פרסום לשון הרע (הוצאת דיבה) ברשת הפייסבוק
הרשת החברתית – פייסבוק – הוקמה בעשור הראשון של שנות ה-2000, ולא תהיה זו הגזמה לאמור כי הרשת החברתית שנתה את העולם. מאז הקמתה, הרשת צברה מאות-מיליוני משתמשים ברחבי העולם (ומיליונים גם בישראל), רכשה את הרשת החברתית "אינסטגרם" ואת אפליקציית העברת המסרים "ווטס-אפ" והפכה (בקלות) לרשת החברתית הנצפית והפעילה ביותר בעולם.
באופן טבעי פייסבוק הפכה במהירות הבזק לזירת הדיבה – לשון הרע - וההשמצות הגדולה ביותר ברשת (ובכלל).
בתחילת הדרך, עלתה השאלה המקדמית האם ניתן להחיל את חוק איסור לשון הרע על פרסומים שהופצו ברשת הפייסבוק? באופן מהיר יחסית (ומתבקש) נתנה תשובה חד משמעית: כן!
צעד ראשון: לתעד; לבצע צילומי-מסך ברורים וקריאים, שיתעדו כל פסיק שנכתב, לרבות מספר השיתופים, הלייקים והתגובות. צעד שני: באותה נשימה ממש, חשוב – הכרחי – לפנות לעורך דין לשון הרע שבקיא ברזי הפייסבוק והרשתות החברתיות. שני הצעדים הפשוטים הללו, יכולים לעשות את ההבדל בין שיימינג פרוע שיהרוס את שמך הטוב, לבין מכה קלה בכנף שניתן להתאושש ממנה במהרה. לקבלת ייעוץ משפטי צור קשר: 072-2221780.
כן. מדובר במשימה מורכבת, ובדרך שיש בה מספר רב של הסתעפויות אפשריות לניהול ההליך; הדברים קשורים בנתונים הספציפיים של כל תיק, ובין היתר במידע הראשוני שמצוי אצל הנפגע. אך חשוב להבין: כמעט אין סיטואציה של פרסום לשון הרע בפייסבוק שאין לה פתרון. למידע נוסף לחץ כאן.
תלוי. על פניו, מנהלי קבוצות פייסבוק אינם אחראיים לבצע סינון של תכנים (אלא אם הם מתחייבים לעשות כן מלכתחילה), ולפיכך אחריותם איננה בגדר מובן מאליו. עם זאת, בשנים האחרונות יובא לישראל "נוהל הודעה והסרה"; כך שבהתנהלות נכונה, ברגע שמופץ בגנותך פרסום לשון הרע בקבוצת פייסבוק, ניתן להטיל על מנהלי הקבוצה אחריות לבחון את הפרסום.
בתי-המשפט השונים קבעו – פעם ועוד פעם – כי תגובה (תגובית) לפוסט בפייסבוק יכולה לשמש עילה לתביעת לשון הרע. עם זאת, קיומה של עילה לא מבטיח ניצחון; רחוק מזה. ישנן תגובות שמופצות בקדחתנות ומכילות פוטנציאל פגיעה הרסני לשם הטוב, אך ישנן גם תגובות שוליות וחסרות כל השפעה בפועל. בהתאמה, ישנן תביעות על תגובות שמזכות בפיצויים מכובדים, וישנן תביעות לשון הרע על תגוביות שנדחות רק מן הטעם הזה. לקבלת ייעוץ משפטי צור קשר.
מה התנאים להגשת תביעת לשון הרע/הוצאת דיבה?
עילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע מתגבשת ברגע שמתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) פורסם ביטוי, כמשמעות המונח "פרסום" בסעיף 2 לחוק, כלומר הביטוי הגיע לאדם אחד (לא כולל את האדם שהביטוי עוסק בו) או אם הביטוי בכתב הוא "עשוי" להגיע לאדם אחד לפי הנסיבות; (2) תוכן הביטוי שפורסם עלול לפגוע בשמו הטוב של מי שהביטוי עוסק בו.
משרד עורכי-הדין בן קרפל ושות', ממשרדי הבוטיק הידועים והמובילים בתחום דיני לשון הרע והגנת הפרטיות ומדורג בין המשרדים הידועים בדיני לשון הרע, במסגרת הדירוגים היוקרתיים Dun’s 100 ו - BDI. למשרד הצלחות מוכחות בניהול תביעות לשון הרע והגנת הפרטיות. בנוסף, עוסק המשרד בניהול משברים תקשורתיים מורכבים ובניהול סכסוכים שמקורם במרחב האינטרנטי. משרדנו מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע.
אם כן, למעשה, כל פרסום פוגעני שמופץ בפייסבוק יכול לשמש עילה לתביעת לשון הרע
משפט זה יהיה נכון, בכפוף ליתר המגבלות וההגנות הקבועות בחוק ובפסיקה, וההסבר פשוט: במה שונה פרסום בפייסבוק מפרסום בעיתון? שליחת מכתב? דוא"ל? מבחינה עובדתית הרי אין שום שוני. כל ביטוי כתוב שמופץ ברשת הפייסבוק (שלא באמצעות הודעה פרטית), קולע להגדרת "פרסום בכתב"; וכל יתר הפרסומים – תמונות וסרטוני וידאו – קולעים ממילא להגדרת הפרסום הקבועה בסעיף 2 לחוק.
אך החידוש והשוני האדיר בנוגע לפרסומי לשון הרע בפייסבוק, הוא פוטנציאל התפוצה.
טרם עידן האינטרנט, הטלפונים הסלולריים והרשתות החברתיות, לפרסום כתוב היה פוטנציאל תפוצה מוגבל יחסית. נכון, תמיד ניתן היה לשלוח מכתבים למאות כתובות; אך מדובר היה במהלכים מסורבלים ובלתי-יעילים בעליל. וממילא, קשה לחשוב על אפשרות לשלוח מכתב רשום ל-10 מיליון בני-אדם שונים.
כשמדובר בפרסום לשון הרע בפייסבוק, אין שום בעיה לאפשר למאות מיליוני בני-אדם להיחשף (מבחינה פוטנציאלית שכמובן קשורה בגורמים טכניים רבים) בלחיצת כפתור אחת (!) אך לא בזה נגמרות האפשרויות החדשות לפרסומי לשון הרע בפייסבוק. מה בדבר סימני "לייק" ושיתופים של פוסטים? האם לייק יכול להוות פרסום לשון הרע? האם מעשה שיתוף פוסט יכול לשמש עילה לתביעת דיבה?
