close window

לשון הרע על גננות ואנשי חינוך

לשון הרע על גננות ואנשי חינוך

מידי בוקר פוקדים את מערכות החינוך במדינת ישראל (גנים ובתי הספר) כ-2.4 מיליון ילדים ובני נוער. מידי יום הורים שמים את מבטחם באנשי החינוך (גננות, מורים, סייעות) ומצפים (בצדק) שיישמרו על ילדיהם מכל משמר.


לאנשי החינוך אחריות רבה וכבדת משקל; עבודתם דורשת סבלנות, הקשבה, התמודדות אינטנסיבית ויום יומית, רגישות ונחישות רבה. ומטבע הדברים אנשי החינוך חשופים לביקורת רבה; לעיתים בצדק, אך לעיתים, ולאחרונה לעיתים קרובות יותר, שלא בצדק. 


הוצאת לשון הרע על גננות ואנשי חינוך - הקדמה 


בשנים האחרונות הרימה את ראשה תופעה מסוכנת ואלימה: לשון הרע במערכת החינוך. אנשי חינוך עומדים למשפטי-שדה חדשות לבקרים, פרסומי לשון הרע על גננת והוצאת דיבה על אנשי חינוך מתנוססים בכיכר העיר המודרנית (פייסבוק, וואטס-0פ ועוד). בתוך-כך, אנשי החינוך (שהממלכתיות וחוזרי המנכ"ל מונעים מהם להגיב בפומבי) מוכפשים, דמם מותר, כבודם נרמס, ופרנסתם נפגעת אנושות. והכל, כביכול בחסות חופש הביטוי. 


למגינת הלב וככל שהטכנולוגיה מתקדמת, תופעת לשון הרע על גננות ולשון הרע על אנשי חינוך רק מתרחבת. לא פעם הורים שחשים חוסר שביעות רצון או כעס על דמות חינוכית כזו או אחרת, מרשים לעצמם להתבטא בפראות ובצורה חמורה בפומבי; והאדם הסביר שנחשף להתבטאויות לא מסוגל להבין שמדובר בהורה מתוסכל, הרבה יותר פשוט להשתכנע שמדובר בגננת מתעללת למשל. 


לשון הרע על גננות ואנשי חינות בוואטסאפ ובפייסבוק 


הדרך השגרתית ביותר (כשמתחיל מסע פרסומי לשון הרע על גננת למשל) היא באמצעות פרסומים בקבוצות ווטס-אפ; הנפוץ ביותר הוא במסגרת קבוצות ווטס-אפ סגורות של הורים. אין שום ספק שהפצת התבטאויות מכפישות בקבוצת ווטס-אפ של הורים יכולה לעלות כדי לשון הרע על גננת.


לעיתים, כאשר מהלך הדברים מסלים, ההתבטאויות המכפישות עוברות לרשת הפייסבוק והופכות נחלת-הכלל. ממהלך דברים שכזה – שתוצאותיו עלולות להיות בלתי-הפיכות - נכון שכל גננת וכל איש חינוך יישמרו. 


תביעות לשון הרע במערכת החינוך, לשון הרע על מורה, לשון הרע על מנהל בית ספר ועוד, הן תביעות מורכבות ורגישות; נוגעות בלב ליבו של האיזון החוקתי העדין בין הזכות לשם טוב לבין הזכות לחופש הביטוי. 


מידע נוסף בנושא ניתן למצאו במאמרנו אודות - לשון הרע בפייסבוק


הרי אין ספק שחשוב מאוד לאפשר להורים לילדים בגנים ובבית ספר להתבטא ולהציף ביקורות בחופשיות; ובתוך-כך, לאפשר חשיפת התנהגויות מסכנות-חיים ולשמור על מודעות וערנות הצוותים החינוכיים לרגישות הקטינים והוריהם. בעבור זה, החוק מעניק הגנה רחבה (במיוחד) להתבטאויות שמופצות בגנות אנשי חינוך; כל עוד הן מופצות בתום-לב ובאופן שאינו יוצא את גבולות הסביר.


באותה נשימה, שמם הטוב של אנשי החינוך אינו הפקר; מרביתם אנשים איכותיים חדורי תחושת שליחות, ולא יעלה על הדעת להעלותם על המוקד ללא הצדקה איתנה. גם לא בעבור הזכות החשובה לחופש ביטוי.


הוצאת דיבה ולשון הרע על גננות ואנשי חינוך - החוק והפסיקה


החוק קובע והפסיקה מיישמת: פרסומי לשון הרע (שקריים או כאלו שהופצו בחוסר תום-לב) על אנשי חינוך – וכך גם פרסומי לשון הרע על גננת – עלולים לעלות למפרסם ביוקר; וכמובן שלא כל התבטאות בגנות איש חינוך חוסה בצל הזכות לחופש ביטוי. כלל לא. 


יוסבר ההיבט המשפטי בקצרה, ותובא גם דוגמה מעולה ליישום הדין ביחס ללשון הרע על אנשי חינוך. חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") מסדיר בצורה פשוטה כיצד מתגבשת עוולה לפי חוק איסור לשון הרע. בתמצית, על הטוען לפגיעה בשמו הטוב להוכיח שני יסודות: פרסום, קרי שדבר מה הופץ – בעל-פה או בכתב – לאדם נוסף מלבד הנפגע; לשון הרע, קרי שתוכן הפרסום פוגעני (משפיל, מבזה, גורם ללעג וכיוצ"ב) מבחינה אובייקטיבית. 


