close window

כלב גזעי מהו?

כלב גזעי מהו?

מהו המונח "כלב גזעי"?


המונח "כלב גזעי" השתרש בפי כל אחד ואחד אשר יש לו זיקה כלשהי לכלבים, בין אם כמגדל מקצועי ובין אם כאוהב כלבים העושה זאת להנאתו והנאת בני ביתו.

כלב גזעי הינו כלב אשר יש לו תעודות יוחסין המעידות על גזעיותו. במהלך השנים ובהיותו של הציבור הישראלי מומחה להמצאות והגדרות חדשות פרי דמיונו ויצירתו, נולד והוטבע מושג חדש - פרי תוצרת דמיונם של סוחרי כלבים כאלו ואחרים - "כלב גזעי ללא תעודות".

מיותר לציין כי, כל קשר בין הגדרה זו לבין המציאות הינו מקרי בהחלט, שכן מדובר במונח אשר כלל לא יכול להתקיים במציאות, לאור העובדה כי יש בו סתירה פנימית. כלב אינו יכול להיקרא ו/או להיות מוגדר ככלב גזעי ו/או להשתייך לגזע מסוים, כל עוד אין לו תעודות יוחסין אשר בכוחן של אלו להצביע ולהעיד על גזעיות הכלב ועל השושלת אליה הוא משתייך! ומשכך לא ניתן לקרוא לכלב גזעי כאשר אין מסמך המעיד על כך. לאחרונה אף נקבע בפסק דין תקדימי, בו ייצג משרדנו גברת שרכשה כלב בידיעה כי מדובר בכלב גזעי אך לאחר שרכשה את הכלב התבדתה לגלות כי אין מדובר בכלב גזעי, כי כלב גזעי ללא תעודות יוחסין איננו כלב גזעי 

מטרתו של מאמר זה, לעשות סדר ולהסביר כיצד נתפסים המונחים/ ההגדרות, אשר נולדו במרוצת השנים ע"י ציבור המגדלים, הסוחרים והעוסקים בכלבנות בעיני בתי המשפט בישראל, עת מגיעות לפתחם תביעות המוגשות על ידי בעלים של כלבים המיוצגים על ידי עורך דין המתמחה בליטיגיציה אזרחית ולטענתם רכשו את הכלב שלהם, בהיותו גור בן בא בימים, ככלב גזעי על בסיס הבטחות, סיפורים ומצגים שהוצגו להם, כאשר בפועל, הכלב הינו ערבוב של מספר גזעים ו/או וואריאנטים של גזעים, עובדה אשר הופכת אותו הלכה למעשה לכלב שאינו גזעי כלל וכלל!

מדינת ישראל הינה מדינה מתפתחת ובהתאם לכך גם הכלבנות הישראלית הולכת ומרחיבה את אופקיה. המודעות לבריאותם של כלבים וחשיבות הגידול המקצועי והמוסדר הולך ותופס תאוצה ומספר משקי הבית המחזיקים כלבים ברשותם הולך וגדל משנה לשנה בעקביות יש לומר.

במדינת ישראל קיים ארגון גג בשם - "ההתאחדות הישראלית לכלבנות", המאגד בתוכו מועדוני כלבים שונים משנת 1972, והוא הארגון המקצועי בר-הסמכא היחיד בישראל בכל הקשור לכלבנות.

תקנון הגידול של ההתאחדות הישראלית לכלבנות קובע באשר להיותו של כלב "כלב גזעי" כי:


"גורים של שני כלבים גזעיים (בעלי תעודות יוחסין מוכרות ע"י ה-FCI) מאותו גזע, ללא מגבלות או איסורים כלשהם, נחשבים לגורים גזעיים ולפיכך, זכאים לקבל תעודות יוחסין".


זאת ועוד:

"בתעודות היוחסין יירשמו הפרטים שלהלן:

א. פרטי הזיהוי של הכלב: גזע, מין, תאריך הלידה, סוג שיער, צבע וסימנים מיוחדים.

ב. שם הכלב ושם בית הגידול, אם קיים.

ג. מספר רישום הכלב בספר הגידול.

ד. שם המגדל וכתובתו.

ה. שם הבעלים וכתובתו.

