כל מי שהיה פעם בסיטואציה בה גילה שהכפישו את שמו, את המקצועיות שלו ואת יושרו על לא עוול בכפו, ביחוד כשעל אלה נשענת פרנסתו, מכיר את ההרגשה הנוראה של הקרקע הנשמטת מתחת לרגליו ואת חוסר האונים המתלווה לכך. למי שמוצא את עצמו במצב כזה אני ממליצה בחום לפנות לעו״ד בן קרפל. המקצועיות שלו, הנסיון, העצות החכמות, הניהול השקט והחלק של התיק ומעל הכל הידיעה שיש לי על מי לסמוך אפשרו לי להמשיך בשגרת יומי לאורך כל המשפט עד לתוצאה המוצלחת. תודה רבה לך בן!
הגשת תביעת דיבה / תביעת לשון הרע
העולם השתנה. הורגלנו לחשוב, שניתן לפגוע בשמו הטוב של אדם, בעיקר באמצעות אמצעי התקשורת הקלאסיים כגון: טלוויזיה, רדיו ועיתונים, ולכן, רבים טועים לחשוב שמי ששמו לא מופיע בכותרות העיתונים או במהדורות החדשות המרכזיות, לא יכול לתבוע פיצוי בגין הפגיעה בשמו הטוב. מדובר בטעות חמורה. עידן הרשתות החברתיות והטלפונים הניידים, שינה את המפה לחלוטין. היום, כפי שכולנו וודאי כבר יודעים, כל אחד חשוף לסכנה הכרוכה בהוצאת דיבה בין אם בעל פה ובין אם במכתב, בפייסבוק, בווצאפ, בטוויטר או במייל (כולל באמצעות תמונות, שירים, וכל אמצעי אחר). כפועל יוצא מכך שכולם חשופים לסיכון, כולם גם יכולים לתבוע אם מתקיימים התנאים הדרושים להגשת תביעת דיבה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק" ו/או "חוק איסור לשון הרע")
משרד עורכי-הדין בן קרפל ושות', ממשרדי הבוטיק הידועים והמובילים בתחום דיני לשון הרע והגנת הפרטיות ומדורג בין המשרדים הידועים בדיני לשון הרע, במסגרת הדירוגים היוקרתיים Dun’s 100 ו - BDI. למשרד הצלחות מוכחות בניהול תביעות לשון הרע והגנת הפרטיות. בנוסף, עוסק המשרד בניהול משברים תקשורתיים מורכבים ובניהול סכסוכים שמקורם במרחב האינטרנטי. משרדנו מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע.
מהם התנאים שצריכים להתקיים לצורך הגשת תביעה בגין הוצאת דיבה:
לצורך הגשת תביעת דיבה / תביעת לשון הרע, צריכים להתקיים 2 תנאים בלבד. חשוב לציין, שביחס לעילות משפטיות אחרות, חוק איסור לשון הרע מציב תנאים פשוטים יחסית להגשת תביעת דיבה ובהתאם, יתכן מאד שמגיע לכם הרבה כסף. למידע נוסף ריכזנו עבורכם תשובות לכל השאלות הנפוצות בתחום של - הוצאת דיבה.
סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע קובע את התנאים בהם יש לעמוד כדי להגיש תביעת דיבה. בהתאם לחוק, אחד התנאים הינו עצם הפצת מידע על אדם אחר בפומבי, והתנאי השני בוחן את תוכן הדברים שהופצו:
"פרסום (תנאי מספר 1) לשון הרע (תנאי מספר 2) לאדם או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית [...] "
התנאי הראשון להגשת תביעת לשון הרע דורש שהפצת התוכן/ האמרה תחשב כ"פרסום":
מה פירוש הדבר? סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע מסביר זאת בדיוק, אך גם מסעיף 7 המצוטט לעיל, ניתן להבין שפרסום הוא הפצת הדברים לאנשים נוספים מעבר לאדם המושמץ. כלומר, בין אדם לחברו, בלי נוכחות אנשים נוספים, מותר להגיד כל דבר, ולא משנה כמה חמורים או פוגעניים הדברים, כל עוד לא מקיימים את דרישת הפרסום, כלומר לפחות לעוד אדם אחד נוסף, חוץ מהנפגע, לא יהוו הדברים עילה להגשת תביעת דיבה.
לאור האמור, ניתן לענות בקלות כי פוסט בפייסבוק נחשב לפרסום, וכך גם הודעות בקבוצות ווטסאפ, סרטונים ביוטיוב, ובעצם, כל אמצעי פרסום שניתן להעלות על הדעת, באמצעותו ניתן להעביר מסרים שיתפרשו מבחינה אובייקטיבית כפוגעניים. דרך הפירוש של המסרים, והקביעה שמדובר במסרים פוגעניים שעולים לכדי ההגדרה של לשון הרע, הם למעשה התנאי השני.
