close

עיקול שלא כדין - לשון הרע

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר את יסודות עוולת לשון הרע וקובע:


לשון הרע תחשב ככזו כאשר פורסם דבר אשר היה עלול לפגוע בשמו של אדם.


סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע מגדיר את דרכי הפרסום של דברי לשון הרע, שיכול להיעשות בכתב, בעל פה ועוד...


עולה השאלה, כיצד הדבר מתקשר לעיקול חשבון בנק שהוטל על אדם שלא כדין?


סעיף 4 לפקודת המיסים (גביה) קובע שטרם הטלת עיקול, יש לשלוח לחייב התראה בכתב, עוד נקבע, כי אותה דרישה של שליחת התראה בכתב הינה דרישה מהותית, מכיוון ומכתב ההתראה שאמור להישלח לחייב מאפשר לחייב להגיב לטענות המועלות כנגדו במידה ולדוגמא מדובר בטעות ו/או בסכום שכבר שולם.


מכאן שטרם הטלת עיקול החייב אמור לקבל התראה והזדמנות לטעון את טענותיו, לצערנו פעמים רבות מוטלים עיקולים מבלי שאותה דרישה מהותית מתקיימת ו/או חמור מכך, מוטלים עיקולים מבלי שהיה בכלל חוב או שהחוב שולם ולא היה כל צורך להטיל עיקול בגינו.


בתי המשפט השונים קבעו לא אחת, כי הטלת עיקול שלא כדין תהווה לשון הרע, מכיוון ועצם הטלת העיקול מציג את האדם שכנגדו הוטל העיקול כאחד אשר אינו משלם חובותיו ולא היה מנוס אלא להטיל עליו את העיקול המדובר.


אך ברור שברגע שמגיעה הודעת עיקול לבנק, נחשפים אליה פקידי הבנק, מנהלי הבנק וגורמים נוספים. בכך, מתמלא יסוד הפרסום המוגדר בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, אשר קובע שעל מנת שתתגבש עילת תביעת לשון הרע, יגיע פרסום לשון הרע ל"אדם אחד זולת הנפגע".


יפים לעניין זה דבריה של כבוד השופטת אביגיל כהן, אשר התייחסה לסוגיה כיצד נתפס חייב אשר ניתן לבנק שבו הוא מנהל את חשבונותיו, הודעת עיקול: "במצב שבו הוא הופך להיות מסווג, גם אם לא באופן פורמלי, כלקוח בעייתי. ולמצער כלקוח אשר חייב כספים לגורמים מסוימים ובגינם נאלצים אותם גורמים, לפנות ללשכת ההוצל"פ עת מנת לקבל את החוב" (ההדגשה לא במקור ב.ק).


נכון יהיה להביא גם את התייחסותו של כבוד השופט חגי בתר בעניין דומה: ״לעיצומו של עניין, אין ספק כי משלוח צווי עיקול ביחס לאדם מסיים, המציגים אותו כמי שאינו משלם את חובותיו באופן שלא היה מנוס אלא להטיל עיקול על רכושו, מהווים פרסום לשון הרע נגדו משום שהם עלולים לפגוע בשמו הטוב, להשפילו ולעשותו מטרה לבוז או ללעג" (ההדגשה לא במקור ב.ק).


להלן מספר דוגמאות להודעות עיקול אשר יכולות להקים לנפגעים עילת תביעת דיבה לפי חוק איסור לשון הרע:



 - הודעות עיקול של חברות גבייה: קיימים מקרים רבים של עיקולים שהוטלו שלא כדין על ידי חברות גבייה שמועסקות על ידי עיריות ברחבי הארץ, אין התייחסות חד משמעית בפסיקה, מי האשם בהטלת עיקול שגוי במצבים שכאלה, האם העירייה או חברת הגבייה אשר מטילה את העיקולים בשם העירייה, כך או כך נקבע כי עיקולים שכאלה עולים כדי הוצאת דיבה ומהווים עילה לתביעת דיבה.


 - הודעות עיקול על חשבונות בנקים: לצערנו לא פעם מוטלים עיקולים שגויים על ידי גורמים כאלו ואחרים על חשבונות בנקים כל אחד מסיבותיו שלו, גם במקרה זה נקבע לא אחת על ידי הפסיקה כי, עצם הטלת עיקול שכזה משפיל את האדם ומבזה אותו כך שניתן לראות בזה הוצאת לשון הרע בגינה ניתן להגיש תביעת לשון הרע.

קיימות מספר הגנות למטילי העיקולים:


לא כל עיקול מהווה לשון הרע, במידה והעיקול הוטל כדין, נשלחה לחייב התראה וזה לא פרע את חובו או התנגד לחוב בצורה פורמאלית ומתועדת, גם אם עצם הטלת העיקול פגעה בשמו של החייב, במקרה כזה, לא תעמוד לחייב עילת תביעת לשון הרע ובמידה ויחליט החייב לתבוע, יעמדו לשולח הודעת העיקול, מספר הגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע אשר בסבירות גבוהה ביותר יכריעו את המשפט עוד בשלביו המוקדמים.


כך למשל, סעיף 13 (9) לחוק איסור לשון הרע, מעניק הגנה, אשר הרציונאל מאחוריה הוא שמדובר בפרסום של צו שהוצא כדין על ידי רשות שיפוטית שפעלה מכוח הסמכות שהייתה מסורה לה כחוק. במקרה זה, גם במידה והעיקול הוטל שלא כדין ניתן יהיה לטעון כי עצם הטלת העיקול השגוי נעשתה בתום לב וזאת לפי סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, שאז תבחן השאלה האם אותה "טעות" שקרתה בתום לב הייתה יכולה להימנע על ידי שולח העיקול! 


לסיכום:

הטלת עיקול שלא כדין על כספיו של כל אדם יכולה להיעשות הן כצעד אסטרטגי והן בטעות בתום לב. כך או כך מדובר פעולה פוגענית, שיש לה השלכות רציניות וחמורות אשר כמובן משתנות ממקרה למקרה, כפי שהוסבר במאמר זה, קיימת פסיקה עשירה בנושא זה ולא אחת נקבע כי, הטלת עיקול שלא כדין אם על ידי אדם פרטי, אם על ידי רשות באמצעות אדם ו/או גוף אחד מהווים לשון הרע כהגדרתו בחוק.


סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע מאפשר כיום לנפגעים מפעולות מסוג זה לתבוע מהפוגעים פיצויים ללא הוכחת נזק על הוצאת דיבה של עד 50,000 ₪ כאשר לאחר הצמדה למדד מדובר בפיצוי של עד 70,000 ₪ בקירוב.


חוק איסור לשון הרע גם מאפשר לתבוע כפל פיצוי לפי סעיף 7א(ג) זאת במידה והתובע יצליח להוכיח כי הפרסום (עצם שליחת הודעת העיקול) נעשה בכוונה לפגוע בו. יצוין כי אומנם במקרה של עיקולים שלא כדין מדובר ברף הוכחה סבוך יחסית, אך בהחלט אפשרי.


מומלץ בחום להבין היטב את השלכות העיקול, ולפעול ביתר זהירות והקפדה טרם הטלת עיקול על אדם. במידה ונקלעתם למצב מסוג זה מומלץ מאד לפנות לעורך דין המתמחה בלשון הרע.



לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות צור/י קשר: 072-2221780



לסוגיות נוספות הקשורות לתביעות דיבה 




יצירת קשר

שלח
כל הזכויות שמורות ©
צור קשר
שלח