ו. שלושה דורות אחרונים מלאים של הכלב, כולל תארי אליפות ועבודה מוכרים על ידי הי"ל וה-FCI, ורישומים נוספים    כגון תוצאות צילומי אגן, תוצאות מה"ג, תוצאות בדיקת PRA, תוצאת בדיקת DNA וכל דבר שוועדת הגידול של        
ההי"ל או של ה FCI תמצא לנכון להוסיף.


ז. הערות ספר הגידול כאמור להלן:

1) לא מאושר להרבעה/גידול.

2) לא מאושר להרבעה/גידול חובת מה"ג מגיל שנה.

3) לא מומלץ להרבעה (לא עמד בדרישות תקנון הגידול המשלים של הגזע).

ח. חותמת ספר הגידול וחתימת מנהל ספר הגידול.

ט. מספר שבב.

אמור מעתה כי, רק כלב אשר יש לו תעודות יוחסין בהן רשומים הפרמטרים אשר פורטו לעיל, משתייך ועונה להגדרה של "כלב גזעי".

ובמילים אחרות, כל כלב אשר אין לו תעודות יוחסין או לחילופין נאמר לגביו כי יש לו תעודות יוחסין אולם, בתעודות אלו חסרים אי אילו פרטים מהפרמטרים הרשומים לעיל, אינו יכול להיקרא בשום צורה או אופן כלב גזעי!.

נשאלת השאלה, מהיכן נגזרת סמכותה של ההתאחדות הישראלית לכלבנות בדבר ניהול ספר גידול, קביעת קריטריונים לפיהם כלב נחשב כטהור גזע וכיו"ב, ובמילים אחרות: מהו המקור החוקי אשר הופך את ההתאחדות הישראלית לכלבנות לגוף בר-סמכא היחידי במדינת ישראל בכל הקשור לעולם הכלבנות?

את התשובה הברורה ניתן למצוא בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים. סעיף 20(ד)( 2)(ב) לחוק קובע כי:

"הכלב רשום ככלב טהור גזע בתאגיד שאינו למטרות רווח שמטרתו, לפי מסמכי היסוד שלו, היא בין השאר לאסוף ולנהל נתונים של כלבים טהורי גזע, והוכר על ידי ארגון בין-לאומי שהנחיותיו מיושמות בפעילות ובמסחר בין-לאומיים בכלבים טהורי גזע".


יוצא אם כך, כי המחוקק בסעיף זה, מעניק להתאחדות הישראלית לכלבנות, בהיותה הגוף היחידי במדינת ישראל העונה לדרישות הסעיף, להיות בר-הסמכא הבלעדי בכל הנוגע להגדרה ורישום של כלבים טהורי גזע במדינת ישראל.

בעת האחרונה, אנו עדים למספר לא מבוטל של תביעות אשר הוגשו לבתי המשפט השונים, בין אם לבית משפט השלום ובין אם לבית משפט לתביעות קטנות, על ידי בעלי כלבים אשר רכשו, במיטב כספם ובמחירים גבוהים להחריד, גורי כלבים אשר הוצגו להם על ידי מוכריהם ככלבים גזעיים המשתייכים לגזע מסוים, כאשר מובטחות לבעלי כלבים אלו הבטחות שונות ומשונות אודות המראה הסופי של הגור. כיצד הוא ייראה, לאיזה גובה מקסימאלי הוא יגיע ועוד רבות אחרות. חלקם של גורי הכלבים נמכר עם תעודות, כך לפחות מובטח להם וחלקם האחר נמכר כ"כלב גזעי ללא תעודות".

המשותף לכל המקרים המגיעים לפתחם של בתי המשפט הוא - ההבטחות, המצגים והסיפורים אודות גור הכלב הנמכר הנמסרות על ידי המוכרים עצמם לרוכשים, כאשר בחלוף תקופה של מספר חודשים בהם הכלב כבר נמצא בביתו החדש והמשפחה החדשה כבר נקשרה אליו בקשר אישי וחזק, מתאכזבים הרוכשים לגלות כי הבטחות לחוד ומציאות לחוד.

