פסק דין שוקה: חופש הביטוי אל מול הזכות לשם טוב

בפסק דין תקדימי, הפך בית המשפט העליון, את פסק הדין של בית המשפט המחוזי אשר הורה להסיר את הקמפיין הטלוויזיוני ה"שוקה" של חברת אי.די.אי. חברה לביטוח.

האם ניתן לראות בסרטונים של חברת ה"שוקה" הוצאת לשון הרע?

בחודש מרץ 2012, הגישו לשכת סוכני הביטוח בישראל תביעת לשון הרע  לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד חברת אי.די.אי חברה לביטוח בע"מ, בשל 12 סרטוני פרסומת ותשדירי רדיו, בהם נראתה ונשמעה השחקנית - קומיקאית שני כהן מגלמת בצורה הומוריסטית את מזכירתו של סוכן הביטוח העונה לשם "שוקה".

באותם תשדירים הוצג סוכן הביטוח ומזכירתו כ"אנכרוניסטים" ו"מאותגרים טכנולוגית", דמותו של סוכן הביטוח "שוקה" הצטיירה כדמות "נהנתנית", מוטיב מרכזי נוסף העולה מן התשדירים הוא הקריאה לציבור "להפסיק לממן סוכן" ולחסוך כסף באמצעות מעבר לחברת אי.די.אי 9 מיליון.

בעקבות הקמפיין הגישו לשכת סוכני הביטוח את תביעתם שהתבססה על שורה ארוכה של עילות כאשר הראשית שבהן היא עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע. 

לעילת תביעת לשון הרע, נוספו עילות לפי חוק עוולות מסחריות (תיאור כוזב), רשלנות ושקר במפגיע מכוח פקודת הנזיקין ועוד. לשכת סוכני הביטוח טענו כי מדובר בקמפיין פוגעני ומעליב המציג את סוכני הביטוח בצורה שלילית המגיעה כדי "רצח אופי", וכי בגדרו של הקמפיין מוצג מידע שקרי ומטעה, עוד נטען כי הקמפיין מסב לסוכני הביטוח באשר הם  נזק ממוני.

בחודש אפריל 2016 קיבל בית המשפט המחוזי את תביעת סוכני הביטוח בחלקה ומבלי לרדת לעומקן של טענות משפטיות, נציין כי בית המשפט המחוזי הוציא צו מניעה האוסר על חברת אי.די.אי להמשיך בקמפיין "השוקה", אוסר להפיק ,לפרסם או לצאת בקמפיין בו מוצגים סוכני הביטוח כנהנתנים, מיושנים ומאותגרים טכנולוגית. בנוסף פסק בית המשפט המחוזי הוצאות משפט לזכות לשכת סוכני הביטוח בסך חסר תקדים של 351,000 ₪.

על פסק דין זה הוגשו ערעורים על ידי שני הצדדים לבית המשפט העליון אשר הפך את החלטת בית המשפט המחוזי בקובעו כי "קמפיין השוקה" הוא אפוא כלי שיווקי שבו עשתה החברה שימוש במסגרת התחרות העסקית בינה לבין הסוכנים, תוך שמירה על כללי תחרות הוגנת, עוד קבע בית המשפט העליון כי הקמפיין הנ"ל חוסה תחת חופש הביטוי המסחרי, ואין מקום למנוע מן החברה להמשיך ולפרסמו. 

בית המשפט העליון חידד כי האופן בו הוצגו סוכני הביטוח עולה כדי מצג פרודי אשר נעשה אולי על דרך ההגזמה, אך לטענתו אין כל חשש כי הצרכן הסביר יתייחס לדברים העולים מן הקמפיין ברצינות, על כן תשדירי אי.די.אי לא מהווים תיאור כוזב ולא נכנסים להגדרת לשון הרע/ הוצאת דיבה בהתאם לחוק איסור לשון הרע. 

כבוד השופט עמית הוסיף וקבע כי, צו המניעה שניתן על ידי בית המשפט המחוזי צופה פני עתיד לפרסומים שטרם באו לעולם. השופט עמית הוסיף, בהיבט זה, כי הצו שניתן על ידי בית המשפט המחוזי עומד בסתירה לעקרון הנוהג בסוגיות של חופש הביטוי, ולפיו ביהמ"ש יימנע מצנזורה מוקדמת של הביטוי, דבר שלטענתו נתפס כפגיעה קשה יותר בחופש הביטוי, עוד הוסיף השופט עמית שצו מניעה, צופה פני ביטוי שטרם בא לעולם ועל כן צופן בחובו קושי אמיתי באכיפתו וביישומו בפועל וכי צו שיפוטי שאכיפתו מתבקשת צריך להיות ברור וחד משמעי. בית המשפט העליון ביטל את החיוב שהוטל על חברת אי.די.אי ופסק הוצאות של 70,000 ₪ לזכותם של חברת אי.די.אי.

ההליך הנ"ל מציג בפנינו פעם נוספת את ההתנגשות בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב המתרחשת במציאות היום יומית שלנו.