close window

חוק איסור לשון הרע פיצויים

חוק איסור לשון הרע פיצויים

פיצוי בתביעת לשון הרע - הקדמה


לפי הלכת הרציקוביץ' [ע"א4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ, פ"ד נח(3) 558 (2004)], במהלך ניתוח עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), בית-המשפט צריך קודם כל לבחון האם מדובר בפרסום לשון הרע – מבחינה אובייקטיבית – ורק לאחר מכן לבחון את שאלת תחולת ההגנות. אם המסקנה היא שההגנות אינן חלות, בית-המשפט יידרש לשאלת הפיצויים. לכן, חשוב להסביר כיצד בתי-המשפט פוסקים פיצויים לפי חוק.


אילו פיצויים יכולים להיפסק בתביעת לשון הרע:


שלוש דרכים מרכזיות לפסיקת פיצוי בלשון הרע:

(1) פיצוי על נזק לא ממוני;

(2) פיצוי על נזק ממוני;

(3) פיצוי ללא הוכחת נזק.


שתי הראשונות הן הדרכים לפסוק פיצוי לפי דיני הנזיקין, אך הדרך השלישית – פיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע – היא דרך יחסית ייחודית. דוקטרינת פסיקת הפיצוי הכללית בדיני הנזיקין שעונה על אחת מתכליות הדין: השבת המצב לקדמותו. כך, נקודת המוצא היא שכל שקל שנפסק לזכותו של ניזוק, נפסק כדי לפעול – כמה שניתן – להחזרת המצב כפי שהוא היה לפני ביצוע העוולה. כמו כן, סכום הפיצוי נגזר ישירות מסכום הנזק שהוכח במשפט.


כך לצורך הדוגמא, פלוני שיטען כי כתוצאה מביצוע עוולה כנגדו נגרמו לו הפסדי השתכרות, יצטרך להוכיח מה גובה הכנסתו, כמה זמן נבצר ממנו מלהשתכר, והחשוב מכל – הוא יצטרך להוכיח כי כל שקל שהפסיד קשור לביצוע העוולה כנגדו. 


אך מה הנזק שנגרם לפרט כתוצאה מפרסום לשון הרע בגנותו? עלבון? עגמת נפש? כאב וסבל? אבדן הנאה? כולם גם יחד, אך לא אלו בלבד. פקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובעת בסעיף 1 כי עצם הפגיעה בשם הטוב היא – כשלעצמה – נזק. השם הטוב הוא אחד מנכסיו החשובים ביותר של האדם; הפגיעה באותו נכס, גורמת נזק. ובכן, אך טבעי הוא להוכיח את מידת הפגיעה בשמו הטוב. אמנם מדובר בהנחה טבעית, אך כיצד אדם יוכיח את הפגיעה בשמו הטוב? וכיצד ניתן לקבוע כמה שווה שמו הטוב של האדם? לא פשוט כלל. 


חוק איסור לשון הרע - פיצויי ללא הוכחת נזק:


לכן, בשנת 1998 החוק תוקן, ונוסף סעיף 7א' המאפשר לנפגע מלשון הרע לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק עד סך 140,000 ₪ הכל, תוך שהאפשרות לתבוע סכומים גבוהים יותר נותרה בעינה, אולם היא תלויה בהוכחת הנזק הספציפי שנגרם; בין אם מדובר בנזק ממוני, ובין אם מדובר בנזק שאינו ממוני. בתור התחלה, סעיף 7א'(ב) מאפשר לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק עד סך 50,000 ₪ (שהם למעשה כ-70,000 ₪ בהצמדה כדין למדד). לא מדובר בתקרת הפיצוי, אלא רק בתקרת הפיצוי ללא הוכחת נזק וללא הוכחת יסוד נפשי מסוג "כוונה לפגוע". 


מה הפיצוי שניתן לתבוע בתביעת לשון הרע במקרה של נזק?


