close window

כמה יכולה לעלות לך קללה?

כמה יכולה לעלות לך קללה?

״זו מדינה דמוקרטית, גם לקלל מותר״, זהו משפט שגור בפיו של כל עולל. מחד, מצרים אנו על השפה הרפה ומשולחת הרסן. מאידך, לא ניתן להתעלם ואף להתפעל מכמה עמוק טבוע חופש הדיבור בשיטה המיוחדת ומלאת הקטבים שמייחדת את ארצנו הקטנטונת.  ״חופש הביטוי אינו חופש הביזוי״, כך הפציר וקבע כבוד השופט א׳ ריבלין. (ע״א 9462/04 מורדוב נגד ידיעות אחרונות). והאמור מעלה, מפנה אותנו לשאלה מעניינית:


פגיעה בשם טוב - כמה יכולה לעלות לך קללה? 


סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע על תתי סעיפיו מגדיר לשון הרע בין השאר כדבר שיכול לבזות ולהשפיל אדם. סעיף קטן (4), מרחיב את ההגדרה של לשון הרע גם לדבר שפרסומו עלול להשפיל ולבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.



נשאלת השאלה היכן עובר הגבול הדקיק בין שפת רחוב, לבין דברים דיבתיים/שיימינג אשר יכולים להוות עילה לתביעת לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע? 


בתי המשפט השונים יבחנו עניין זה בעיניים אובייקטיביות ועל פי מידת השפעת הפרסום הדיבתי בעיני הקהל הרחב על האדם הנפגע. במאמר זה אסקור בקצרה מספר מספר פסקי דין בתחום לשון הרע, אשר ניתנו בעקבות תביעות שהוגשו בגין קללות וגידופים ובתי המשפט השונים הצמידו להם מאין "תג מחיר" :


- "בן זונה" (ת"א 18676/01): נתבע שקיבל כתב בי-דין לידיו באמצעות שליח, החל לקלל את התובע, עורך דין במקצועו אל מול הנוכחים במקום, ובמקום בו נתבקש לחתום כתב "תאופיק בן זונה", כבוד השופט א.גונן מבית משפט השלום בחיפה חייב את הנתבע לשלם לתובע 15,000 ₪.

- "יא חתיכת הומו", "ההומו הזה למד לזיין" (ת"א 39777-12-11): במסגרת תביעה שהוגשה בגין עוולת התקיפה כמו גם עוולת לשון הרע, קבעה כבוד השופטת מעיין צור מבית משפט השלום בחיפה כי, במציאות של ימינו המילה הומו עדיין יכולה לעלות בהקשרים מסוימים כדי לשון הרע, הפיצוי שהתקבל בשל לשון הרע בלבד בפסק הדין עמד על 25,000 ₪.

- "משוגעת", "חולת נפש" (עמ"ש 47311-10-13): התביעה הנ"ל החלה בבית משפט לענייני משפחה שם חויבו הנתבעים לשלם לתובעת סכום של 300,000 ₪ בגין שורה של פרסומי לשון הרע אשר המרכזיים שבהם היו פרסומים שהעלילו הנתבעים על התובעת על כך שהיא "משוגעת" ו"חולת נפש". הנתבעים ערערו על תוצאות פסק הדין, וערכאת הערעור החליטה להעלות את סכום הפיצויים שנפסקו בתיק הנ"ל לסכום של 400,000 ₪.

- "שקרן" "גנב מנוול" (ת"א 18536-07): במהלך אסיפת דיירים, כינה הנתבע את התובע "שקרן", "גנב מנוול", כבוד השופט רמזי חזיז, מבית משפט השלום בחיפה חייב את הנתבע לשלם 8,000 ₪ פיצויים ו- 5,500 שקל כהוצאות משפט.

- "קוקסינל" (ת"א 31574-05-12): התביעה הוגשה כנגד מרואיין בתוכנית רדיו שכינה את התובע כמה פעמים כ"קוקסינל", כבוד השופטת ריבה ניב מבית משפט השלום בתל אביב  חייבה את הנתבע לשלם 60,000 ₪ פיצויים.

"טינופת", "חלאה", "שודד תאב בצע", "סיטרא אחרא" (תמ"ש 34585-07-13): הליך שהחל בבית משפט לענייני משפחה בחיפה, שם הוגשה תביעת דיבה על ידי אח כנגד אחותו אשר הפיצה השמצות במיילים כנגד אחיה, בין בני המשפחה ומכריהם של האחים. יאמר כבר כעת כי הוגשו תביעות נגדיות בתיק זה אך הן נדחו, כב. השופטת ברגר מבית משפט לענייני משפחה בחיפה פסק פיצוי בסך 35,000 ₪, על הסכום שנפסק הוגשו ערעורים לבית המשפט המחוזי אשר דחה את הערעורים ולא ראה לנכון להתערב בסכום הפיצויים שנפסק, לאחר מכן הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון. כבוד השופט רובינשטיין, לא קיבל את בקשת רשות הערעור והשאיר את הפיצוי על כנו.

"ג'יגולו" (ת"א 19646-08): במהלך סכסוך שכנים, התובע ניסה לאטום את דירת הוריו, שאז השכנה של הוריו הזמינה משטרה וכינתה את התובע כמה פעמים כ"ג'יגולו",. השכן הגיש תביעת לשון הרע כנגד השכנה וכבוד השופטת מלכה אביב מבית משפט השלום בירושלים קבעה שמדובר בלשון הרע ופסקה לתובע פיצוי כספי של 70,000 ₪ .