כגננת או כאיש חינוך, לו שני התנאים הללו מתקיימים ביחס למקרה שלך, ככל הנראה נתונה לך עילה להגיש תביעת לשון הרע (וזכותך לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק). לפיכך, זה הזמן לפנות לעורך דין לשון הרע.


עם זאת, הפניה לעורך דין הוצאת דיבה ולשון הרע, לא חשובה רק כדי לברר כיצד יש לפעול בעבור הגשת תביעת דיבה. חשוב יותר להיוועץ בעורך דין לשון הרע כדי שיבחן את המקרה לעומק ויחווה דעתו בנוגע לשאלת פוטנציאל תחולת ההגנות. הרי אין שום תועלת בהגשת תביעה כאשר פוטנציאל תחולת ההגנות גבוה מאוד מלכתחילה. וכשמדובר באנשי חינוך – שבמרבית המקרים ייחשבו לעניין לשון הרע כ"אנשי ציבור" – חשוב לבחון את פוטנציאל תחולת ההגנות בהקדם האפשרי.  


דוגמה ליישום החוק ביחס ללשון הרע על אנשי חינוך (מנהל בית-ספר) ניתן למצוא בפסק-הדין שניתן במסגרת ת"א 58907-04-19. שם, משרדנו נשכר לייצג מנהל בית ספר מוערך שאחת האימהות בבית-הספר פרסמה בגנותו פרסומי לשון הרע חמורים במיוחד. התובע (מנהל בית הספר) טען כי מדובר בפרסומים כוזבים שהופצו מתוך רצון לנקום על כך שהשעה (ובצדק) תלמיד; והנתבעת (האמא שפרסמה את הדיבה) טענה שמנהל בית הספר עשה דברים איומים ונוראיים.


בהתאמה, הוגשה כנגד המכפישה תביעת לשון הרע מבוססת. בית-המשפט (שלום חיפה) קבע כי אכן מדובר בפרסומי לשון הרע, ובנוסף – וזה העיקר – שלא נפל שום פגם בפועלו של מנהל בית הספר. בתוך-כך, שמו הטוב של מנהל בית הספר הוחזר לו והוא נוקה לחלוטין מכל חשד. מעבר לזה, האמא המכפישה חויבה לשלם למנהל בית הספר (בסך הכול) למעלה מ-80,000 ₪ (!)


האמא לא השלימה עם פסק-הדין והגישה ערעור – לצד שלל בקשות מורכבות - לבית-המשפט המחוזי. כל זאת, במסגרת ע"א 46172-03-21. בסופו של דבר, בית-המשפט המחוזי קיבל את טענותינו, דחה את הערעור במלואו וחייב את האמא המערערת לשלם למנהל שהוכפש עוד 5,000 ₪ על עצם הגשת הערעור (ובהגינות ייאמר כי בימים האחרונים גם הוגשה בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון; נעדכן בתוצאותיה).


תיק נוסף שראוי לאזכר בנסיבות הללו, הוא סכסוך בין מורה לבין סגנית מנהלת בית-ספר (נדון במסגרת סע"ש 29692-06-19). שם, המשרד נשכר לייצג מורה נפלאה, שסגנית מנהלת בית-הספר הרשתה לעצמה להכפיש אותה במסגרת הודעה שנשלחה בקבוצת ווטס-אפ של מורי בית-הספר. 


מדינת ישראל החליטה לפרוש את חסותה על סגנית מנהלת בית-הספר שנתבעה (דבר תמוה לכשעצמו לטעמנו), ובתור התחלה הציגה קו הגנה לוחמני ובלתי-מתפשר; טענה בלהט כי כל הכזבים שהופצו בגנות לקוחת המשרד הם בבחינת אמת לאמיתה. 


לאחר שני דיונים, ומבלי שנחקר אף לא עד אחד, מדינת-ישראל השתכנעה שהצדק עם לקוחת המשרד. בתוך-כך, לאחרונה בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה נתן תוקף של פסק-דין להסכם פשרה, במסגרתו המדינה תשלם ללקוחת המשרד 70,000 ₪ בעבור פרסום לשון הרע אחד ויחיד בקבוצת ווטס-אפ סגורה (לצד התחייבות בלתי-חוזרת שלא לשוב ולהכפיש את לקוחת המשרד). מעבר לזה, תפורסם גם התנצלות אישית על העוול שנגרם ללקוחה שלא בצדק. 


האם כך מסתיים כל מקרה של לשון הרע על מנהל בית ספר? ממש לא. ניהול תביעת לשון הרע בשם אשת חינוך או איש חינוך שהושמצו, הוא עניין מורכב ורגיש שדורש מיומנות אמיתית וניסיון מוכח. כמובן שהמציאות העובדתית שהתרחשה באמת היא העיקר. אך לעיתים, איכות הייצוג יכולה לעשות את ההבדל בין ניצחון מוחץ להפסד מהדהד.


לצוות המשרד ניסיון עשיר ומומחיות מוחכת בדיני לשון הרע ובייצוג מול כלל ערכאות השפיטה במדינת-ישראל. עורכי-הדין המייצגים פועלים ללא לאות ובחרדת קודש בעבור אנשי חינוך ששמם הטוב נפגע; ובאותה נשימה גם בעבור הורים שנעשים נסיונות אגרסיביים ולא צודקים לסתום את פיהם. 


יצירת קשר

שלח
כל הזכויות שמורות ©
צור קשר
שלח