ברובם של המקרים גור הכלב גדל למימדים גדולים הרבה יותר מאלו שהובטח לגביו ע"י המוכרים. קיימים מקרים בהם גור הכלב גדל להיות שונה באופן ברור וגס מהגזע אליו הוא אמור להשתייך. קיימים אף מקרים בהם גורי הכלבים חלו במחלות גנטיות חשוכות מרפא עד כדי מקרים שבהם הכלב נפטר כתוצאה ממחלות אלה.

כפי שהוסבר לעיל, מצגי השווא וההבטחות הריקות מתוכן מתבררות לבעלי הכלבים (הרוכשים) רק בחלוף מספר חודשים בהם הגור כבר הפך להיות חלק בלתי נפרד מהמשפחה אשר רכשה אותו במיטב כספה והשאלה המתבקשת הינה - אילו אפשרויות עומדות בפני בעלי אותם גורי כלבים, אשר קיבלו בעצם מוצר אחר לגמרי מהמוצר אותו ביקשו לרכוש לביתם על בסיס הבטחות ומצגים שהוצגו להם במעמד הרכישה.

החזרת גור הכלב לאותם אנשים שמכרו אותו אינה בגדר אפשרות מתקבלת על הדעת וזאת משתי סיבות:

1. הכלב כבר הפך לבן משפחה, כבר נקשר לבני הבית ואלו נקשרו אליו.

2. מה עתיד לעלות בגורלו של כלב אשר הגיע כבר לגיל חצי שנה ואף יותר וכעת מוחזר לאנשים אשר מכרו אותו? שהרי על פי המראה שלו, הוא אינו יכול להימכר שוב ככלב גזעי לאור העובדה כי הוא שונה באופן מהותי מכפי שהוא אמור להיראות, שלא לדבר על אותם מקרים שבהם הכלבים חלו במחלות גנטיות כאלו ואחרות, כאשר חלקן אף חשוכות מרפה.

אשר על כן, נשאלת השאלה מהו הפיצוי או הסעד אותו יכול להעניק בית המשפט בכל אותם תביעות מסוג זה המגיעות לפתחו?

במספר פסקי דין אשר ניתנו באחרונה על ידי בית המשפט השלום, לאחר שהוכח בפניו כי הכלב נשוא התביעה אינו גזעי כפי שהוצהר והובטח לגביו ע"י המוכרים (הנתבעים) וזאת, לאור העובדה כי הוא אינו בעל תעודות יוחסין אשר יש בכוחן כדי להעיד על גזעיותו, נפסק כי הפיצוי אותו זכאים התובעים לקבל הינו פיצוי כספי הכולל בחובו את הרכיבים כפי שיפורטו להלן:

1. חיוב הנתבעים (המוכרים) בהחזרת הסכום ששולם ע"י התובעים עבור הכלב הנרכש.

2. חיוב הנתבעים בסכום המהווה פיצוי בגין עוגמת הנפש אשר נגרמה לתובעים בשל המציאות עימה הם נאלצים להתמודד (יצוין כי, רכיב הפיצוי בגין עוגמת הנפש משתנה על פי נסיבותיו של כל מקרה לגופו).

3. חיוב הנתבעים בהוצאות התובעים אשר נגרמו להם כתוצאה מהפנייה להליך המשפטי הנ"ל.

חשובה לציון את העובדה כי באף אחד מן המקרים שהגיעו עד כה לפתחם של בתי המשפט לא נפסק כי על התובעים להחזיר את הכלב אשר נרכש על ידם לרשות המוכרים.


מגמת בתי המשפט כפי שהיא עולה מפסיקות אחרונות שיצאו מפתחם של בתי משפט שלום שונים, הינה לגלות אמפטיה למצבם של התובעים באשר אלו הסתמכו כאמור על בסיס הבטחות ומצגי שווא שהוצגו להם ע"י המוכרים של הכלבים וכעת ניצבים בפני שוקת שבורה ללא אפשרות מעשית להחזיר את הגלגל לאחור. 

במקרה שנתקלתם במקרה מסוג זה מומלץ להתייעץ עם עורך דין העוסק בדיני בעלי חיים.


משרדנו בעל התמחות ייחודית בדיני בעלי חיים ומייצג תובעים ונתבעים בכל הארץ.



לקבלת ייעוץ משפטי ללא התחייבות צור קשר עם משרדנו: 072-2221780


יצירת קשר

שלח
כל הזכויות שמורות ©
צור קשר
שלח