close window

לשון הרע באינסטגרם

לשון הרע באינסטגרם

האם ניתן להגיש תביעת לשון הרע בשל הכפשות ופרסום שלילי באינסטגרם:


האינסטגרם – ובעיקר ה"סטורי" – כבשו את עולם התוכן הדיגיטלי בשנת 2018; אין ספק. כמו בכל התפתחות טכנולוגית שמביאה עמה דברים חיוביים, ברור שישנם גם חסרונות משמעותיים באפשרויות החדשות. מאז שהאינסטגרם כבש את העולם, נשאלנו לא פעם: האם ניתן לתבוע על לשון הרע (הוצאת דיבה) בסטורי או באינסטגרם?


הוצאת דיבה (לשון הרע) באינסטגרם או ב"סטורי":


לכאורה מדובר בשאלה פשוטה ביותר, אך אם מעמיקים בנושא והופכים בו, אני סבור כי התשובה לא פשוטה עד כדי כך.

ככלל, יסודות העילה להגשת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") מתקיימים בפרסום בסטורי כמו בכל פרסום אינטרנטי אחר. ולפני שאסביר את הבעייתיות, אפרט כי מי שפורסם בגנותו ביטוי שיש בו פוטנציאל לפגוע בשמו הטוב, נפגע למעשה מהוצאת דיבה (לשון הרע) וזכאי לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק (עד סך 140,000 ₪ בעבור פרסום בודד) לפי סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע. קרי, המדובר בשני יסודות מצטברים: (א) פרסום: הפצת הביטוי – בכל דרך – לאדם או יותר זולת האדם הנפגע; (ב) לשון הרע: הביטוי שהופץ צריך להיות משפיל או מבזה מבחינה אובייקטיבית, בעיניו של האדם הסביר.


ומה מיוחד בפרסום בסטורי? המיוחד הוא שככלל המדובר בפרסום ש"חי" ברשת אך ורק 24 שעות ואז פג מן העולם. עכשיו עולה השאלה שוב, רק בצורה מדויקת יותר: האם הפצת ביטוי – תמונה, מלל או סרטון – בסטורי למשך 24 שעות מקיימת את הגדרת הפרסום כאמור בסעיף 2?


הגדרת הפרום בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע:


למרות שמדובר בשאלה שניתן להתחבט בה, כשלעצמי אין לי ספק שהתשובה לכך בחיוב; אין ספק שמדובר בהפצת ביטוי לאדם אחד או יותר זולת האדם הנפגע, ובעניין הנדון ניתן אף להוכיח בדיוק כמה אנשים צפו בפרסום!

 

מנגד, סביר שהנתבע יעלה טענה לפיה עצם הפרסום הקצר, מפחית מעצמת הפגיעה; המדובר בטענה הגיונית, אך לאו דווקא נכונה. לעיתים, הפרסום הקצר – שלא ניתן לעיין ולהפוך בו שוב – מותיר רושם מסוים שקשה להתנער ממנו. אני סבור שלא דין פרסום בסטורי כדין פרסום קבוע וממושך. לכל זה יש להוסיף את העבודה שקיימת האפשרות "לנעוץ" את הסטורי ככה שניתן יהא לעיין בו שוב; לטעמי אפשרות זו מעלה שאלות נוספות שראויות לדיון: האם ה"נעיצה" של סטורי המקיים את הגדרת פרסום לשון הרע מעידה על כוונה לפגוע? או לכל הפחות על חוסר תום לב? האם היעדר ה"נעיצה" מעיד על תום לב של המפרסם? על כל השאלות הללו אין תשובה בת-תוקף מן הפסיקה, וכשלעצמי אני משוכנע שלא רחוק היום בו בתי-המשפט השונים ידונו בסוגיות הללו ויכריעו את הכף; לכאן, או לכאן.


לכן במידה ונפגעת מהוצאת לשון הרע (הוצאת דיבה) באינסטגרם מומלץ ואף הכרחי לפנות לעורך דין לשון הרע בעל ניסיון בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע הבקיא גם בדיני אינטרנט ובעל ניסיון רב בתחום. 


משרדנו מומחה בדיני לשון הרע ופגיעה בפרטיות, עם התמחות עומק בדיני חיובים בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות. יש לנו הניסיון והכלים להתמודד עם כל אתגר חדש הקשור בתחום מומחיותנו, ובעבור לקוחותינו נסלול את הדרך להכרעה באותן שאלות מעניינות.


לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ותיאום פגישת ייעוץ צור/י קשר: 072-2221780

יצירת קשר

שלח
כל הזכויות שמורות ©
צור קשר
שלח