close window

רשלנות רפואית בבעלי חיים

בכדי להבין רשלנות רפואית מהי נתחיל תחילה עם הגדרתה הבסיסית של הרשלנות הרפואית בתחום ההומני; רשלנות רפואית הינה תוצאה בלתי סבירה של טיפול רפואי שהייתה יכולה להמנע.


על מנת שטיפול רפואי שמסתיים בפגיעה בחולה ייחשב "רשלנות" צריכים להתקיים 4 תנאים עיקריים הקבועים בחוק:


1 . חובת הזהירות - חובת הזהירות קבועה בסעיף 36 לפקודת הנזיקין, ומשמעותה היא שאדם סביר על כמה וכמה רופא היה צריך לצפות בנסיבות הקיימות את האפשרות להתקיימות הנזק.

2. הפרה החובה - כאשר הוכח כי האדם ובמקרה שלנו הרופא היה יכול כרופא סביר לצפות את התרחשות הנזק , ייחשב הדבר כהפרת חובת הזהירות.


3. שיגרם נזק - לא ניתן לתבוע פיצויים בגין רשלנות רפואית שאין בצידה נזק.


4. שיתקיים קשר בין הפרת החובה לגרימת הנזק - בתביעת רשלנות רפואית חייבים להראות את הקשר הסיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק , קרי אם לא הייתה מופרת החובה לא היה מתרחש הנזק , אם הנזק היה מתרחש גם בלי הפרת החובה לא מתקיים קשר סיבתי ויהיה קשה מאוד לבסס את עוולת הרשלנות .

בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בתחום הרשלנות הרפואית ההומנית ופיצויים החלו להפסק גם לחולים שנפגעו במהלך הטיפול הרפואי בשל העובדה שאלו האחרונים לא הסכימו לקבלת הטיפול גם אם הטיפול היה נכון.

ובמעבר חד לענייננו, תחום הרשלנות הרפואית מגיע גם לענף הרפואה הווטרינרית, במשך שנים רבות ענף זה היה ועודנו פרוץ בכל הקשר להתנהלות רופאים ווטרינרים. רובם ככולם אמורים לתפקד מחד כרופאים לכל דבר ומנגד כבעלי עסקים אשר עובדים לפי טבלאות רווח והפסד, שילוב בלתי אפשרי זה הביא רופאים ווטרינרים רבים לבחור במכשור, בתרופות ובהכשרה סיסטמטית זולה בכדי להמשיך ולהתקיים.

דבר זה יצר רמת רפואה נמוכה יחסית שגרמה לאין ספור סיפורים קורעי לב, של התנהלות בלתי מקצועית ובלתי כשירה של ווטרינרים אל מול לקוחותיהם, הפרת אין ספור חובות חקוקות שבעשיית עשירית מהן בתחום הרפואה ההומנית, רופאים היו מאבדים את רישיון העבודה שלהם. מנגד ובאותה נשימה תחום הרפואה הווטרינרית, התפתח גם במדינת ישראל פלאים. בעשור האחרון, מגיעים לארץ עוד ועוד מומחים בתחומים שונים המביאים איתם את הבשורה על רפואה חדשה, מקצועית ומהוקצעת שמגיעה להולכים על ארבע ולבעליהם. רבים מהרופאים הווטרינרים הלא מומחים גם הם עברו שינוי חשיבתי, בדרך הטיפול ובאופציות שהם מציעים לקהל לקוחותיהם.

עלינו לדעת, כי רוב רובם המכריע של הרופאים הווטרינרים מבוטחים "בביטוח אחריות מקצועי", מטרתו של ביטוח זה היא לטפל במקרים של רשלנות רפואית. במשך השנים הגיעו אלי סיפורים מסמרי שיער, של בעלי חיות שאיבדו את חברם הטוב ביותר בשל התנהלות רשלנית והיו אובדי עצות. הקהילה המשפטית במדינת ישראל ברובה עדיין לא רואה בתחום הרשלנות הרפואית בבעלי החיים כתת תחום בתוך תחום הרשלנות הרפואית ההומני, זו הסיבה שרוב רובם המכריע של עורכי הדין מעדיפים לא להתקרב לתחום סבוך ולא מוכר זה. סיטואציה שסביר להניח ידועה לווטרינרים שלעיתים מקילים ראש באבחונים ובדרך עבודתם בשל זה.


