כל מי שהיה פעם בסיטואציה בה גילה שהכפישו את שמו, את המקצועיות שלו ואת יושרו על לא עוול בכפו, ביחוד כשעל אלה נשענת פרנסתו, מכיר את ההרגשה הנוראה של הקרקע הנשמטת מתחת לרגליו ואת חוסר האונים המתלווה לכך. למי שמוצא את עצמו במצב כזה אני ממליצה בחום לפנות לעו״ד בן קרפל. המקצועיות שלו, הנסיון, העצות החכמות, הניהול השקט והחלק של התיק ומעל הכל הידיעה שיש לי על מי לסמוך אפשרו לי להמשיך בשגרת יומי לאורך כל המשפט עד לתוצאה המוצלחת. תודה רבה לך בן!
מהי הזכות לשם טוב?
הזכות לשם טוב מוכרת לנו עוד מכתבי חז"ל לפיהם "טוב שם משמן טוב", קרי שמו של אדם בציבור, חשוב אף יותר מנכסיו הגשמיים. בישראל, לזכות לשם טוב הוענק מעמד של זכות יסוד חוקתית עם חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולאחר פרשת בנק המזרחי המפורסמת, שמסמנת עד היום את המהפכה החוקתית.
משרד עורכי-הדין בן קרפל ושות', ממשרדי הבוטיק הידועים והמובילים בתחום דיני לשון הרע והגנת הפרטיות ומדורג בין המשרדים הידועים בדיני לשון הרע, במסגרת הדירוגים היוקרתיים Dun’s 100 ו - BDI. למשרד הצלחות מוכחות בניהול תביעות לשון הרע והגנת הפרטיות. בנוסף, עוסק המשרד בניהול משברים תקשורתיים מורכבים ובניהול סכסוכים שמקורם במרחב האינטרנטי. משרדנו מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע.
המעמד של הזכות לשם טוב - הקונסטרוקציה המשפטית עובדת כך:
הזכות לשם טוב לא מנויה בחוקי היסוד, אך בית-המשפט העליון הכיר, בדומה לזכות לחופש ביטוי, בזכות לשם טוב כחלק בלתי-נפרד מכבוד האדם, המנוי כמובן כזכות חד משמעית בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך, שמבחינה חוקתית, הזכות לשם טוב היא זכות חוקתית, ככל שהפגיעה בה חמורה עד כדי פגיעה בכבוד האדם. אך מעמדה של הזכות לשמירה על שמו הטוב של אדם, כזכות חוקית, ביחסים שבין אדם לחברו, לא נמצאת בחוקי היסוד, אלא שואבת מהם השראה ומוצאת מקומה בחוק איסור לשון הרע, ובחוק הגנת הפרטיות.
שני חוקים אלו, נועדו למנוע פגיעות פוטנציאליות בזכות לשם טוב. ולמרות שחוק איסור לשון הרע הוא האמצעי המובהק לשם מניעת הוצאת לשון הרע, לעיתים, הפגיעה בפרטיות גוררת פגיעה בשמו הטוב של אדם, ולכן לחוק הגנת הפרטיות יש מקום נכבד בהגנה על הזכות לשם טוב. למידע נוסף קראו על ההגדרה בחוק של - לשון הרע.
הזכות לשם טוב מול הזכות לחופש הביטוי - האיזון המורכב
מצדו האחד של המתרס, חוק איסור לשון הרע מעניק הגנה רחבה על הזכות לשם טוב. ודוק, הגדרת המונח "לשון הרע" היא הגדרה רחבה, המבקשת להוכיח אך ורק שתוכן הדברים שנאמרו או נכתבו עלולים לפגוע, להשפיל או לבזות; והכל, בבחינה אובייקטיבית, לפי סטנדרט האדם הסביר.
מצדו השני של המתרס, חוק איסור לשון הרע פורש קשת רחבה ביותר של פרסומים מותרים, חזקות משפטיות, והגנות כדוגמאת: הגנת אמת בפרסום והגנת תום הלב, הבאות להגן על המפרסם, מפני תביעת לשון הרע לפי החוק. בהתאם, המסקנה היא ברורה: ההגנה על הזכות לשם טוב מעולם לא הייתה, ולעולם לא תהא מוחלטת; וטוב שכך. ככל זכות, הגנה מוחלטת על הזכות לשם טוב הייתה פוגעת קשות בחופש הביטוי, עד כדי שהזכות האחרונה הייתה הופכת לאות מתה.
ההגנה על השם הטוב - סל השיקולים והערכים הדרושים להכרעה וליצירת איזון
אם-כן, הובהר כי אין איזון אחד ויחיד, וככל שמדובר בזכויות, קשה לנסח כללי אצבע שיתאימו פתרון איכותי וראוי מלכתחילה לכל מקרה ומקרה. משכך, החקיקה והפסיקה, התוו סל שיקולים, המגלם ערכים ועקרונות, לפיהם בית המשפט יכריע בשאלת היקף ההגנה על פגיעה בשמו של אדם בכל מקרה ומקרה.
