עובדות המקרה:
ראש לשכת החקירות במשטרת חיפה ( להלן: "המשיב 1") תבע את העיתון ידיעות אחרונות בגין סדרה של כתבתו שלטענתו הוציאו עליו לשון הרע. המדובר בסדרת כתבות שעסקו בשתי פרשות: 1. פרשת היתרי הבניה 2. פרשת התובע העירוני. לגביהן פרסם העיתון כי קיימים חדשות לכאורה למעשים לא כשרים מצד המשיב 1. לאחר שהחליט פרקליט המחוז שאין מקום לנקוט כנגד המשיב 1 צעדים כלשהם, זאת רק חמישה ימים לאחר פרסום כתבה בסדרת הכתבות, נמנע העיתון מלפרסם ידיעה בעניין.
בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בגין לשון הרע וקבע:
בית-המשפט המחוזי דחה את התביעה, משהגיע לכלל מסקנה כי עומדת לעיתון הגנות, בין לפי ההגנה שבסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע ובין לפי ההגנה שבסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע. בית-המשפט הוסיף וקבע כי לא באה כל דריה מצד המשיב 1 כלפי העיתון לפרסת את החלטת פרקליט המחוז. מידע נוסף על ההגנות שעומדות לנתבעים בגין הוצאת דיבה ניתן למצוא במאמרנו הגנה מתביעת לשון הרע.
בית המשפט העליון הפך את ההחלטה וקבע:
בערעור שהוגש לבית-המשפט העליון (ע"א 3199/93) היה בית-המשפט מוכן לצאת מנקודת הנחה, בכל הנוגע ל"פרשת היתרי הבניה", כי בעת שנעשו היו הפרסומים בעיתון פרסומי אמת וכי היה בהם עניין לציבור, כנדרש לצורך הקמת הגנת אמת בפרסום, לפי סעיף 14 לחוק. עם זאת קבע בית-המשפט כי בנסיבות העניין, אי פרסום החלטתו של פרקליט המחוז עולה כדי מחדל רשלני של העיתון, וכי עובדה זו, והיעדר תום-הלב שבאי-הפרסום, משתיקים את העיתון מלהתגונן בטענת אמת בפרסום. לעניין זה אף גזר בית-המשפט גזרה שווה מהאמור בסעיף 17(א) לחוק, שבו נשללה הגנת תום-הלב ממי שאינו מפרסם בדיעבד תיקון או הכחשה לידיעה שפורסמה, משנדרש לכך על-ידי הנפגע מהידיעה. לפיכך, התקבל הערעור בכל הנוגע לפרשה זו. למידע נוסף על עילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע קראו את המאמר - מהי לשון הרע.
הערעור נתקבל גם ביחס ל"פרשת התובעת העירוני" משקיבל בית-המשפט את טענת המשיב, כי המפרסמים לא הוכיחו את אמיתות הדברים, וכן לא הוכיחו שהפרסום נעשה בתום לב.
בקשת המערערים לדיון נוסף נתקבלה. במוקד הדיון הנוסף עמדה "פרשת עיתרי הבנייה", וההלכה אשר לפיה בנסיבות מסוימות חלה על המפרסם חובה לעדכן את קהל קוראיו, וכי מחדל של אי מילוי חובה זו עשוי לשלול ממנו את הגנת אמת בפרסום שבסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע . זאת, אף אם תוכן הפרסום בשעתו היה אמת.
לסיכום:
כלומר על פי ההלכה, אמיתותו של פרסום על-פי המצב בעתם הפרסום. בחינת אמיתות הפרסום, והעניין הציבורי הטמון בו, צריך שתיעשה בנקודת הזמן של עשיית הפרסום. למידע על הגנה זו קראו את מאמרנו - הגנת אמת דיברתי.
בן קרפל ושות' משרד עורכי דין לשון הרע והוצאת דיבה מייצגים תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע, הוצאת דיבה ושיימינג בכל הזירות והפלטפורמות הטכנולוגיות. משרדנו בעל ניסיון רב והצלחות מוכחות.
אולי יעיין אתכם לקרוא גם על: