: במקרה שאדם או תאגיד מבצעים עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, ישנן דרכים משפטיות לאתר את המשמיץ האנונימי ולגבות ממנו מחיר על הביוש.

גורם נוסף לשיימינג בכלל ונגד אנשי מקצוע בפרט, הוא הקלות שבה כל אדם יכול לעשות זאת, כתוצאה מאופיו של המרחב הדיגיטלי. בחלק מהמקרים ההכפשות מגיעות משותפים לשעבר על רקע סכסוך עסקי, גם פרסומים שליליים נוספים נגד עסקים ואנשי מקצוע מקורם לעיתים במתחרים, כמובן מבלי לציין את זהותם.

שיימינג נגד בעלי מקצוע אפשרי גם מצד עובדים בהווה או בעבר עקב קונפליקטים שונים, וגם במקרים בהם אדם קיבל שירות מצוין, למשל מקבלן שיפוצים, אבל סכסוך כספי ביניהם הוביל אותו להשמיץ את הקבלן.

בנוסף, תופעת השיימינג נגד אנשי מקצוע משכפלת את עצמה: כאשר גולשים נתקלים בה כמעט מדי יום, הם מתייחסים אל הביוש כחלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים ומאמינים שזו פעולה לגיטימית. בפועל פרסום פוגעני מהווה עוולה אזרחית ובמקרים מסוימים גם עבירה פלילית, ואכן בשנים האחרונות חל גידול של ממש במספר תביעות הדיבה שמוגשות לבתי-המשפט השונים ברחבי ישראל.

הדרכים שבהן תביעה מנטרלת שיימינג

קיימים חמישה סעדים משפטיים שביכולתכם לנצל אם נפגעתם כתוצאה משיימינג באינטרנט:

1.פיצוי כספי – כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבות השיימינג (פירוט בהמשך). זהו הסעד המשפטי הנפוץ ביותר, אך לא היחיד.

2.הכחשה – סעד זה מחייב את מפרסם התוכן הפוגעני לפרסם תגובה מפורטת ומלאה של הצד הנפגע. באופן טבעי פרסום כזה מנטרל את הנזק שגרם הפרסום המקורי, לפחות ברובו, ומונע מהמפרסם להמשיך להשמיץ את איש המקצוע או העסק.

3.תיקון – בית המשפט מחייב את הגורם המשמיץ לפרסם תיקון לתוכן המבייש. את הנוסח קובע בית המשפט, והוא גם זה שמכתיב את היקף הפרסום המתקן. גם תיקון מבטל לפחות חלק מהנזק שגרם הפרסום המקורי, ובנוסף פוגע באמינותו של המפרסם. במקרים רבים סעד זה מוביל לחיזוק התדמית של בעל המקצוע, לאחר שההשמצות מתגלות כחסרות שחר.

4.פרסום פסק הדין – סעד שדומה במהותו להכחשה ותיקון: כשבית המשפט מורה לגורם המבייש לפרסם תמצית של פסק הדין הכוללת ביקורת על הפרסום, הפרסום מתגלה כשקרי, ונמנעת הפגיעה בשמו הטוב של התובע.

5.הסרת הפרסום הפוגעני – עורך דין לשון הרע יסייע לכם בהגשת צו מניעה לבית המשפט, שמטרתו לחייב את המפרסם או את הפלטפורמה, להסיר את התוכן הפוגעני באופן מיידי באמצעות סעד זה.

לעיתים, ניתן לראות התנצלות בעקבות שיימינג נגד בעל מקצוע. בהקשר זה כדאי לדעת שבתי המשפט נוטים להימנע מכפיית התנצלות, מתוך תפיסה כי על-מנת שהתנצלות תהיה כנה עליה לבוא מהאדם עצמו. הסכמי פשרה לאחר הוצאת לשון הרע באינטרנט עשויים לכלול גם התנצלות פומבית, שגם היא, כמו התיקון וההכחשה, מהווה תיקון, לפחות חלקי, לנזקי הביוש.

מהו הפיצוי הכספי האפשרי בעקבות בּיוּש?

הוצאת לשון הרעבאינטרנט כמו שיימינג בפייסבוק, ברשת X, בבלוג אישי, בפורומים וכדומה, עלול לגרום נזק חמור לכל בעל מקצוע. השם הטוב של האדם או העסק הוא נכס יקר ערך, ופגיעה בו עלולה להרחיק ממנו לקוחות קיימים ופוטנציאליים.

בנוסף, כל מי שיחפש מידע באינטרנט על אותו איש מקצוע מושמץ עלול להיחשף לאותן הכפשות, כך שהנזק אינו רק בנקודת הזמן הנוכחית ולמעשה מכתים שמו הטוב והמוניטין שצבר באופן קבוע. לכן, אם נפגעתם כתוצאה משיימינג, תביעת פיצוי כספי היא צעד מתבקש (בלי קשר לדרישה לסעדים משפטיים נוספים).

