עא 6903/12 Canwest Global Communications Corp נ' אלי עזור
בפסק הדין נקבע כי בבוא ביהמ"ש לנתח פרסומים שנעשו במסגרת סכסוך עסקי ולקבוע אם יש בהם משום לשון הרע אם לאו, יש להתחשב בשיקולים שונים המשקפים את האיזון הכללי שמאפיין את יישום דיני לשון הרע – בין חופש הביטוי מזה, לבין הזכות לשם טוב מזה. בכלל זאת, יש לבחון את מידת העניין הציבורי שמעורר הסכסוך ואת האופן שבו מוצגים הפרסומים.
עוד קבע בית המשפט כי בהקשר זה יש להתחשב בזהות החברות או האנשים המעורבים בסכסוך המתוקשר:
ככל שמדובר באיש ציבור או בחברה ציבורית או ממשלתית כך יגבר העניין הציבורי שבפעילותם, לרבות בסכסוך שבו הם מעורבים. יחד עם זאת, גם כאשר בסכסוך מעורבים גורמים "פרטיים" לחלוטין - עדיין יכול הסכסוך ביניהם לעורר עניין ציבורי.
איך יודעים האם הסכסוך העסקי מעורר עניין ציבורי לצורך עילה להגשת תביעת לשון הרע?
לצורך הכרעה בשאלה אם אמנם מעורר הסכסוך עניין ציבורי ניתן להביא בחשבון את מידת ההיכרות של אדם ממוצע עם איש העסקים או עם החברה הרלוונטיים. קרי: אם מדובר בשם מוכר למשק בית ממוצע; בטבע העסקים שאיש העסקים או החברה עוסקים בהם (כך שמי שמספק מוצרי צריכה או שירותים סביר שיזכה לסטטוס של "דמות ציבורית"); ובמידה שבה זוכה איש העסקים או החברה לסיקור תקשורתי בשגרה.
כמו כן, יש להעניק משקל גם לשאלה על מה נסב הסכסוך: ככל שלסכסוך נודעת השפעה עמוקה יותר על סוגיות ליבה שבציבוריות הישראלית – כך יגבר העניין הציבורי בו; בצד זאת, יש להעניק משקל גם לפגיעה בשם הטוב שפרסומים על יריבים בסכסוך עסקי עשויים לגרום. שכן המוניטין העסקי, הוא זה שמושך אחרים להתקשר עם בעל העסק/העסק.
זאת ועוד, בבוא ביהמ"ש להעריך את מידת הפגיעה שהסב פרסום פלוני שעניינו סכסוך עסקי, יש לבחון שלושה פרמטרים:
ראשית, את מידת החומרה של הביטוי הפוגעני;
שנית, את האופן שבו מתואר הסכסוך בין הצדדים – כלום הוצגו עמדות הצדדים הרלוונטיים או שמא הוצגה לקורא תמונה חד-צדדית של היריבות;
ושלישית, האם ניתן דגש ל"אקלים" הסכסוכי שבו מצויים הצדדים (כך שככל שהפרסומים השליליים הוצגו במנותק מהיריבות שבין הצדדים, כך תגדל הנכונות להכיר בפרסומים כהוצאת לשון הרע, ולהפך).
שיקולים אלה, שהאיזון ביניהם הוא שיאפשר לקבוע עד כמה עמוקה פגיעתו של פרסום זה או אחר בעיני הקורא הסביר, עולים בקנה אחד עם המבחן האובייקטיבי הכללי שגובש בפסיקה באשר לאופן שבו יש לפרש פרסום מסוים ולקבוע אם יש בו משום לשון הרע.
מבנה הבחינה האם מדובר בלשון הרע שקבע בית המשפט:
את בחינת השאלה אם פרסום פלוני מהווה לשון הרע יש לערוך ב-4 שלבים:
בשלב הראשון יש לבחון אם מה שפורסם עולה כדי "פרסום" במובנו של מונח זה בחוק לשון הרע;
בשלב השני יש לבחון אם מה שפורסם מהווה "לשון הרע" כאמור בחוק זה, וזאת לפי משמעות הפרסומים בהקשר אובייקטיבי, קרי: לפי אמות המידה המקובלות על האדם הסביר; ובשים לב לקביעות הנ"ל בדבר מידת העניין הציבורי שבפרסום. ככל שנמצא כי "פורסם" דבר מה המהווה "לשון הרע"/ הוצאת דיבה, יש להוסיף ולבחון את השלב השלישי.
בשלב השלילי בוחנים את תחולתן של ההגנות השונות הנזכרות בחוק, שיש בכוחן לשלול את אחריותו של המפרסם בלשון הרע. אם לא קמות הגנות מסוג זה.
בשלב הרביעי והאחרון ייקבע הסעד המתאים בנסיבות העניין.