כל מי שהיה פעם בסיטואציה בה גילה שהכפישו את שמו, את המקצועיות שלו ואת יושרו על לא עוול בכפו, ביחוד כשעל אלה נשענת פרנסתו, מכיר את ההרגשה הנוראה של הקרקע הנשמטת מתחת לרגליו ואת חוסר האונים המתלווה לכך. למי שמוצא את עצמו במצב כזה אני ממליצה בחום לפנות לעו״ד בן קרפל. המקצועיות שלו, הנסיון, העצות החכמות, הניהול השקט והחלק של התיק ומעל הכל הידיעה שיש לי על מי לסמוך אפשרו לי להמשיך בשגרת יומי לאורך כל המשפט עד לתוצאה המוצלחת. תודה רבה לך בן!
הוצאת לשון הרע בהליך משפטי
השאלה בה עוסק מאמר זה היא, אילו התרחשויות יכולות להתקיים במסגרת ההליך המשפטי אשר יכולות להוות, לכאורה, הוצאת לשון הרע. הליך המשפטי גולש לעיתים לשפה קשה ולתיאורים קשים של בעלי-הדין, זה כלפי זה. הדבר נכון גם לגבי העדים, בין אם מטעם בעלי-הדין ובין אם מדובר בעדים מומחים. כך, אנשים רבים המנהלים הליכים משפטיים מוצאים עצמם מושפלים ומבוזים בידי גורם אחר בהליך המשפטי; לעיתים ההשפלה מגיעה מביטוים המופיעים בכתבי טענות (כתב-תביעה, כתב-הגנה, תצהירים או סיכומים) ולעיתים הביטויים הפוגעניים, שלכאורה מהווים הוצאת דיבה, באים בעל-פה בעת מתן העדויות.
משרד עורכי-הדין בן קרפל ושות', ממשרדי הבוטיק הידועים והמובילים בתחום דיני לשון הרע והגנת הפרטיות ומדורג בין המשרדים הידועים בדיני לשון הרע, במסגרת הדירוגים היוקרתיים Dun’s 100 ו - BDI. למשרד הצלחות מוכחות בניהול תביעות לשון הרע והגנת הפרטיות. בנוסף, עוסק המשרד בניהול משברים תקשורתיים מורכבים ובניהול סכסוכים שמקורם במרחב האינטרנטי. משרדנו מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע.
האם ביטוי פוגעני במהלך דיון משפטי מהווה לשון הרע?
בצדק, עולה השאלה מה הדין לגבי ביטוי העולה כדי לשון הרע (להרחבה קראו על - מהי לשון הרע) שנאמר או נכתב בתוככי ההליך המשפטי?
סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") הוא סעיף הגנה מיוחד ביחס ליתר סעיפי ההגנה. ומדוע? משום שסעיף 13 כאמור, פותח בדיבור: "לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי" ואז מונה 11 מקרים – המשלבים נסיבות עובדתיות עם סיטואציות נורמטיביות, אשר פרסום בגדרם, גם אם עולה כדי לשון הרע, אינו יכול, בשום מקרה, לשמש עילה להגשת תביעת לשו הרע כלל.
מה השוני בין הגנה זו להגנות אחרות בחוק איסור לשון הרע?
החוק מגדיר מספר הגנות שיכולות לעמוד לזכות אדם שמעשיו גרמו להוצאת לשון הרע. כך למשל, הגנת האמת בפרסום והגנות תום הלב, נוקטים את הנוסח: "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה [...]". מכאן נובע, כי מקרים הנופלים לגדר הגנת האמת בפרסום, עדיין יכולים לשמש כעילה להגשת תביעת לשון הרע, אך לשיקול דעת בית-המשפט נתונה האפשרות לקבוע כי זקופה לנתבע הגנה טובה. במובחן מכך, כאשר סיפור עובדתי נופל לגדר המקרים המנויים בסעיף 13, הרי שאין זה עניין לשיקול דעת, וכעיקרון, התביעה אמורה להידחות. למידע נוסף קראו על - תביעת לשון הרע.
בחזרה לעניינינו: סעיף 13(5) לחוק – אחד מאותם מקרים שלא ישמשו עילה למשפט – קובע כדלקמן:
"פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור". כלומר, מקרה שנופל לגדרו של הסעיף הנ"ל, לא יכול לשמש עילה למשפט אזרחי או לקובלנה פלילית בגין לשון הרע.
מהם אותם המקרים אשר נופלים לגדרו של סעיף 13(5)? ומדוע שלא ניתן יהיה לתבוע על הוצאת לשון הרע בגינם?
השאלה הזו בדיוק הגיעה לפתחו של בית-המשפט העליון ברע"א 1104/07 חיר נ' גיל, פ"ד סג(2) 511 [2009] (להלן: "פרשת חיר"). בפרשת חיר, המדובר היה בסכסוך בין שני עורכי-דין אשר ניהלו מלחמה מילולית קשה ומבזה בין כתלי בית-המשפט. החשוב הוא, מה שנקבע באותה פרשה והפך כיום לאחת מההלכות המושרשות ביותר בדיני לשון הרע.
הלכת חיר קבעה במפורש כי סעיף 13(5) מעניק הגנה מוחלטת (דבר נדיר ביותר) מפני תביעת לשון הרע בגין התנהגויות הקשורות בהליך השיפוטי. בתוך-כך, נקבע כי ההגנה חלה על כל שלב משלבי ההליך, החל בכתבי הטענות, עובר דרך העדת העדים וכלה בשלב הסיכומים ומתן פסק-הדין. בהלכה מאוחרת יותר, נקבע כי ההגנה אף חלה בשלב שליחת מכתב ההתראה/דרישה עובר לנקיטת ההליך המשפטי.
המסקנה הנובעת מכך ברורה: לא ניתן לתבוע על הוצאת לשון הרע בגין פרסומים שנעשו בקשר להליך השיפוטי; חד וחלק (!) מבלי להביע עמדה אישית, ואך מהכרת דרכו של בית-המשפט לקבוע הלכות, אוכל להגיד בשקט גמור כי מדובר בהלכה קיצונית (גם אם לחיוב, הרי שהיא קיצונית). נקבע אף במפורש בפרשת חיר, כי אין להוסיף להלכה זו סייגים והרי זו הגנה מוחלטת.
כאשר הדברים קיצוניים, יש לשאול מדוע?
לפי קביעות בית-המשפט העליון הדבר ברור לגמרי. הסיבה לכך שמדובר בהגנה מוחלטת ללא סייג, היא הזכות לחופש ביטוי. לפי קביעת בית-המשפט כאמור, כמה שהזכות לחופש הביטוי חשובה, הרי שבתוך ההליך המשפטי היא חשובה שבעתיים. שכן, במסגרת ההליך המשפטי ובמיוחד בשיטת המשפט האדברסרית המדגישה את חקר האמת באמצעות היריבות בין הצדדים, כפי שנהוג בשיטת המשפט שלנו, חשוב ביותר לאפשר חופש ביטוי מלא. והכל, כדי שכל הגורמים בהליך יוכלו להתנהל בחופשיות מוחלטת תוך שהם שואפים למיצוי מלוא זכויותיהם המשפטיות.
אם-כן, זו ההלכה וזהו הדין ביחס לביטויים שבאו בקשר לדיון המשפטי או במהלכו; חשוב לדעת זאת ולהתנהל בהתאם. קודם לכל, ידע כל אדם כי מותר לו להתבטא בחופשיות מבלי חשש במסגרת ההליך המשפטי (כמובן בכפוף לדינים אחרים השוללים זאת). ואף מעבר לזה, ידע מי שהועלתה כנגדו טענה לפיה הוא חייב בלשון הרע על דברים שאמר במסגרת ההליך כאמור, כי הוא מוגן לגמרי על ידי חוק איסור לשון הרע.
לסיכום:
נפגעת מהוצאת לשון הרע? המלצתנו אליך, פנה באופן מידי לעורך דין לשו הרע מנוסה, על מנת לבדוק את סיכויי תביעתך וגובה הפיצוי שניתן לתבוע במקרה שלך. להרחבה בנושא קראו על תפקידו של - עורך דין לשון הרע. העיסוק המרכזי של משרדנו הינו בדיני לשון הרע והוצאת דיבה. לצוות המשרד ותק רב בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע בכל הערכאות המשפטיות -(למידע נוסף על ייצוג בבית משפט קראו על - ליטיגציה אזרחית). אנו מעניקים שירות משפטי מקצועי ואישי תוך ליווי וייעוץ אישי לכל לקוח ולקוח, שמירה על דיסקרטיות מלאה ותכנון אסטרטגיה משפטית שתתאים למקרה הספציפי.