- "אייכמן" (תא"מ 24955-07-14): מנהל מרשות האוכלוסין הגיש תביעת על פגיעה בשם הטוב כנגד פעיל חברתי אשר צעק במסדרונות בית המשפט את המילים "אייכמן" ו"רוצח". כבוד השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל אביב פסק כי אכן מדובר בהוצאת לשון הרע וקבע כי על הנתבע לשלם לתובע פיצויים על סך 15,000 ₪ והוצאות משפט על סך 7,500₪.

- "נאצי" (ת"א 78285/96): הנתבע הפיץ כרזות ובו השווה את התובע לאדולף היטלר. התובע הגיש תביעת לשון הרע, במסגרתה כבוד השופטת מארק - הורניצ'ק דליה, מבית משפט השלום בתל אביב חייבה את הנתבע לשלם לתובע פיצויים בגובה 100,000 ₪ בנוסף ל - 47,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.

- "ערבי, נבלה, צורר יהודים" (ת"א 9673-02-10): תביעת לשון הרע שהוגשה בשל סכסוך שכנים ארוך שנים ובו הנתבעת תלתה על לוח המודעות בבניין שלט עליו נכתב כי התובע הוא ("ערבי, נבלה, צורר יהודים"). בפסק הדין קבעה כבוד השופטת הלית סליש מבית משפט השלום בראשון לציון כי מדובר בהוצאת לשון הרע ופסקה שהנתבעת תשלם פיצוי של 15,000 ₪.

- "אתיופי מסריח" (ת"א 6833-10-12): התובע, עובד בחניון במרכז הארץ, תבע את הנתבעת על כך שהטיחה בו את קריאת הגנאי "אתיופי מסריח" בכמה הזדמנויות שונות. בפסק הדין קבע כבוד השופט ירון גת מבית משפט השלום בתל אביב, כי אכן נגרם נזק לשמו הטוב של התובע ולכן חייב את הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 35,000 ₪.

"שטן" (תא"מ 1220-09): במסגרת הספדים שנאמרו בלוויה, קרא בעל הנפטרת לאחות הנפטרת "שטן" בנוכחות כל באי הלוויה. אחות הנפטרת הגישה תביעה בעילה של לשון הרע. כבוד השופט אורן שוורץ מבית משפט השלום בראשון לציון, פסק לטובת התובעת וחייב את הנתבע לפצות אותה בסכום של 10,000 ₪.

והנה, חרף אווירת חירויות הפרט וחופש הביטוי שאפיינה את העשור הקודם לשיטת המשפט שלנו, ניתן לראות בבירור שבתי המשפט יוצרים יש מאין מחירון לקללות. מחירון לדיבור; ישנן מילים וביטויים שבין קרובים יכולות להיתפס כמבדחות, ואם נאמרים בנסיבות מסוימות ובהקשרים מסוימים עלולים לעלות ליוצרן ומפיצן ביוקר. 

אמת, מרתיעים הם הדברים האמורים מעלה ומעלים חשש אמיתי לפגיעה בחופש הדיבור שמאפיין את החברה הדמוקרטית המודרנית עוד מימיו של ג׳ון סטיוארט מיל. רבים אף יקומו וישמיעו קול היוצא חוצץ אל מול אותן פסיקות שלגישתם משספות ומחרבות את הדמוקרטיה כשיטה בה שולטים הערכים ולא רק הרוב השיכור. הלא כן? 

לא בטוח. אל מול אותה זכות קריטית ואינהרנטית לחיים המודרניים, עומדת לה בצד, כשראשה חפוי מעט, הזכות לשם טוב.


אמרו חז״ל: ״טוב שם, משמן טוב״. אמרו, והואילו בתקנתם. חשוב לזכור שהתמורות הטכנולוגיות מהעשור האחרון הביאו עמן, כאחד משלהן, את שיגעון ההמון ואת היכולת לרמוס ולקצוץ עד דק את אופיו, פרנסתו ועתידו של פלוני, ואף אם לא עוול בכפו. חשוב עוד יותר להבין ולזכור, שהאמור מעלה, לקוח מתוך פסקי דין, בהם הסיפורים העובדתיים הותירו רושם חמור על השופטים היושבים בדין ובהתאם, נפסקו הפיצויים בגין הוצאת דיבה שבאה לידי ביטוי בקללות, גידופים והשמצות.


טוב נעשה, אם נדבר בחופשיות ונביע דעתנו בכל עניין ועניין. תמיד טוב שנילחם בדרכו של וולטייר על זכותו של האחר להביע עמדתו בקול, גם אם זו נוגדת את שלנו. אך בטרם נתיר חרצובות לשוננו, ונשתלח בפלוני בצורה שעלולה לפגוע בשמו היקר לו משמנו, נזכור תמיד, שיש דין ויש דיין בישראל.

במקרה של פגיעה בשם הטוב, או במידה וטוענים כנגדך שהוצאת דיבה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הוצאת דיבה, בעל התמחות בדיני לשון הרע והוצאת דיבה וותק רב בניהול תביעות דיבה ולשון הרע.



לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות צור קשר עם משרדנו: 072-2221780


יצירת קשר

שלח
כל הזכויות שמורות ©
צור קשר
שלח