רופא הומני עובד לפי נהלים מסודרים כאשר חרב פיפיות מרחפת מעל ראשו בכל שעות עבודתו שמא יתרשל בעבודתו, הדבר גורם לרופא הסביר לעבוד בצורה הטובה ביותר, המקצועית ביותר וללא פשרות. בשל החקיקה והפסיקה המאוד מרתיעה בתחום הרשלנות הרפואית, רופא הומני בעל התמחות X לא יעז להתעסק בתחום אותו הוא לא מכיר. מנגד, בתחום הרפואה הווטרינרית אין כך הדבר. זוהי כנראה הסיבה העיקרית לכמות הבלתי סבירה של מקרי הקצה שאנו שומעים עליהם כל יום:

1. דיאגנוזות לא נכונות שגורמות לטיפול יקר ובלתי נחוץ ולעיתים קרובות להידרדרות דרסטית במצב החייה.
2. ניתוחי "חירום" שהחייה הוכנסה אליהם ויצאה מהם חולה הרבה יותר ממה שהייתה קודם לכן.
3. ניתוחים פשוטים שנגמרים במוות .
4. זיהומים לא ברורים או צפויים.
5. מוות עקב טיפול בחומרים שונים.

קיימים מקרים רבים נוספים שיכול מאוד להיות שברובם הצדק עם הרופא הווטרינר. השוני האדיר הוא בהתייחסות. בעוד כל מקרה שכזה ברפואה הומנית היה גורם להקמת "מיני וועדת חקירה", ברפואה הווטרינרית לא פעם הדברים "מוחלקים" ו"מסולפים", תיקים רפואיים נעלמים ומושמדים וההתנהלות מאוד רחוקה מהסטנדרט הנדרש.

כאשר נבחן את המצב במדינות אירופה השונות ומעצמות כלבנות כגון ארה"ב, קנדה ועוד, נראה את השוני האדיר בתפיסת המקצוע ובהתייחסות של הרשות המפקחת שם אל מול מדינת ישראל .

רשלנות רפואית ווטרינרית, מוגדרת, מפוקחת ונאכפת בכל אותן מדינות, כאשר הבעלים של בעלי החיים זוכים להגנות נרחבות ולפיצוי כאשר הם מאבדים עקב רשלנות מקצועית, את בעל החיים שלהם.

אם המגדלים שביניכם שאלו פעם מדוע במדינת ישראל לא ניתן לבטח כלבי תערוכות, בעוד בכל אותן מדינות כן ניתן לבטחם, התשובה טמונה בבסיסו של מאמר זה. במקום בו הווטרינריה מקצועית, מהוקצעת, והרשלנות הרפואית בה נאכפת, אין לחברות הביטוח חשש שמא כל הנטל במות חייה גזעית ויקרת ערך יפול על כתפיהם. באותה נשימה במדינת ישראל חברות הביטוח הבינו שכמות התביעות שהוגשו בשל רשלנות רפואית בעשרים שנה האחרונות הן כה נמוכות עד כי חישוב פשוט מראה כי כל הנטל בביטוח חייה יפול על כתפי המבטח ובשל כך נמנעות חברות הביטוח מלהיכנס לתחום זה.

נשאלת השאלה מהי הסיבה שציבור בעלי החיות הישראלים מחליטים לא להיכנס להתדיינות משפטית אל מול רופאים שלדעתם פגעו בחברם ההולך על ארבע?


