כל מי שהיה פעם בסיטואציה בה גילה שהכפישו את שמו, את המקצועיות שלו ואת יושרו על לא עוול בכפו, ביחוד כשעל אלה נשענת פרנסתו, מכיר את ההרגשה הנוראה של הקרקע הנשמטת מתחת לרגליו ואת חוסר האונים המתלווה לכך. למי שמוצא את עצמו במצב כזה אני ממליצה בחום לפנות לעו״ד בן קרפל. המקצועיות שלו, הנסיון, העצות החכמות, הניהול השקט והחלק של התיק ומעל הכל הידיעה שיש לי על מי לסמוך אפשרו לי להמשיך בשגרת יומי לאורך כל המשפט עד לתוצאה המוצלחת. תודה רבה לך בן!
לשון הרע ברשתות החברתיות - כל מה שחשוב לדעת!
נתוני המשטרה ומוקד 105 (המטה הלאומי להגנה ברשת) מצביעים על עליה – מדאיגה - של למעלה מ–50% בכמות מקרי האלימות הרשתית ומעשי הביוש (שיימינג) המתבצעים ברשת. בהתאם למשבר המתהווה וללא כל התראה מוקדמת, נראה כי חלק מרכזי ביותר מן התקשורת הפרונטאלית אליה התרגלנו עתיד להעלם, וחלק בלתי מבוטל יעבור להתנהל באמצעות פלטפורמות דיגיטליות ואפליקציות שמאפשרות שיחות–וידיאו.
האפליקציה הבולטת מכולן – כמובן - היא ZOOM, שמאפשרת לנהל שיחות-וידיאו רבות משתתפים בלחיצת כפתור. והתלונות הראשונות על פרסומי לשון הרע ופגיעה בפרטיות במסגרת שיח ב-ZOOM כבר בהתהוות.
משרד עורכי-הדין בן קרפל ושות', ממשרדי הבוטיק הידועים והמובילים בתחום דיני לשון הרע והגנת הפרטיות ומדורג בין המשרדים הידועים בדיני לשון הרע, במסגרת הדירוגים היוקרתיים Dun’s 100 ו - BDI. למשרד הצלחות מוכחות בניהול תביעות לשון הרע והגנת הפרטיות. בנוסף, עוסק המשרד בניהול משברים תקשורתיים מורכבים ובניהול סכסוכים שמקורם במרחב האינטרנטי. משרדנו מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע.
האם התבטאות בשיחת ZOOM מהווה לשון הרע?
כמעט ברור מאליו שהתבטאות פוגענית במסגרת שיחת ZOOM יכולה לעלות כדי עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע (להלן: "חוק לשון הרע". אך זה, כאמור כמעט מובן מאליו. מה שכלל לא מובן מאליו היא האפשרות הפשוטה להקליט כל שיחת-וידיאו. היכולת להקליט - ללא הכרח לידע את הצדדים הנוספים לשיחה בדבר – את שיחות הוידאו עשויה לייצר שתי תופעות במקביל: מן הצד האחד, תיעוד השיחות כשלעצמו הוא כר פורה לפרסומים פוגעניים ביותר; אך מן הצד השני, ניתן לראות בתיעוד השיחות הקלה משמעותית בעבור מי שנפגע מפרסומי לשון הרע ופגיעה בפרטיות במסגרת שיחת ZOOM, כלומר עובדה שתאפשר ניהול הליכים משפטיים בצורה פשוטה יותר.
מתי מתגבשת עילה להגשת תביעת לשון הרע?
נתחיל בדברים הברורים יחסית. כדי שתתגבש לאדם עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע (להרחבה על עילת התביעה קראו על - חוק איסור לשון הרע), עליו להוכיח שני יסודות פשוטים יחסית: יסוד הפרסום (סעיף 2 לחוק), כלומר להוכיח כי אכן הופץ ביטוי בגנותו של אדם ספציפי, והביטוי הגיע – או בנסיבות מסוימות יכול היה להגיע – לאדם אחד נוסף; ויסוד התוכן (סעיף 1 לחוק), כלומר שתוכן ההתבטאות, מכיל פוטנציאל פגיעה בשמו הטוב של הנפגע, ולפיכך מתאים להגדרת "לשון הרע".
חוק איסור לשון הרע שקבע את היסודות הדרושים בעבור קיום עילת התביעה, נחקק לפני יותר מחמישה עשורים והרבה לפני עידן האינטרנט והרשתות החברתיות. באותה עת, למונח "פרסום" למשל, הייתה משמעות שונה לגמרי מכפי שניתן להעניק לה כיום. בזמן חקיקת החוק, "פרסום" יכול היה להתבצע בעיקר במדיה המסורתית, בשיחות רבות משתתפים, ברדיו ובעיתונים. אך מאז ועד היום, חלו שינויים אדירים במבנה של אמצעי התקשורת, ביכולת העברת המסרים וכמובן גם בנגישות לאמצעי התקשורת השונים.
