כל מי שהיה פעם בסיטואציה בה גילה שהכפישו את שמו, את המקצועיות שלו ואת יושרו על לא עוול בכפו, ביחוד כשעל אלה נשענת פרנסתו, מכיר את ההרגשה הנוראה של הקרקע הנשמטת מתחת לרגליו ואת חוסר האונים המתלווה לכך. למי שמוצא את עצמו במצב כזה אני ממליצה בחום לפנות לעו״ד בן קרפל. המקצועיות שלו, הנסיון, העצות החכמות, הניהול השקט והחלק של התיק ומעל הכל הידיעה שיש לי על מי לסמוך אפשרו לי להמשיך בשגרת יומי לאורך כל המשפט עד לתוצאה המוצלחת. תודה רבה לך בן!
הוצאת דיבה, הידועה גם כלשון הרע, היא עוולה משפטית חמורה הפוגעת בכבודו, במוניטין ובשמו הטוב של אדם. במציאות הדיגיטלית של ימינו, הוצאת הדיבה הפכה לנפוצה וקלה מאי פעם, בין אם בפייסבוק, בוואטסאפ, בעבודה או בכל פלטפורמה אחרת. במאמר זה נצלול לעומק סוגיית הוצאת הדיבה, נבין את ההגדרה המשפטית, נבחן מקרים נפוצים, נציג דרכים להתמודדות ונפרט את סוגי הפיצויים שניתן לתבוע.
מה ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע?
הוצאת דיבה ולשון הרע הם שני ביטויים המתארים את אותה עוולה משפטית. בישראל, החוק הרלוונטי הוא חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, המגדיר לשון הרע באופן הבא:
• פרסום: העברת מידע בעל פה, בכתב, בדפוס, בתמונה או בכל דרך אחרת.
• עלול להשפיל: לפגוע בכבודו של אדם, לגרום לו מבוכה או בושה.
• בעיני הבריות: לא רק בעיני האדם עצמו, אלא גם בעיני החברה.
• או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג: לעורר רגשות שליליים כלפי האדם.
• לבזות אותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו: להציג את האדם באור שלילי.
• לפגוע במשרתו, במשלח ידו או במקצועו: לגרום נזק לקריירה או לפרנסה.
• לבזות ארגון או חבר בני אדם: לפגוע במוניטין של קבוצה או ארגון.
להרחבה בנושא קראו את המאמר על - חוק איסור לשון הרע.
חשוב להבין:
• הוצאת דיבה היא עוולה אזרחית: הנפגע יכול לתבוע את המפרסם בבית משפט אזרחי ולקבל פיצויים על הנזק שנגרם לו.
• לשון הרע יכולה להיות גם עבירה פלילית: במקרים חמורים, הפרקליטות יכולה להגיש כתב אישום נגד המפרסם.
מקרים קלאסיים של הוצאת דיבה: זירת הרשת והעולם האמיתי
הוצאת דיבה יכולה להתרחש במגוון רחב של מצבים, הן במרחב המקוון והן במרחב הפיזי:
• לשון הרע ברשתות החברתיות: פרסום שקרי ופוגעני, תגובה מכפישה, שיתוף תמונה מביכה ללא הסכמה, "שיימינג" בפומבי.
• לשון הרע בעבודה: הפצת שמועות זדוניות על עובד, האשמות שווא בפני הממונים, ביקורת פוגענית על ביצועיו, פגיעה במוניטין המקצועי.
• לשון הרע בוואטסאפ: שיימינג באמצעות קבוצת וואטסאפ, הפצת תמונות אינטימיות ללא הסכמה, שליחת הודעות פוגעניות, יצירת קבוצות "רעל" נגד אדם מסוים.
• לשון הרע בעיתונות: פרסום כתבה מכפישה, ידיעה שקרית או תחקיר מגמתי, ללא בדיקת עובדות מספקת.
• לשון הרע בעל פה: השמעת אמירות פוגעניות בפני אחרים, בין אם מדובר בשיחה פרטית, רכילות, נאום פומבי או הפצת שמועות.
מה הדרכים להתמודדות עם לשון הרע? אסטרטגיות משפטיות ואחרות
אם הוציאו את דיבתך, ישנן מספר דרכים בהן תוכל לפעול:
• פנייה ישירה למפרסם: במידה והפרסום נעשה בתום לב או מתוך טעות, ניתן לפנות למפרסם ולבקש ממנו להסיר את הפרסום או לפרסם התנצלות. לעתים, גישה ישירה זו יכולה לפתור את הבעיה במהירות וללא צורך בהליכים משפטיים.