1. לוגיסטיקה - הישראלים שונאים לוגיסטיקה ומעדיפים לפשט את הדברים ולא להיכנס למקומות לא ידועים.
2. תפיסה חברתית מוטעת - בשונה מתביעות בשל רשלנות רפואית הומניות, תביעות בגין איבוד בעל חיים בשל רשלנות רפואית ווטרינרית נתפסות אצל חלק מן הציבור כרדיפת בצע, זהו כמובן עיוות של המציאות ולא ברור מדוע הישראלים חשים כך אחרי הכל מדובר בחבר.
3. שמועות - לא פעם נשמע אמירות מבעלי חיות שבורי לב כגון: "מי יפצה אותי מדובר בבעל חיים", " אף שופט לא יקח תביעה כזו ברצינות" וזה כמובן בעידון הנדרש למאמר מסוג זה, הדבר הוא כמובן עיוות של המציאות, עיוות שגדל וניזון מבעלי עניין שרוצים שתחשבו כך.

כל הסיבות הללו ברורות ואף מובנות מהמקום האמוציונלי, אך אף אחת מהן לא משקפת את המציאות כפי שהיא, חזקה עלינו כבני אדם הוגנים ואוהבי חיות לחשוב גם כשקשה לנו מחוץ לקופסא. כאשר אנשים נמנעים מלהביא מחדלים לבירור מכל סיבה שלא תהיה אותו מחדל נוטע שורש, חוזר על עצמו ופוגע באנשים אחרים ובחיות אחרות בעתיד. בתי המשפט במדינת ישראל, בשונה מהדעה הרווחת, דווקא חשים סימפטיה גדולה ומבוססת פסיקה לבעלי חיים ורואים בחומרה רבה פגיעה בהם.

המסקנה בבסיס מאמר זה היא שהידע המשפטי קיים, המגמה משתנה, ואתם כבעלי חיות מחמד ו/או חיות משק, יכולים וצריכים לדרוש מהרופא המטפל בכם את הטיפול המקצועי ביותר שניתן לקבל בלי הנחות ובלי פשרות. חובתו של רופא שלא מכיר פרוצדורה מסויימת ליידע אתכם בנדון ולא להכנס אליה. כאשר אתם חשים כי נעשה עוול או מחדל בדקו האם יהיה זה נכון לשכוח מאותו מחדל ולתת ל'מזיק' להמשיך ולהתנהל בדרכו, או לפנות לעורך דין העוסק בדיני בעלי חיים ולבדוק אפשרות של מהלך משפטי שירתיע וינטרלו בעתיד וכמובן ייתן לכם את הפיצוי ההולם על הסבל שנגרם לכם ולחברכם האהוב ההולך על ארבע.


משרדנו בעל התמחות ייחודית בדיני בעלי חיים ובעל התמקצעות בליטיגציה אזרחית (ייצוג בבית משפט) ובעל ניסיון רב בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות הקשורות לדיני בעלי חיים.

חיית המחמד שלך נפגעה? מומלץ לפנות לעורך דין לקבלת ייעוץ משפטי! הינך רופא וטרינר וטוענים כלפיך כי התרשלת בטיפול בחייה? קיימים כלים משפטיים שיכולים לסייע לך.




רשלנות רפואית בבעלי חיים
אודות הכותבים
בן ואדם קרפל
בן ואדם קרפל

עורך-דין בן קרפל מייסד המשרד ונמנה על עורכי-הדין הבולטים והמוצלחים בדיני לשון הרע והגנת הפרטיות. מעל לכל בן הוא ליטיגטור שחי באולמות בתי-המשפט ונושם את הייצוג המשפטי בשדה האזרחי;

הישגיו המרשימים בניהול מאות משברים ותיקי לשון הרע בפני כלל הערכאות המשפטיות  - הולכים פניו. עורך הדין אדם קרפל, שותף במשרד ומעורכי הדין הבולטים בדיני לשון הרע והגנת הפרטיות בישראל. אדם מייצג בכל הערכאות, מנהל משאים-וומתנים, מלווה את לקוחות המשרד ומצוי בקשרים ייחודיים עם משפיעני רשת ואנשי מפתח בשוק התקשורת המודרני

מאמרים אחרונים
כל הזכויות שמורות ©
צור קשר
שלח