כיום, כאשר מהפכת הטלפונים הסלולריים והרשתות החברתיות כבר בהתהוות זמן רב, בתי-המשפט כבר הכירו וקבעו: גם התבטאות באמצעות ווטס-אפ, פייסבוק, אינסטגרם, טלגרם, בלוגים וכל רשת חברתית או פלטפורמה שמאפשרת הפצת מידע, קולעת להגדרת הפרסום כמובנה בחוק איסור לשון הרע. מידע נוסף על הוצאת לשון הרע ברשתות קראו על - לשון הרע בפייסבוק.
יישום חוק איסור לשון הרע על הוצאת לשון הרע ב - ZOOM
לכן, אין שום מכשול משפטי שמונע ליישם את מבנה העוולה לפי חוק איסור לשון הרע על פוסט מכפיש בפייסבוק (שכמובן מגיע לאדם נוסף ומקיים את יסוד הפרסום) כמו גם על הודעות טקסט באפליקציות השונות. באותה דרך בדיוק, ניתן גם ליישם את המבנה המוכר על שיחת ZOOM. הרי ההתבטאות במסגרת שיחת הוידאו ב-ZOOM זהה מבחינה מהותית לכל התבטאות אחרת בעל-פה. אלא שבשונה משיחות ב-ZOOM, מרבית השיחות בעל-פה אינן מוקלטות ומתועדות.
כאשר מביטים על התקשורת הבין-אישית ממבט-על, מובן כי חלק ניכר מהעברת המסרים בין בני-האדם, כבר עבר ממילא לאמצעים דיגיטליים שמתעדים את השיחות (כאמור, ווטס-אפ, דוא"ל וכדומה). כך, נדמה כי השיחה בעל-פה, 'פנים מול פנים', היא למעשה פיסת התקשורת הפרונטאלית – שאינה מתועדת – היחידה שנותרה. וכאמור, עם ההתפתחויות הטכנולוגיות פלח השיחות בעל-פה מתוך העוגה השלמה של התקשורת הבין-אישית, רק הולך וקטן ממילא.
אך כעת, בצל המשבר אותן שיחות בעל-פה שאינן מתועדות פשוט הפכו אסורות. וכך, הפלח המצטמצם של תקשורת פרונטאלית – ספונטנית ולא מתועדת - מצטמק עד כדי נעלם. לכן, החידוש שראוי לשים אליו את הלב, הוא היכולת לתעד שיחות בעל-פה בקלות וגם בדיסקרטיות.
אפשרות התיעוד באפליקציית ZOOM מייצרת שלל סכנות לפרסומי דיבה ולשון הרע:
התבטאויות פוגעניות בנוכחותך:
הסיטואציה המובנת ביותר, היא שיחת-וידאו בנוכחותך ובנוכחות נוספים, במסגרתה נאמרים בגנותך ביטויים שפוגעים בשמך הטוב.
התבטאויות פוגעניות שלא בנוכחותך:
אפשרות נוספת ויחסית שכיחה, היא התבטאות פוגענית בגנותך, אך שלא בנוכחותך. במקרה כזה, על-פניו אין משמעות ישירה לכמות האנשים שלקחו חלק בשיחה (מאחורי גבך למעשה); ולעניין זה, גם שיחה פרטית בין שני אנשים מקיימת את הנדרש.
הוצאת דיבה על רקע התבטאויות מתועדות שלך:
זו סיטואציה מעט חדשנית יותר ופחות מובנת מאליה; אך באותה נשימה, ייתכן שמדובר באפשרות שעלולה להיות פוגענית ומסוכנת לא פחות מן הסיטואציות הקודמות.
שוו בנפשותיכם: בן רגע – ללא ידיעתכם או הסכמתכם – מופץ תיעוד של שיחת וידאו פרטית שניהלתם עם אנשים אחרים, וממש – אבל ממש - לא התכוונתם שהשיחה תהפוך נחלת הכלל. מדובר בסיטואציה שמכילה פוטנציאל פגיעה עצום, אשר כמעט ברור מאליו שתקלע להגדרת העוולה האזרחית לפי חוק הגנת הפרטיות.
