כל מי שהיה פעם בסיטואציה בה גילה שהכפישו את שמו, את המקצועיות שלו ואת יושרו על לא עוול בכפו, ביחוד כשעל אלה נשענת פרנסתו, מכיר את ההרגשה הנוראה של הקרקע הנשמטת מתחת לרגליו ואת חוסר האונים המתלווה לכך. למי שמוצא את עצמו במצב כזה אני ממליצה בחום לפנות לעו״ד בן קרפל. המקצועיות שלו, הנסיון, העצות החכמות, הניהול השקט והחלק של התיק ומעל הכל הידיעה שיש לי על מי לסמוך אפשרו לי להמשיך בשגרת יומי לאורך כל המשפט עד לתוצאה המוצלחת. תודה רבה לך בן!
מהי פגיעה בפרטיות?
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי לכל אדם באשר הוא אדם נתונה זכות לפרטיות מוגנת. כפי שיוסבר, הפגיעה בפרטיות היא עוולה נזיקית שמאפשרת תביעת פיצוי כספי גבוה ללא הוכחת נזק, ובנוסף פגיעות מסוימות בפרטיות הן גם עבירות פליליות. הגדרת הזכות לפרטיות היא משימה מורכבת ביותר, וחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") לא עוסק בשאלה מהי פרטיות.
משרד עורכי-הדין בן קרפל ושות', ממשרדי הבוטיק הידועים והמובילים בתחום דיני לשון הרע והגנת הפרטיות ומדורג בין המשרדים הידועים בדיני לשון הרע, במסגרת הדירוגים היוקרתיים Dun’s 100 ו - BDI. למשרד הצלחות מוכחות בניהול תביעות לשון הרע והגנת הפרטיות. בנוסף, עוסק המשרד בניהול משברים תקשורתיים מורכבים ובניהול סכסוכים שמקורם במרחב האינטרנטי. משרדנו מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע.
מהי הזכות לפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות:
במקום להגדיר מהי הזכות לפרטיות, סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע עיקרון בסיסי ומנחה: אסור לפגוע בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו. מיד לאחר מכן, בסעיף 2, החוק קובע שורה של סיטואציות שכל אחת מהן נחשבת פגיעה בפרטיות. לכן, באופן כללי, כל אחת מן הפגיעות המנויות בסעיף 2 שנעשתה ללא הסכמתך, היא פגיעה בפרטיות. החוק מאפשר לבית-המשפט לפסוק עד 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק על פגיעה בודדת בפרטיות.
מהן אותן סיטואציות שמהוות פגיעה בפרטיות? להלן הסיטואציות הבולטות:
- • בילוש, התחקות או מעקב שעלולים להטריד (או "הטרדה אחרת"): כלומר, כל הטרדה יכולה להיות פגיעה בפרטיות. למשל, שליחת עשרות הודעות בזו אחר זו, כאשר ברור שמקבל ההודעות אינו מעוניין בכך, יכולה להוות פגיעה בפרטיות.
• האזנה או הקלטה אסורה: המקרה הבולט ביותר הוא "האזנת סתר", כלומר האזנה לשיחה מבלי שאף אחד מהנוכחים בשיחה הסכים לכך. למשל, התקנת מכשיר הקלטה ברכב של בן-הזוג.
• צילום אדם ברשות היחיד: כלומר, תיעוד אדם במקום שבו הוא מצפה לפרטיות מוגברת. המקרה הבולט ביותר – צילום אדם בביתו הפרטי;
• פרסום תמונה של אדם בנסיבות שעלולות לאדם המצולם השפלה או ביזוי: כלומר, גם אם אדם צולם בצורה חוקית, אך פרסום הצילום עלול להשפיל את האדם, יראו בזה פגיעה בפרטיות;
• העתקת תוכן כתוב שמלכתחילה לא נועד לפרסום (לעניין זה, העתקה היא כל שימוש בתוכן) בהיעדר רשות מפורשת:כלומר, אדם שמעתיק מכתב אישי (אפילו הודעות וואטסאפ לצורך העניין) ועושה בו שימוש, פוגע בפרטיות (!).
• שימוש בשמו של אדם (לרבות בכינויו), או בתמונתו או בקולו, כאשר השימוש נעשה למטרות רווח: דוגמה בולטת, היא שימוש בתמונתך במסגרת פרסומת של חברה כזו או אחרת.
• הפרת חובת סודיות שנקבעה בחוק בקשר לעניינים הפרטיים של האדם: כלומר, מקום בו הדין קבע הגנה על ענייניו הפרטיים של אדם, ואדם אחר הפר את הוראות הסודיות, המדובר בפגיעה בפרטיות. למשל, חיסיון עורך-דין לקוח, חיסיון רופא-מטופל או חיסיון פסיכולוג-מטופל.