התנאי השני להגשת תביעות דיבה / תביעות לשון הרע:
תנאי זה דורש שהדברים שהופצו, מבחינת האדם הסביר, יחשבו כ"לשון הרע". במה דברים אמורים? כנקודת מוצא, סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע אילו דברים יחשבו כלשון הרע. שם, מוגדרים כלשון הרע, דברים שפרסומם (כלומר - התנאי הראשון) עלול לגרום לאחד מהבאים:
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו [...] בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;
כלומר, בהכללה גסה, מדובר בכל דבר, בין אם אמת ובין אם שקר, שבמידה שיפורסם, ייתכן שכתוצאה מכך, אדם אחר יחשב למושפל, בזוי, שנוא או שפרסום הדברים עלול להסב לו נזק מקצועי-עסקי. כאן, חבויה הבחנה "דקה", אך חשוב ביותר לציין זאת! כאשר בית-המשפט מכריע בשאלה "האם הדברים שפורסמו הם לשון הרע", הוא כלל לא מתחשב ברגשותיו של הנפגע מהפרסומים. למידע נוסף קראו על - לשון הרע.
בית-המשפט מצווה על פי החוק להכריע בשאלה, לאורו של מבחן אובייקטיבי חיצוני. לפי המבחן, בבואו להכריע בשאלת סיווג הדברים כ - הוצאת דיבה , בית המשפט צריך לשאול, האם, האדם הסביר שהיה נחשף לתוכן הדברים שפורסמו, היה חושב שמדובר בדברים משפילים, מבזים וכיו"ב.
דוגמה למקרה בו קמה עילה להגשת תביעת לשון הרע לעומת מצב שבו אין עילת תביעה:
לצורך המחשה, נניח שראובן ושמעון, הם היחידים בעולם המודעים לכך שראובן, כמטרת על בחייו, החל לשמור על אורח חיים בריא, באמצעות אימונים גופניים, תזונה דלת-שומן והתנזרות מסוכרים. במצב הדברים הזה, שמעון בוחר להעלות פוסט לפייסבוק, ובו לכתוב: "ראובן אכל שוקולד". אמנם ראובן, עלול להיפגע קשות מהדברים, שכן שם לו למטרה להתנזר מסוכר, אך האם האדם הסביר שיקרא את הפוסט, יחשוב שמדובר בדברים משפילים אודות ראובן? התשובה היא לא. בעולם המושגים והערכים שהחברה קובעת, אין פסול באכילת שוקולד, וניתן להניח שהרוב לא יראו בכך דבר משפיל. לכן, בדוגמה זו, לא מדובר בלשון הרע. אך זו דוגמה קלה ביותר, ולא מייצגת.
שאל/י את עצמך, האם במצב דומה, בו שמעון מפרסם אודות ראובן, בקבוצה המקדמת טבעונות, כי ראובן אוכל עגלים. האם במקרה זה עדין לא מדובר בהוצאת דיבה? כלל לא בטוח.
לסיכום:
העולם השתנה. בימינו, כל אדם חשוף לסכנת הפגיעה האנושה שהוצאת דיבה או שיימינג ברשתות החברתיות עלולים להסב; פגיעה, שלא פעם כבר עלתה בחיי אדם (להרחבה בנושא קראו על - שיימינג ברשת). משכך, כל אדם שסבור שזכותו לשם טוב נפגעה, זכאי לתבוע פיצוי על הוצאת דיבה מן הצד הפוגע ואף לדרוש שיפסיק להשמיצו, כל עוד: הצד הפוגע הפיץ אודות הנפגע, דברים שמבחינת האדם הסביר עלולים לעלות כדי השפלה, ביזוי, או פגיעה מקצועית-עסקית. כפי שפירטתי, מדובר בתנאים פשוטים יחסית להוכחה, והוכחתם יכולה לזכות בפיצוי משמעותי (עד כ-140,000 ₪ על כל פרסום) מבלי צורך להוכיח שאכן נגרם נזק בפועל. אמנם התנאים פשוטים, אך הם פשוטים באמת אך ורק עבור עורך דין הוצאת דיבה מנוסה ומיומן שעיסוקו היום-יומי הוא בדיני לשון הרע. להרחבה בנושא קראו על תפקידו של - עורך דין לשון הרע.
שמך הטוב איננו הפקר, ועל כן מומלץ לפנות לעורך דין שעוסק בתחום שיעריך את סיכויי תביעתך. כך גם במקרה שהוגשה כנגדך תביעת דיבה שאז עורך הדין יבחן האם עומדות לך טענות הגנה לפי חוק איסור לשון הרע שיכולות להדוף את התביעה. תחום העיסוק המרכזי של משרדנו הוא לשון הרע והגנת הפרטיות ואנו מייצגים תובעים ונתבעים בכל הערכאות השיפוטיות בארץ.