אך לצערנו, עם כמה שהסיטואציה נשמעת פוגענית, לא זו הצרה הגדולה ביותר. נסו רק לדמיין לעצמכם שתיעוד שיחת וידאו בהשתתפותכם, מופץ ברשתות תוך שדבריכם מוצאים לחלוטין מן ההקשר, או שדבריכם נערכים בדרך שמציגה אתכם באור שלילי ומשפיל? מדובר בסיטואציה כאוטית, שעלולה לייצר החצנות שליליות בשלל מובנים; אך החשוב הוא להבין שייתכן מאוד כי מדובר גם בפגיעה בפרטיות וגם בפרסום לשון הרע.
וזה, כאמור, רק בתמצית. עם זאת, אין צורך להרחיב מעבר לזה כדי להבין שהמצב החריג אליו נקלענו, אכן עשוי (או עלול, תלוי את מי שואלים) לייצר שתי תופעות בד-בבד: (1) מצע פורה ומאפשר במיוחד לפרסומי לשון הרע פוגעניים מזן חדש; (2) אך בד-בבד, לא ניתן להתעלם מכך שממש ברגעים אלו הציבור מייצר ומטפח ארסנל ראיות בממדים שלא הכרנו, ראיות שתסייענה לתובעים לפי חוק איסור לשון הרע ולפי חוק הגנת הפרטיות.
אז איך מתמודדים במקרה של הוצאת לשון הרע ב - ZOOM?
את העובדה שמדובר בכר פורה לפרסומים פוגעניים כבר הסברנו. אך מה התגלית הגדולה מבחינה ראייתית? ואיך כל העניין יכול לסייע למי שנפגע מלשון הרע ומפגיעה בפרטיות?
נסביר בפשטות: כאמור, ניהול תביעה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, מחייב את ההוכחה הראשונית כי בוצע מעשה פרסום.
באופן שגרתי, לעיתים עלולים להתעורר קשיי הוכחה ביחס לעצם קיומן של שיחות-בעל-פה; וכמובן, קל וחומר שקשה להוכיח מה התוכן המדויק של שיחות בעל-פה. הרי אין צורך להיות מדען גרעין כדי להבין שהזיכרון האנושי אינו מסוגל ו"לתעד" בדיוק את מיליוני השיחות בעל-פה שכל אחד מנהל במהלך חייו.
כדי להמחיש את הדברים, נביט לרגע בסיטואציה השנייה שתוארה קודם לכן: "התבטאויות פוגעניות שלא בנוכחותך". איך אפשר להוכיח שנאמרו בגנותך דברים פוגעניים בפני אדם אחר? בפועל, כל עוד השיחה אינה מתועדת כראיה קבילה במשפט, אותו "אדם אחר" יאלץ להעיד בפני בית-המשפט. אך הניסיון מלמד כי עדותו של אדם על מילים שנאמרו בעל-פה היא מהלך שמכיל סיכונים משפטיים, עד כדי שעורך-דין טוב וחוקר מיומן יכול לגרום לדובר אמת שפשוט לא זוכר את הדברים במדויק, להעיד כי ייתכן שבכלל לא היו דברים מעולם.
לא כך הדבר כשמדובר בפרסום לשון הרע מתועד ב-ZOOM. כשמדובר בשיחה מתועדת בדרך בה ניתן לתעד שיחות ב-ZOOM, פשוט יחסית לחשוב על הדרך להוכיח התבטאות בעל-פה, גם מבלי מעורבות של אנשים נוספים ומבלי ליטול את הסיכון הכרוך בעדותו של אדם בלתי-מיומן על עובדות שהתרחשו לפני זמן רב.
לסיכום:
כאמור, בעידן הדיגיטל, מהפכת הסמארטפונים והרשתות החברתיות, מבנה התקשורת הבין אישית עבר מהפך אמיתי, מתקשורת פרונטאלית ובלתי מתועדת, אל תקשורת דיגיטלית, בעיקר כתובה או מדוברת בתמצית, ומתועדת (למשל ווטסאפ). אך בצל משבר הקורונה והבידוד החברתי שנגזר על כולנו, בכל העולם כמעט, לא יהיה זה מופרך להאמין כי ממש כעת המהפכה צועדת צעד נוסף ומשמעותי במיוחד: פיסת התקשורת הפרונטלית שעוד נותרה נעלמת על-פניו מן העולם; אלא שבפועל, התקשורת הפרונטאלית לא נעלמת, היא פשוט מבצעת שינוי מרחיק לכת אל-עבר ערוץ תקשורת חדש, דיגיטלי וכמובן - מתועד.
במידה ואתם סבורים כי נפגעתם מהוצאת לשון הרע באחת מהאפליקציות או הרשתות החברתיות, או שנטען כנגדכם כי פגעתם בשמו הטוב של אדם, מומלץ ואף הכרחי להתייעץ עם עורך דין לשון הרע. משרדנו מייצג תובעים ונתבעים בכל הערכאות המשפטיות בתביעות בגין הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות.
