התובעים הם עורכי דין אשר ייצגו צדדים יריבים בהליך משפטי. במסגרת אחד הדיונים בהליך, חשף עורך הדין הנתבע את העובדה שכנגד עמיתו עתיד להיות מוגש בימים אלו כתב אישום פלילי לצד הליך משמעתי בלשכת עורכי הדין. בגין אמירות אלו, הגיש עורך הדין הנפגע מהפרסומים, תביעת לשון הרע.
הגנת אמת בפרסום - "אמת דיברתי" לפי חוק איסור לשון הרע:
הנתבע טען, כי לא ניתן לחייבו בפיצויים לאור הוראות סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, המחריג פרסומים שנעשו במסגרת הליכים משפטיים וקובע כי לא יוכלו להוות עילה לתביעת לשון הרע.
התובע טען מנגד, כי יש לפרש את הסעיף באופן המקנה הגנה מסויגת הכפופה למבחן אובייקטיבי (הבוחן את הזיקה בין הפרסום להליך המשפטי), או למבחן סובייקטיבי (הבוחן את תום ליבו של המפרסם בהליך המשפטי).
מהו היקף הגנת אמת בפרסום:
בית המשפט העליון דחה את טענות התובע כי מדובר בהוצאת לשון הרע וקבע כי ההגנה הקבועה בסעיף 15(3) לחוק, קרי הגנת אמת דיברתי היא הגנה מוחלטת ואין לסייגה במבחן כזה או אחר, קרי פרסומים שנעשו במסגרת הליך משפטי אינם מהווים עילת תביעת לשון הרע או תביעת דיבה.
לפיכך, נקבע כי לתובע לא קמה עילת תביעת לשון הרע ובהתאם הוא איננו זכאי לפיצויים על הוצאת דיבה על פי חוק איסור
לשון הרע.
לכן בכל מקרה בו נפגעת מהכפשות או שנטען כנגדך כפי פגעת בשמו הטוב של אחר מומלץ לפנות לעורך דין הוצאת דיבה אשר תחום התמחותו המרכזי הינו בדיני לשון הרע ויש לו ותק וניסיון עשיר בייצוג תובעים ונתבעים.
לקבלת ייעוץ משפטי ללא התחייבות צור קשר עם משרדנו: 072-2221780