אולם, לו הפגיעה בשם הטוב הסבה נזקים בפועל – בין אם עוגמת נפש קשה שניתן להוכיח, ובין אם נזקים ממוניים כדוגמת אבדן השתכרות – ניתן לתבוע את סך הנזקים הריאלי. לכן, הגם שקיימת נטייה לטעות, סכום הפיצוי בגין לשון הרע אינו מוגבל כלל. ולהמחשה, דמיינו את הסיטואציה הבאה: ראובן נמצא בעיצומו של משא-ומתן עם חברה גדולה לקראת כריתת חוזה השקעה בסטרט-אפ שהוא מקים, כשסך החוזה הוא 2,000,000 ש"ח. בוקר יום בהיר אחד, קם שמעון – מתחרה של ראובן – והחליט לשלוח לחברה דוא"ל ובו לכתוב כי ראובן הוא נוכל שהורשע בעבירות מרמה. כתוצאה מכך, החברה חוזרת בה וראובן מפסיד את הסכם ההשקעה. האם מדובר בפרסום לשון הרע? כמובן. האם הגיוני שראובן יוכל לתבוע רק עד סך 140,000 ₪ כמובן שלא. 


האם ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק במצטבר עם פיצוי על נזק כללי או נזק בלתי ממוני?


התשובה היא בשלילה. פסק הדין המכונן בעניין זה ניתן בע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי (פורסם בנבו, 4.8.2008). בעניין זה, השר וחבר-הכנסת לשעבר נתן שרנסקי תבע את ד"ר נודלמן על ספר שפרסם; תוכן הספר הכפיש וביזה את שרנסקי, ויוחסו לו עסקים עם הקג"ב ועוד. בית-המשפט המחוזי קיבל את התביעה ופסק לטובתו של שרנסקי 900,000 ₪. בית-המשפט העליון בפסק-הדין שבערעור, הבהיר כי הפיצוי ללא הוכחת הנזק הוא פיצוי תחליפי לפיצוי בגין נזק כללי – או נזק שאינו ממוני – מוכח בראיות. לפיכך, לא ניתן לתבוע נזק כללי במצטבר לתביעת פיצוי ללא הוכחת נזק. אולם, בית-המשפט העליון הבהיר כי תקרת הפיצוי הקבועה בחוק איננה מונעת מבית-המשפט לפסוק פיצוי גבוה יותר בגין נזק כללי.


כאשר דנים בפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע, לא ניתן שלא לציין את פסק-הדין בעניין אורי דניאל [ע"א 7426/14 פלונית נ' דניאל (פורסם בנבו, 14.3.2016)] מדובר בעניינו של עורך-דין אשר נערך ניסיון "לתפור" לו תיק עבירות מין מזעזע במיוחד. בעניינו של עו"ד אורי דניאל, בית-המשפט המחוזי פסק לזכותו פיצוי תקדימי בסך 1,300,000 (מיליון ושלוש מאות אלף) ₪. אולם בית-המשפט העליון הפחית את סכום הפיצוי לסך 550,000 ₪ בלבד.


עוד ראוי לציין את פסק-הדין בת"א 19102-09-15 גליקמן נ' חייט (פורסם בנבו, 12.11.2017), שם – בתוך הקהילה החרדית – פורסמו פרסומי נאצה בגנותו של מי שהעז להתגייס לצה"ל, ונפסקו פיצויים בסך כ-600,000 ₪ כולל הוצאות משפט; על פסק-הדין הוגש ערעור שנמחק, והרי זהו פסק-דין חלוט.


כמו כן, לא ניתן להתעלם מפסק-הדין בעניין שניתן בת"א 14264-11-14 כנפו נ' גינזבורסקי (פורסם בנבו, 4.1.2018). שם, יוחסו לתובע מעשי שחיתות בפועלו בוועדה המקומית לתכנון ובניה באשדוד. בסופו של דבר, והגם שנמתחה ביקורת על הגשת התביעה על סכום גבוה מהצריך, בית-המשפט פסק סך 400,000 ₪ כולל הוצאות משפט (חובה לציין כי קיים ערעור תלוי ועומד בפני בית-המשפט העליון על פסק-הדין).


