close window

שיעור הפיצויים בגין הוצאת לשון הרע - מחקר חדש | עורך דין קרפל

שיעור הפיצויים בגין הוצאת לשון הרע - מחקר חדש | עורך דין קרפל

עידן הרשתות החברתיות ותופעת הביוש ('שיימינג') בפרט, שינו מקצה לקצה את העיסוק בדיני לשון הרע. אם בתחילת הדרך, בתי-המשפט היססו והתפתלו בטרם קבעו כי ניתן לחייב אדם בפיצויים על דברי דיבה שפורסמו בפייסבוק, כיום הדבר מובן מאליו. לצד השינוי הטכנולוגי, העיסוק בפרקטיקה היום-יומית ייצר תחושה לפיה סכומי הפיצוי הנפסקים נמצאים בנסיקה מתמדת. לקראת השנה החדשה וכדי לאמת את התחושה כאמור, צוות משרדנו יצא לחקור ולנתח את כל פסקי-הדין שעוסקים בלשון הרע ונתנו בין השנים 2017-2014; התוצאות, בחלקן הגיוניות ובחלקן מטלטלות ומרעישות.


במסגרת המחקר, לא הסתפקנו בבחינת סכומי הפיצוי בלבד, ומעבר לזה, בחנו גם את היחס בין קבלת תביעות דיבה לבין דחיית תביעות דיבה ולשון הרע. את סכומי הפיצויים ואת אחוז קבלת התביעות, סיווגנו לפי אזורים גיאוגרפיים ולפי סוגי הערכאות השיפוטיות (בתי-המשפט הכלליים, בתי-המשפט לענייני משפחה ובתי-הדין לעבודה). כמה נקודות שכדאי לשים את הלב אליהן:


חיפה עיר הדיבה: מסתבר, שבעיר חיפה כמות פסקי-הדין שניתנו היא הגדולה ביותר; אחריה ניצבת תל-אביב. וביחד, כמות פסקי הדין שניתנו בשתי ערים אלו מהווה כ-30% מכלל פסקי-הדין שניתנו בשל הוצאת דיבה בישראל בשנים 2014-2017. 


בפריפריה, השם הטוב שווה פחות כסף: באופן מובהק, משתלם יותר לתבוע על הזכות לשם טוב בבתי-המשפט במרכז הארץ. בערים הגדולות; הן מבחינת סיכויי קבלת תביעת לשון הרע, והן מבחינת הסכום הממוצע שנפסק שם. המסקנה נכונה גם לצדה השני: משתלם יותר להוציא דיבה בפריפריה, ומומלץ לנצור הלשון בכניסה לערים הגדולות.


הכי משתלם לתבוע בן משפחה, הכי פחות משתלם לתבוע את המעסיק: עוד נתון מובהק שעלה מעבודת המחקר, הוא כי בתי-הדין לעבודה פוסקים סכומים נמוכים משמעותית מן הממוצע הארצי. זאת, במובחן מבתי-המשפט לענייני משפחה שפוסקים סכומים גבוהים מן הממוצע באופן עקבי.


הזכות לשם הטוב מתייקרת: מבט עילי על תוצאות המחקר, מאשש בקלות את ההשערה לפיה סכומי הפיצויים בתביעות לשון הרע נמצאים במגמת עלייה. הפערים בין סיכום שנת 2014 לבין סיכום שנת 2017, הם פערים אדירים. רק כדי לסבר את העין הקוראת והאוזן השומעת: בשנת 2014 פסק-דין אחד בלבד קבע פיצוי גבוה מ-100,000 ₪, בשנת 2017 לעומת זאת, שמונה פסקי דין קבעו פיצוי גבוה (לעיתים בהרבה) מ-100,000 ₪.


ניתן לנסות ולהסביר כל אחד מהנתונים המעניינים הללו; כל אחד רשאי להסיק מהנתונים היבשים את מסקנותיו הוא. אך חשוב ביותר להבהיר: כמה שיהא המחקר ממצה, מוצג בו אך ורק ניתוח ההליכים שנסתיימו בפסק-דין. וזה, כאשר חלק ניכר מהסכסוכים מסתיימים שלא על דרך פסק-דין, בין אם בהסכם פשרה בפיקוח בית-המשפט, ובין אם בדרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים. 


ולמרות ההסתייגויות הללו, ישנן מסקנות שעולות בצורה כמעט חד-משמעית מניתוח מהותי של מאות פסקי-הדין. ראשונה במעלה, היא העובדה שבתי-המשפט השכילו להבין ולהפנים את עולם הרשתות החברתיות; את הטוב והחיובי שבו, אך גם את הרע, המפחיד והמסוכן שגלום בו ללא כל ספק. כיום, אין עוד שאלה האם ניתן להגיש תביעת דיבה בגין פוסט משמיץ ופוגעני, התשובה ברורה: כן (!) 

זאת ועוד. לא רק שבתי-המשפט מכירים בזכות תביעה על פוסט משמיץ, אלא שבמקרים חריגים, ביניהם מקרים בהם אין דרך להתחקות אחר זהות המשמיץ, בתי-המשפט נכונים להטיל אחריות על הפלטפורמות עצמן. כן כן, במקרים המתאימים לכך, ניתן להטיל אחריות ולחייב בפיצויים משמעותיים את גוגל, פייסבוק ויתר הרשתות החברתיות והפלטפורמות הפרסומיות; בין בלשון הרע על דרך המחדל, ובין לפי עוולת הרשלנות על-סמך דחיית דרישה להסרת פרסום פוגעני.


כך, בתי-המשפט מכסים וממלאים – לאט לאט – את אין-ספור הפגמים והפרצות שנוצרו כתוצאה מעליית עידן האינטרנט והרשתות החברתיות. כיום, גם אם בתי-המשפט טרם מצאו את הדרך ואת כללי האצבע לטפל בכל סוגי המקרים, אנו מאמינים שהתקופה הנוכחית היא תקופה להלכות ולתקדימים; אנו דוגלים בגישה לפיה כל מי ששמו הטוב נפגע יוכל למצוא את הדרך לזכות בפיצוי על נזקיו.



לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות צור קשר עם משרדנו: 072-2221780


יצירת קשר

שלח
כל הזכויות שמורות ©
צור קשר
שלח