גובה הפיצוי הכספי בעקבות השיימינג נקבע בהתאם לנסיבות. החוק מאפשר תביעה בסכום של עד 82,324 ₪ גם ללא הוכחת נזק, עד 164,648 ₪ כשישנה כוונה לפגוע מאחורי הפרסום, ובסכום גובה הנזק כשניתן להוכיח נזק ספציפי בעקבות הפרסום הפוגעני (הסכומים הללו נכונים לשנת 2025 , והם מתעדכנים אחת לשנה בהתאם לעליית המדד).

בתי המשפט לוקחים בחשבון מגוון רחב של שיקולים בבואם לפסוק מהו הפיצוי ההולם. ביניהם: מידת החומרה של הפגיעה בבעל המקצוע או העסק, התפוצה שאליה הגיע הפרסום, האם הוא הוסר לאחר פרק זמן מסוים, אם מבצע השיימינג התנצל התנצלות כנה ופומבית, הכוללת לקיחת אחריות אמיתית ותיקון כל פרט מידע שגוי ועוד.

כדאי לקחת בחשבון שכל תביעת פיצויים בגין הוצאת דיבה, תרתיע את מבצע השיימינג להמשיך בדרך פסולה זו, מפני שכל פרסום עתידי לא יוכל להסתתר מאחורי טענת "תום לב" ולכן יהיה חשוף לקביעת פיצויים גבוהים יותר.

האתגר המשפטי בהסרת פרסום לשון הרע מהרשת

החוק איסור לשון הרע מציע כאמור את סעד הסרת הפרסום. סעד זה מנוגד לעיתים לחופש הביטוי, ערך יסוד במדינת ישראל. לכן, בתי המשפט ניצבים בפני דילמה משמעותית ונוטים להחמיר עם הדרישות למתן צו זה. בשל כך, ישנה חשיבות מכרעת לאיכות הייצוג המשפטי של בעל המקצוע החושש לשמו הטוב.

דוגמה למקרה שבו ניתן צו הסרה זמני היא פסק הדין בתיק פלוני נ' פלוני (תא"מ תל אביב-יפו) 13738-06-13). הנתבע פרסם בבלוג פרטי אמירות קשות כנגד התובעת, ששימשה גם כעורכת דינו, וזאת בשל סכסוך ביניהם בנוגע לשכר הטרחה. בית המשפט קבע באופן נחרץ כי גם אם הנתבע צודק ביחס לשכר הטרחה, אין בכך כדי להצדיק אמירות מכפישות שגורמות לביזוי עורכת הדין.

דוגמה נוספת היא פסיקת בית המשפט בתיק ברנע נ' עוזיאל (ת"א 27490-04-13). במקרה זה הורה בית המשפט על הסרת פרסומים שהיוו שיימינג כלפי וטרינר.  

במקרה של שיימינג בקבוצת פייסבוק, האחריות על הסרת הפרסום חלה לא רק על מי שהעלה את התוכן המשמיץ אלא גם על מנהלי הקבוצה. סירוב מצידם מאפשר לתבוע גם מהם פיצוי כספי.

דוגמה לכך היא פסק הדין בתיק אבישר נ' פוטר (ת"א (חי') 7685-10-16): התביעה עסקה בפרסום אנונימי בקבוצת פייסבוק שבו נטען כי התובע פוטר מעבודתו בעירייה לאחר שנתפס בגניבה. הנתבע סירב להסיר את הפוסט המבייש, ואף העלה פוסט שכלל צילום מסך של התוכן הבעייתי על-מנת "לאפשר דיון בקבוצה". בית המשפט קבע כי הנתבע אמנם לא התנהל מתוך זדון, אולם התנהגותו הובילה לפגיעה בשמו הטוב של התובע, ועל כן הוא נדרש לשלם לו פיצוי כספי (בסך 15,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט).

במידת הצורך, עורך דין מומחה למאבק בשיימינג ברשת יכול להוביל להוצאת צו הסרת פרסום גם כנגד גופים כמו גוגל, פייסבוק, X וכדומה. תביעה כזאת, תוגש רק לאחר שפנייה לפלטפורמה הרלוונטית באמצעות מנגנוני הדיווח שלה על תוכן פוגעני - נדחתה. כך לדוגמה פסק הדין בתיק פלוני נ' Google LLC ואח' (ת"א 28120-03-18) כלל צו שחייב את גוגל להסיר חלק מהפרסומים הבעייתיים.

חופש הביטוי מול הזכות לשם טוב

התפשטות תופעת השיימינג כלפי בעלי מקצוע שונים מציפה את המתח שבין חופש הביטוי, אחד מהעקרונות המרכזיים בחברה ליברלית, לבין הזכות להגנה על כבודו ושמו הטוב - עיקרון מרכזי לא פחות.

המתח מעסיק גם את חברי הכנסת, שמעלים לעיתים יוזמות חוק חדשות. כך למשל, לפני מספר שנים הועלתה הצעת חוק שתגן על עובדי ציבור אשר חווים שיימינג. להצעה היו אחראים כ-15 חברי כנסת, ובהם דוד אמסלם, דוד ביטן, רויטל סויד, קסניה סבטלובה, מירב בן ארי וינון מגל.

בדברי ההסבר נכתב כי ההצעה הינה תגובה להתרחבות תופעת השיימינג, כלפי עובדי ציבור על רקע אופן מילוי תפקידם, ביניהם שופטים, רופאים, קצינים בצבא ובמשטרה ועוד, ועל כן נדרשת הגנה על שמם הטוב. הצעה זו לא הבשילה לכדי חוק, וטוב שכך: החוק הקיים, חוק איסור לשון הרע, מקנה לבתי המשפט אמצעים מספקים להעניק סעד דרוש לכל בעל מקצוע, כולל עובדי ציבור, וחוק בתי המשפט מחזק את הכוח הזה (כפי שנכתב בסעיף 75: "כל בית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתת... כל סעד, ככל שיראה לנכון").

שיימינג נגד בעלי מקצוע כעבירה פלילית

שיימינג נגד אנשי מקצוע ועסקים הוא לא "רק" עוולה אזרחית אלא גם עבירה פלילית. המשמעות היא שבכל מקרה של ביוש, ניתן גם לתבוע את כל הסעדים שפורטו במאמר וגם להגיש תביעה פלילית כנגד המפרסם.

בדרך כלל, המדינה היא התובעת במשפטים פליליים, אולם במקרים הספציפיים של שיימינג, קורבן העבירה רשאי להיכנס לנעלי המדינה. כתב האישום מוגדר כקובלנה פלילית, והנפגע נקרא 'קובל'.

חשוב לדעת שלצורך קבלת סעד על בסיס הליך אזרחי – פיצוי כספי, הסרה, הכחשה וכו' – אין צורך להוכיח כי למפרסם הייתה כוונה להזיק לשמו הטוב של בעל המקצוע. לעומת זאת, קובלנה פלילית מחייבת הוכחת כוונה לפגוע. בכל מקרה של הרשעה בקובלנה פלילית, מוסמך בית המשפט לקבוע גם עונש מאסר למפרסם התוכן המשמיץ.

מומלץ לעשות שימוש בכלי משפטי זה אך ורק בסיטואציות ספציפיות מאוד. סיבה אחת לכך היא הפגיעה האפשרית בחופש הביטוי, דבר שעלול להיות הרסני לחברה הישראלית. סיבה שנייה היא הצורך להימנע באופן כללי מחיפוש מענה פלילי לכל תופעה מזיקה, בפרט כשהמשפט האזרחי מקנה כלים אפקטיביים מאוד.

הדרך הנכונה להתמודד עם התופעה המזיקה

גם כאשר מספר התביעות במקרים של שיימינג נגד אנשי מקצוע ועסקים גדל בהדרגה, אנחנו עדיין רחוקים מלמגר את התופעה. השילוב בין האפשרויות שמעניקה לנו הטכנולוגיה לבין האופי של הרשתות החברתיות והאינטרנט, מייצר עוד ועוד מקרים שבהם בני אדם מנצלים לרעה את הכוח להפיץ דעות, פרסומים משמיצים, תכנים שיש בהם יסוד שקרי, תכנים שפורסמו כתוצאה מאינטרס ולא בתום לב, ולכן ההגנות הכלולות בחוק אינן חלות עליהם, והם בגדר לשון הרע.

אם גם לכם נגרם נזק כתוצאה מפרסום שכזה, מומלץ שתבחנו את האפשרות להגשת תביעה. ככל שהפגיעה קשה יותר, וככל שהתוכן המבייש נחשף לעיניים רבות יותר, כך מתחדדת חשיבות הפעולה כנגד תוכן זה. עקב הקונפליקט המובנה בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, כל תביעה נבחנת ביסודיות ובקפידה על-ידי בית המשפט.

עורך דין לשון הרע מנוסה ידע כיצד לתאר את הנזק שנגרם לכם באופן המשכנע ביותר, לדרוש את הסעד המשפטי הנכון ולהציג פסיקות קודמות כבסיס לקבלת הסעד הרצוי. בכל מקרה, חשוב לפעול במהירות ובנחישות כדי למנוע פגיעה נוספת במוניטין המקצועי.  

משרד עו"ד בן קרפל ושות' הינו משרד בוטיק המוביל בתחום המאבק בשיימינג. לצוות המשרד ניסיון רחב היקף בהגשת תביעות לקבלת פיצויים כספיים, במהלכים משפטיים לחשיפת משמיצים שמנסים להסתתר מאחורי פרופילים פיקטיביים, בהסרת תוכן פוגעני ובמתן כל שירות משפטי נחוץ לשמירה על שמו הטוב וכבודו של האדם. לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות צרו עימנו קשר ונשמח לעמוד לשירותכם.