כל מי שהיה פעם בסיטואציה בה גילה שהכפישו את שמו, את המקצועיות שלו ואת יושרו על לא עוול בכפו, ביחוד כשעל אלה נשענת פרנסתו, מכיר את ההרגשה הנוראה של הקרקע הנשמטת מתחת לרגליו ואת חוסר האונים המתלווה לכך. למי שמוצא את עצמו במצב כזה אני ממליצה בחום לפנות לעו״ד בן קרפל. המקצועיות שלו, הנסיון, העצות החכמות, הניהול השקט והחלק של התיק ומעל הכל הידיעה שיש לי על מי לסמוך אפשרו לי להמשיך בשגרת יומי לאורך כל המשפט עד לתוצאה המוצלחת. תודה רבה לך בן!
הקמת עמותה
הזכות לייסד עמותה קבועה בסעיף 1 לחוק העמותות, שם נקבעו התנאים הבאים לרישום עמותה:
1. מספר המייסדים לא יפחת משני בני אדם ועליהם להיות בגירים מעל גיל 18.
2. מטרת העמותה הינה חוקית.
3. מטרת העמותה אינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריה.
4. רישום העמותה בפנקס העמותות הוא תנאי לתוקפה.
להרחבה בנושא פתיחת וניהול של עמותה קראו במאמר על - עמותות.
ההסבר המגדיר מי רשאי להיות חבר בעמותות נקבע בסעיפים 15 עד 17 לחוק העמותות מהם ניתן ללמוד כי:
1. הן אדם שמלאו לו 17 שנה והן תאגיד כשירים להיות חברי עמותה, בעוד הזכות לייסד עמותה קיימת רק לבגירים מעל לגיל 18.
2. החברות בעמותה היא אישית ולא ניתנת להעברה ו/או להעברה בירושה.
כעת כדי לעמוד על חשיבות תקנון העמותה. נסביר מהו בעצם אותו תקנון?
דינו של תקנון העמותה הוא כדין חוזה בין העמותה לבין חבריה ובינם לבין עצמם, ובתקנון העמותה ניתן לקבוע את התנאים לחברות בה, כגון: פקיעת חברות, קבלת חברים, פרישתם והוצאתם עם סייג אחד שעליו לא ניתן להתנות בתקנון העמותה והוא: שלא יוצא חבר עמותה, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, ולא תותנה פרישתו של חבר עמותה, אלא במתן הודעה זמן סביר מראש.
ניהול עמותה על קצה המזלג:
מרגע הקמת העמותה, קמה לה אישיות משפטיות נפרדת היכולה לתבוע ולהיתבע ומכאן שעל אותה אישיות משפטית חלות, חובות דיווח וניהול המעידות על התנהלות נכונה על פי דין.
תחילה יש לזכור כי עמותה חייבת לנהל שלושה סוגים של פנקסים:
1. פנקס חברים - פנקס בו רושמים כל חבר חדש ואת פרטיו.
2. פנקס חשבונות - פנקס שישקף את עסקאותיה ומצבה הכספי של החברה.
3. פנקס חברי הוועד - עמותה חייבת לנהל פנקס חברי וועד ולרשום בו את שמו של כל אחד מחברי הוועד, מענו, מספר זהותו, תאריך תחילת כהונתו ותאריך פקיעתה.
עוד דבר שחשוב לציין הוא שאדם המכהן כחבר וועד לא יוכל לכהן בעת ובעונה אחת גם כחבר וועדת ביקורת.
קיימים מספר מקרים בהם אדם לא יוכל לכהן כחבר וועד או כחבר וועדת ביקורת ואלו המקרים:
1. מי שאינו חבר בעמותה. 2. מי שנותן לעמותה שירותים בשכר. 3. קטין. 4. פסול דין. 5. פושט רגל. 6. תאגיד, אולם נציג של התאגיד יכול לכהן כחבר וועד גם אם אינו חבר בעמותה באופן אישי.
ומה באשר לעיון החברים בפנקסי העמותה ובמסמכיה?
פנקס החברים, פנקס חברי הוועד, הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות והדוחות הכספיים שהובאו לאישור האסיפה הכללית, יהיו פתוחים לעיון של כל חברי העמותה ועל כך לא ניתן להתנות.
על ועד העמותה להכין אחת לשנה דו"ח כספי הכולל מאזן ודו"ח של הכנסות העמותה והוצאותיה בכל שנת מס, הדו"ח הכספי צריך להיות מובא לאישור האסיפה הכללית של העמותה ולהיות מוגש לרשם העמותות לא יאוחר מיום 31 בינואר בשנה השנייה שלאחר תום תקופת הדו"ח, חתום בידי שניים מחברי הוועד.
ברגע שחברי עמותה חוששים לדרך ניהולה ואין בידם לשנות זאת, קמה להם הזכות לפנות לרשם העמותות ולהתריע על כך וזה יכול למנות חוקר לעמותה, דבר זה יתאפשר רק לבקשתם של רבע מכלל חברי העמותה או לבקשת וועדת הביקורת.
האסיפה הכללית:
אסיפה כללית רגילה של חברי העמותה תתקיים לא פחות מאחת לשנה. הוועד מחוייב לכנס אסיפה כללית שלא מן המניין במקרים הבאים:
1. לפי החלטת הוועד עצמו.
2. לפי דרישת וועדת הביקורת.
3. לפי דרישה של עשירית מחברי העמותה.
במידה ולא כינס הוועד את האסיפה הכללית שנדרשה תוך 21 יום רשאים הדורשים עצמם לכנס את האסיפה ובלבד שהאסיפה תתקיים תוך שלושה חודשים מיום שהוגשה הדרישה כאמור.
במידה ומתכנסת אסיפה שכזו נשאלה השאלה מי נושא בהוצאות האסיפה?
העמותה תכסה את ההוצאות הסבירות שהוציאו הדורשים ותחייב בהוצאות את חברי הוועד האחראים לאי כינוסה.
לא פעם אנו נתקלים בשאלה, ממתי חל שינוי תקנון שנעשה על ידי האסיפה הכללית?
ובכן התשובות לכך נמצאות בסעיפים 11 עד 13 לחוק העמותות, שם נקבע כי החלטה על שינוי התקנון טעונה רישום בידי הרשם ותוקפה של ההחלטה הוא מיום רישומה בידי הרשם ולא ממועד קבלת ההחלטה.
החלטה שכזו תוגש לרשם חתומה בידי שני חברי וועד ומכאן כאשר מוצעת הצעה לשינוי תקנון בכל אחת מהעמותות החברות בהי"ל ואותה הצעה מתקבלת היא תכנס לתוקף רק מרגע רישומה בידי רשם העמותות ולא מרגע שהתקבלה.
עמותה הינה ישות משפטית נפרדת ועצמאית, ניהולה השוטף קרי הניהול הכספי, רישום הפרוטוקולים, העברת המסמכים לרשם העמותות, הדיווח על המאזנים בזמן, תשלום אגרה וכו' הינם הוראות חוק ומכאן שהחובה והאחריות הרובצת על כתפיהם של חברי וועד העמותה צריכה להילקח בחשבון ולהתבצע באופן שוטף ואחראי בכדי למנוע אי נעימויות אל מול הרשויות. בהתאם מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום העמותות ומכיר את כל החוקים והתקנות הנדרשים להקמת עמותה ויכול לתת ליווי משפטי שותף לעמותה ואף לייצג את העמותה בבית משפט כלומר עורך דין המתמחה בליטיגציה אזרחית.