• הגשת תלונה לרשת החברתית: אם הפרסום נעשה בפלטפורמה מקוונת כמו פייסבוק או וואטסאפ, ניתן להגיש תלונה למנהלי האתר ולבקש מהם להסיר את התוכן הפוגעני. פלטפורמות רבות מחויבות לתנאי שימוש האוסרים על לשון הרע, והן עשויות לפעול להסרת התוכן או לחסום את המשתמש הפוגעני.
• הגשת תלונה במשטרה: במקרים חמורים של לשון הרע, בהם יש חשד לעבירה פלילית, ניתן להגיש תלונה במשטרה. המשטרה תפתח בחקירה ותשקול הגשת כתב אישום נגד המפרסם.
• הגשת תביעה אזרחית על הוצאת דיבה: זוהי הדרך העיקרית לקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו מהוצאת הדיבה. תביעה כזו מוגשת לבית משפט אזרחי, והיא דורשת ייצוג משפטי מקצועי. להרחבה קראו את המאמר על - תביעת דיבה.
חשוב לזכור:
• התייעצות עם עורך דין לשון הרע: לפני נקיטת כל פעולה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בלשון הרע. עורך הדין יוכל להעריך את סיכויי התביעה, לייעץ לך על דרך הפעולה המומלצת, לגבש אסטרטגיה משפטית ולייצג אותך בבית המשפט.
• מהירות התגובה: ככל שתפעל מהר יותר, כך גדלים הסיכויים להסיר את הפרסום הפוגעני ולמזער את הנזק.
סוגי הפיצויים שניתן לקבל לפי החוק:
השבת כבודך והרתעת המפרסם במידה ותביעת לשון הרע מתקבלת, בית המשפט רשאי לפסוק לנפגע פיצויים על הנזקים שנגרמו לו. סוגי הפיצויים העיקריים הם:
• פיצוי ללא הוכחת נזק: חוק איסור לשון הרע מאפשר לנפגע לתבוע פיצוי של עד 50,000 ש"ח (צמוד למדד) ללא צורך להוכיח את הנזק שנגרם לו. פיצוי זה נועד לפצות על הפגיעה בכבודו של הנפגע ולהרתיע את המפרסם מפני הישנות המעשה. במקרים מסויימים ניתן יהיה לתבוע את כפל הפיצוי אמור במידה וניתן להוכיח כוונה לפגוע. להרחבה בנושא קראו את המאמר על - תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק.
• פיצוי בגין נזק ממוני: אם הנפגע יכול להוכיח כי הפרסום גרם לו לנזק ממוני, כגון אובדן הכנסה, אובדן לקוחות, הוצאות משפטיות או הוצאות רפואיות, הוא זכאי לפיצוי בגין נזק זה. הוכחת הנזק הממוני דורשת בדרך כלל הצגת מסמכים וחוות דעת מומחים.
• פיצוי בגין נזק לא ממוני: הנפגע יכול לתבוע פיצוי בגין נזקים לא ממוניים, כגון עוגמת נפש, פגיעה במוניטין, פגיעה בבריאות הנפש, השפלה ובושה. גובה הפיצוי ייקבע על פי נסיבות המקרה וחומרת הפגיעה, והוא יכול להגיע לסכומים משמעותיים.
לסיכום הוצאת דיבה היא עוולה חמורה הפוגעת בשמו הטוב של אדם וגורמת לו לנזקים רבים. אם הוציאו את דיבתך, אל תהסס לפנות לעורך דין לשון הרע ולהגן על זכויותיך. זכור, ישנן דרכים שונות להתמודד עם הוצאת דיבה, ובית המשפט רשאי לפסוק פיצויים משמעותיים לנפגעים. אל תיתן לפגיעה בשמך הטוב לעבור בשתיקה – פעל להשבת כבודך והרתעת המפרסם.
לסיכום הוצאת דיבה היא עוולה חמורה הפוגעת בשמו הטוב של אדם וגורמת לו לנזקים רבים. אם הוציאו את דיבתך, אל תהסס לפנות לעורך דין לשון הרע ולהגן על זכויותיך. זכור, ישנן דרכים שונות להתמודד עם הוצאת דיבה, ובית המשפט רשאי לפסוק פיצויים משמעותיים לנפגעים. אל תיתן לפגיעה בשמך הטוב לעבור בשתיקה – פעל להשבת כבודך והרתעת המפרסם.