ומן העבר השני – פסיקת הפיצויים הנמוכים ביותר – לא ניתן שלא להזכיר את פסק-הדין המפורסם בעניין בן גביר נ' דנקנר [רע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר (פורסם בנבו, 12.11.2016)] שם העיתונאי אמנון דנקנר כינה את איתמר בן גביר "נאצי מלוכלך"; בית-המשפט השלום פסק פיצוי של שקל בודד (!) בית-המשפט המחוזי שמע את הערעור וקבע שלדנקנר עומדת הגנת תום-הלב, והעניין הגיע לבית-המשפט העליון. בבית-המשפט העליון הדעות נחלקו, אך נקבע כי מדובר בלשון הרע – כמובן – ובדעת רוב (פרוקצ'יה וארבל) נקבע כי אין הביטוי חוסה תחת הגנה; ובסופו של דבר – למרות דעתה של פרוקצ'יה שראוי להעלות את סכום הפיצוי ל-15,000 ₪ - סכום הפיצוי נותר על-סך שקל אחד בודד.


בנוסף על כל האמור עד-כה, חשוב ביותר לציין כי בתי-המשפט קבעו – שוב ושוב – כי מעבר לכל הדיון הנ"ל, דיני הפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע אינם נשענים רק על תכליות נזיקיות, ובבסיס ההצדקות לפסיקת פיצוי מצויות גם תכלית עונשית או "חינוכית-הרתעתית" אשר בוחנת את נקודת המבט של המזיק ולא של הניזוק. במסגרת זו, לא נשאלת השאלה עד כמה הניזוק נפגע, אלא נשאלת השאלה עד כמה המעשה של הנתבע הוא מעשה חמור שראוי לגינוי. כך, לפי ההלכה, כאשר בית-המשפט פוסק פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע, עליו להביא בחשבון את הגמול שראוי לפסוק למעוול, ואת המסר שיעבור אל הציבור מפסק-הדין; מסר מחנך ומרתיע [ראה: ע"א 7426/14 פלונית נ' דניאל (פורסם בנבו, 14.3.2016)].


בסיכומו של דבר, פסיקת הפיצויים בדיני לשון הרע היא מלאכה מורכבת. כפי שניתן להיווכח, אין גבול לפסיקת הפיצוי; יש פסקי-דין שקיבלו תביעה ופסקו שקל בודד וישנם פסקי-דין על-סך מאות אלפי שקלים (למעלה מחצי מיליון). לכן, עצם העובדה שזקופה לך עילה להגשת תביעת לשון הרע טובה לפי חוק איסור לשון הרע, אינה מלמדת על דבר; הרי איש לא ישקיע זמן ומשאבים בהתדיינות ארוכה ויקרה כדי לזכות בפיצוי בסך שקל בודד. הואיל ואלו הם פני הדברים, עורך-דין מומחה, מנוסה ומיומן, יודע לכוון את בית-המשפט אל התכליות המתאימות לפסיקת הפיצוי במקרה ספציפי. מהליך שכאלה, הם בדיוק ההבדל בין תיק מוצלח לתיק כושל; בין ניצחון מוחץ, לבין תבוסה כואבת. ולכן במידה ונפגעת מלשון הרע או שמאשמים אותך בהוצאת לשון הרע מומלץ ואף הכרחי להיוועץ עם עורך דין לשון הרע בעל ותק וניסיון מוכח בתחום.


לקבלת ייעוץ משפטי ללא התחייבות צור קשר עם משרדנו: 072-2221780  



יצירת קשר

שלח
כל הזכויות שמורות ©
צור קשר
שלח