• פרסום הנוגע לצנעת הפרט, או להתנהגות ברשות היחיד, או למצב הרפואי של אדם או לעברו המיני – הוא פרסום שמהווה פגיעה בפרטיות: זהו סעיף רחב ביותר שכולל – בנסיבות מסוימות – גם פרסום של מספר תעודת זהות, כתובת, טלפון וכיוצ"ב; כמות נכבדת של תביעות לפי חוק הגנת הפרטיות מתנהלות סביב הוראת החוק הזו.
התנהגות שנכללת באחת מהסיטואציות מהווה פגיעה בפרטיות. כל עוד לא מדובר בפגיעה זניחה ביותר בפרטיות (כאמור בסעיף 6 לחוק) לכאורה מדובר במקום בו לנפגע נתונה זכות תביעה אזרחית לפי סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות. במקרה זה ניתן יהיה להגיש תביעה על פגיעה בפרטיות, ולדרוש פיצוי כספי – עד סך 120,000 ₪ - ללא הוכחת נזק. להרחבה בנושא קראו על - חוק הגנת הפרטיות פיצוי ללא הוכחת נזק.
הגנות על נתבעים בשל פגיעה בפרטיות:
למרות כל מה שנאמר עד-כה, סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות קובע שורה של הגנות מפני תביעה.
ההגנות מחולקות ל-3 קבוצות:
• פטורים, אשר מפנים לסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע: מדובר במעשים מותרים שהמחוקק העדיף בהם את חופש הביטוי, הדיון והאסיפה, או את זכות הציבור לדעת על הזכות לפרטיות;
• הגנות תום לב, לפיהן בסיטואציות מסוימות (המוגדרות בחוק) תקום הגנה טובה אם הפוגע פעל בתום לב (למשל, אם הפוגע לא ידע ולא צריך היה לדעת שעלולה להיגרם פגיעה בפרטיות; או שהפוגע פעל כדי להגן על ענייניו האיישיים.
• הגנה הדומה להגנת אמת פרסום ("אמת דיברתי") כפי שבחוק איסור לשון הרע, אך שמה את הדגש על העניין הציבור וקובעת כי הפרסום צריך שלא להיות כוזב. מידע נוסף בנושא ניתן למצוא במאמרנו בנושא - הגנות לנתבעים בשל פגיעה בפרטיות.
לסיכום:
הזכות לפרטיות היא מעיקרי היסוד בשיטה הדמוקרטית; אין דמוקרטיה שאינה מעניקה זכות לפרטיות לאזרחיה, ואין אזרחים במדינה דמוקרטית שיסכימו לקבל על עצמם חיים ללא זכות מוגנת לפרטיות.
אלא שבמציאות החיים המודרנית – ובמיוחד כאשר מדובר בחברה דמוקרטית שיש בה מגוון דעות ועמדות – מעשים רבים כוללים פגיעה מסוימת בזכותו לפרטיות של הזולת; החל מצילום המרחב הציבורי והתיעוד החדשותי, דרך עבודת חוקרים פרטיים למשל, ועד לחיטוט המודרני – המוכר והמצער - בטלפונים סלולריים בין בני זוג.
לגבי חלק מאותם מעשים פוגעניים נקבע בפירוש שמדובר במעשים מותרים, אך לגבי מעשים אחרים המצב שונה. החשוב הוא, שפגיעה בפרטיות מלווה בתחושה קשה של פגיעה באוטונומיה ואף בזכות לעשות ככל העולה על רוחך במרחב הפרטי ולא להיות נתון לשפיטה או לביקורת. אם מלווה אותך תחושה שפוגעים בזכותך לעשות כרצונך במרחב הפרטי, סביר ביותר להניח שפרטיותך נפגעה.
כדי להבין את עצמת הפגיעה במונחים משפטיים ולדעת האם המקרה הספציפי שלך אכן מהווה פגיעה בפרטיות – ומה סכום הפיצוי שניתן לזכות בו – חובה להיוועץ בעורך-דין שעוסק בדיני הגנת הפרטיות מידי יום. כך, גם אם הוגשה כנגדך תביעה, וברצונך להבין מה סיכויי התביעה והאם ניתן להתגונן, יש להיוועץ בעורך-דין מנוסה ובעל השיגים בתביעות על פגיעה בפרטיות.
על המשרד:
צוות עורכי-הדין במשרד עורכי-הדין בן קרפל, עוסקים בדיני הגנת הפרטיות בכל יום. עורכי-הדין במשרדנו בקיאים בחקיקה ובפסיקה הרלוונטית, כמו גם בידע הפרקטי שחשוב לא פחות מהידע התיאורטי. למשרדנו ניסיון עשיר בדיני הגנת הפרטיות, והשיגים מרשימים בהתמודדויות מול גופי תקשורת, תאגידים רב-לאומיים וגם מול אנשים פרטיים. למידע נוסף קראו את מאמרנו על תפקידו של - עורך דין הגנת הפרטיות.
משרדנו מייצג תובעים ונתבעים בתביעות שעניינן לשון הרע (הוצאת דיבה) ופגיעה בפרטיות בכל הערכאות המשפטיות בארץ.