על כן, כאשר תביעה על הוצאת דיבה תגיע לפתחו של בית-המשפט, בית המשפט יתבונן בפרסום עצמו. בתוך כך, יבקש בית-המשפט לבחון כמה חמורים, מבחינה אובייקטיבית, ולא מבחינת עלבון הנפגע מהפרסום, הדברים שנאמרו. שאז, תעלה השאלה עד כמה הדברים שנאמרו באמת עלולים לגרום להשפלה ולביזוי הנפגע (להרחבה בנושא קראו על - הוצאת דיבה). אך התשובה לשאלה זו, לא תהא שלמה, מבלי שיביט בית המשפט ביסוד הפרסום במובחן מתוכן הדברים שפורסמו. וזאת, משני טעמים:
האחד, מתוך הנחה שפרסום רחב עלול להסב נזק חמור מפרסום מינורי; השני, משום שהיקף הפרסום עשוי להעיד על היסוד הנפשי של המפרסם ועל כוונותיו. כך, דינו של ראובן שבחר להגיד לשמעון אחיו כי הוא שקרן ונוכל בנוכחות בני ביתם, יהא שונה מדינה של רבקה שבחרה לפרסם ב-20 קבוצות פייסבוק ווטאס-אפ, על כך שרחל היא גנבת אלימה. להרחבה בנושא על הוצאת לשון הרע ברשתות החברתיות קראו את המאמר - לשון הרע בפייסבוק.
שיקול נוסף שישפיע על ההכרעה, הוא מיהות הנפגע מהפרסום. בתי המשפט הכירו בחשיבות העברת הביקורת על אנשי ציבור, ולכן כאשר איש ציבור יבקש להגיש תביעת דיבה על פגיעה בשמו הטוב, היקף ההגנה על זכותו לעשות כן ישתנה. כמו כן, ינשם שיקולים רבים ונוספים שישפיעו על הכרעת בית-המשפט, ביניהם: מידת האמת בפרסום, שהרי הערך החברתי שבהגנה על חופש הביטוי האמיתי גדול מזה שבהגנה על הביטוי השקרי. שכן, ישנו ערך בהגנה על מי שפעל בתום-לב, ומאידך ישנו ערך בגינוי מי שהתבטא בצורה פוגענית בזדון - התנהגות הנפגע, בדומה להתנהגות הפוגע, מי שסבל פגיעות בלא כל אשם מצידו, ראוי להגנה מוגברת ביחס למי שהתגרה והזמין את ההכפשה.
כל אלו, הם רק ההתחלה, ובפרפראזה על האמור, בבואך לשאול עצמך האם זכותך לשם טוב נפגעה עד כדי שמגיע לך פיצוי על כך, חשוב לעצמך במשקפיים אובייקטיביים, מה מעמדך כדמות, האם מבחינה חברתית לגיטימי להעביר אודותיך ביקורת? האם לציבור יש עניין במעשיך? האם יש אמת בדברים שפורסמו אודותיך? האם התנהגת בצורה שמצדיקה את גינוי התנהגותך ברבים?
הגנה על השם הטוב - סיכום:
חשוב לזכור, שמו הטוב של אדם הוא נכס יקר ביותר גם מבחינה כלכלית, ובהתאם, חוק איסור לשון הרע מאפשר להגיש תביעת דיבה ללא הוכחת נזק עד סכום של 140,000 ₪ בעבור כל פרסום ופרסום (להרחבה בנושא קראו על - תביעת דיה ללא הוכחת נזק). לכן, שמור על זכויותיך ועל כספך, ודאג להיוועץ במהירות האפשרית ומבלי להסס, עם עורך דין לשון הרע והוצאת דיבה שיבדוק האם המקרה שלך עונה לדרישות חוק איסור לשון הרע ומגבש עילה להגשת תביעת דיבה, מה הפיצוי שאפשר לתבוע במקרה זה ושידאג להחזיר את השקט הנפשי שלך. להרחבה בנושא קראו את מאמרנו על - עורך דין לשון הרע.
משרד עורכי-הדין בן קרפל ושות'
משרדנו הוא ממשרדי הבוטיק הידועים והמובילים בתחום דיני לשון הרע והגנת הפרטיות ומדורג בין המשרדים הידועים בדיני לשון הרע, במסגרת הדירוגים היוקרתיים Dun’s 100 ו - BDI. למשרד הצלחות מוכחות בניהול תביעות לשון הרע והגנת הפרטיות. בנוסף, עוסק המשרד בניהול משברים תקשורתיים מורכבים ובניהול סכסוכים שמקורם במרחב האינטרנטי. משרדנו מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע.
